בתשובה לימני מתוסכל, 09/09/10 15:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא פסקה, זה משפט. מבחינה תוכנית פסקה אמורה להכיל רעיון נפרד מהפסקה שקדמה לה. מבחינה צורנית, נהוג לשים שורה ריקה בין כל שני פסקאות (ולא לשים כל משפט בשורה נפרדת). בתגובה הזאת, למשל, יש ארבע פסקאות. לא הבנתי למה אין הגיון שהימין יתאחד עם השמאל. אם אי האחדות היא סכנה קיומית, אם או בלי קשר לקיומם של חיידקים, למספרם או לתועלת שבהם, הסכנה עדיין קיימת והיא עדיין קיומית. לא? אם אני, למשל, חושב שאי אכילה היא סכנה קיומית, אז אני אוכל. אם אתה חושב שאי אחדות היא סכנה קיומית, אז הייתי מצפה שתתאחד (אלא אם כן אתה מצפה שהאחדות תקרה מעצמה). מה "אחדות" לשיטתי? אין לי שיטה, אני מנסה להבין את העיקרון שלך. מה זה אחדות לשיטתך? איך, לשיטתך, צפוי שתפטר הסכנה הקיומית שבחוסר האחדות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תוכל להסביר למה כוונתך בהצעתך, שאני (או הימין, כפי שנראה שלכך התכוונת) "אתאחד" עם השמאל? שאאמץ את עמדותיו ההזויות בנושא המדיני-בטחוני, למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם סכנת חוסר האחדות הקיומית היא בגלל ''העמדות ההזויות בנושא המדיני-בטחוני של השמאל'', מתבקש שתאמץ אותן (לפחות כלפי חוץ) על מנת לשמור על האחדות. זה פועל יוצא מובהק וישיר מהגדרת חוסר האחדות כסכנה קיומית. אני אפילו לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון כשאתה אומר ''חוסר אחדות'', אבל נראה לי שההגדרה שלך של חוסר האחדות כסכנה קיומית היא לא ממש משהו שחשבת עליו ברצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק עכשיו אני מבין שהשתעשעת. הרי לא ייתכן שאתה רציני. אין לי עניין בשיח ליצני ולכן זה הזמן להיפרד לשלום. תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |