בתשובה ללודו, 02/09/10 16:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למעשה, לא ממש. אפשר להבין מתמטיקה מודרנית מצויין ולהינות ממנה גם בלי להיות בקיא באופן שבו הגיעו אליה. הידע ההיסטורי בעיקר תורם ערך מוסף (הוא מעניין בזכות עצמו, כמובן). אתה לא באמת צריך לדעת איך נראו הפיגומים כדי לטפס בגורד שחקים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שבכדי לטפס לא צריך להכיר את הפיגומים. אבל בכדי לבנות קומות חדשות - זה מאוד עוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל קומות חדשות צריך פיגומים חדשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על הסטוריה במובן ה"פעם היה ילד שקראו לו גאוס", אלא נתינת הקשר. אני מסכים שהרקע להתפתחות האלגברה הלינארית או תורת החבורות היסודית לא תורם במיוחד לסטודנט שנה א'. במקרה זה המשמעות של אנקדוטות היסטוריות הן אכן פולקלור. כוונתי לתחומים שנבנים היום שמחפשים כיווני מחקר. דווקא התורה הארגוית הוא תחום שצמח בעקבות שאלות פיזיקליות, שגם התוו כיוון מסויים למחקר. עוד מעניין שחלקים בתורה זו ובוודאי שבעבודה של אילון גם שאלות מתורת המספרים שלכאורה לא קשורות (או לא היו קשורות לתחום לפני 50 שנה) משפיעות על שאלות המחקר. כך שאפילו לא ברור תמיד א-פריורית מה קשור ומה לא קשור (ואז הוא רק עוד אחד מסיפורי העמים המתמטיים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, אבל חשבתי שאתה מדבר על הכרת ההיסטוריה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |