בתשובה להוגג, 08/02/10 15:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"אם חלילה ישוחרר עמיר או אם יתאפשר לאנשים אלו לבוא עמו במגע, זה יחזק אותם ואת כיוון המחשבה המסוכן הזה." אני רוצה להבין את הטיעון שלך - הסכנה שאתה מדבר עליה הינה שרבין יירצח שוב? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסכנה שאני מדבר עליה היא שמתן לגיטימציה לטרוריזם ורצח עלול להגביר את הסיכוי לעוד טרור ועוד רצח. ניתן לראות זאת בקרב הטרוריסטים והרוצחים מהצד השני: הכבוד שמקבלים השאהידים מעודד ומקל על גיוס שאהידים נוספים. קל וחומר "שאהיד" כמו עמיר, אם ישוחרר ויתקבל בקרב התומכים במעשהו בכבוד מלכים בוודאי שהדבר יעודד את קו המחשבה שגורס שטרור ורצח הם כלים לגיטימיים במאבקים פוליטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדבריך משתמע - ואני מודה שאינך אומר זאת במפורש - כאילו יגאל עמיר היה סבור בעת הרצח, כי "טרור ורצח הם כלים לגיטימיים במאבקים פוליטיים". אם אתה אכן סבור כך - על מה מבוססת סברתך זו? לדעתי, הרצח כשלעצמו אינו מחייב את סברתך. עוד אוסיף, כי לדעתי סברתך נובעת מן השנאה לימין בישראל, המולידה את הרצון להציגו באור שלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעריך שאם יגאל עמיר רצח, הרי שהוא ראה את הרצח שביצע ככלי לגיטימי. זו לא נראית לי סברה מופרכת במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצח לשם הצלת המדינה מחורבן אינו מחייב כלל כי הרוצח סבור, ש"טרור ורצח הם כלים לגיטימיים במאבקים פוליטיים". אני משוכנע לגמרי, שיגאל עמיר אינו שותף להשקפה המיוחסת לו וכי הוא מודע לכך, שרצח ראש ממשלה שמור רק למקרים מיוחדים בהם הוא דרוש לשם הצלת המדינה מחורבן ואלה מקרים נדירים וחריגים ביותר. אני גם מאמין שאזרחים הגונים וטובים רבים סבורים כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מה לעשות, זה תחום פוליטי. אתה הופך 'מאבקים פוליטיים' ל'מאבקים פוליטיים לא חשובים'. ואני מעריך שאזרחים הגונים וטובים רבים יודעים להבדיל בין חיסול עריצים לרצח פוליטי, וזה כדי להקדים את שאלת גודווין המתבקשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינת ישראל הינה כיום הבית היהודי הלאומי היחידי של העם היהודי. מדינת ישראל הינה כיום בין המדינות הבודדות בעולם, שיש המערערים על עצם זכות קיומה ושעצם קיומה נתון בסכנה. לכן, מדינת ישראל הינה מקרה ייחודי, sui generis, ומשום כך בד"כ אין מקום להשוות בין ישראל לשאר אומות העולם. לכן, בין היתר, (כמעט) רק בישראל יכולה בכלל להתעורר הדילמה של רצח מנהיג כדי להציל את המדינה מאבדן. והערה אחרונה - דבר אחד הוא לרצוח כדי להציל את המדינה מאבדן ודבר אחר הוא לרצוח כדי לסלק עריץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ואנונו עשה את מה שעשה כדי להציל את המדינה מאבדון הנשק האטומי. אברושמי היה בטוח שמה שהוא עושה עוזר להציל את המדינה (פוטר אותה מעולם של מסיתים מסוכנים). יש יותר מדי דברים שאפשר לנמקם בנימוק הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חולק על טענתך בעניין וענונו ויש לי ספקות לגבי אברושמי. דבר נוסף, וענונו לא רצח. מכל מקום, בשני המקרים לא התקיים החריג המצדיק את מעשיהם, בדומה ליגאל עמיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>>> מדבריך משתמע... (בהמשך מופיעים דברים שכלל אינם "משתמעים" מדברי) אז ככה: מה יגאל עמיר סבר כשביצע את פשעו לא מעניין אותי כלל. אין לי שום עניין באיש, בדעותיו, רצונותיו, תשוקותיו או מניעיו. כתבתי את דברי בצורה ברורה ומפורשת, ולא צריך להיות יודע ח"ן כדי להבין. מדובר בהבנת הנקרא באופן הפשוט והישיר ביותר. כיוון שנראה לי שהתקשית במקצת, אחזור על מה שכבר אמרתי במפורש פעם נוספת, והפעם אשתדל להשתמש במילים פשוטות ומשפטים קצרים. אז שוב: מה שאמרתי הוא כי אם ישוחרר עמיר, יש מקום לחשוב כי הוא יקבל בקרב ציבור מסוים כבוד רב. יש אפילו אנשים מבולבלים שמאמינים שרוב היהודים בישראל היו רוצים לראותו זוכה בשחרור מוקדם, ויש אפילו - רחמנא לצלן! - אנשים שחושבים ש"בהחלט יש להעריכו על כוונתו הטובה". אנשים אלו עלולים לראות בשחרור מוקדם מתן לגיטימציה *מסוימת* למעשהו, וחיזוק לחשיבתם השגויה. מה שאמרתי הוא שחשוב להימנע ממתן חיזוק לצורת חשיבה מבולבלת ומסוכנת זו, ומסיבה זו, לפחות כל עוד האקלים הפוליטי בארץ הוא כזה שרצח פוליטי נוסף הוא בהחלט אפשרות שיש להתחשב בה, יהיה זה מזיק לשחרר את עמיר. (ודרך אגב, הצורך למנוע את חיזוק צורת החשיבה הזו בקרב הציבור המסוים הזה היא הצידוק וההצדקה למנוע ממנו קשר עם אנשים אחרים. הבידוד שנגזר עליו אינו עונש על מה שעשה, כי אם הגנה על החברה מן הנזק שייגרם אם תינתן לו יכולת לתקשר עם מי שירצה. אם ניתן היה לבטל את הבידוד תוך מניעת הסכנה הזו, הייתי בעד ביטול הבידוד). >>> עוד אוסיף, כי לדעתי סברתך נובעת מן השנאה לימין בישראל, המולידה את הרצון להציגו באור שלילי. דעתך היא דעתך, אבל לידיעתך אני לא שונא שום ציבור ובכלל זה "הימין בישראל". אני בהחלט חושב שהימין הקיצוני בישראל, כמו גם ציבור המתנחלים גורמים נזק עצום למדינה ולתושביה, ובמקרים רבים מתנהגים בצורה פסולה ומזיקה. הייתי רוצה מאד שהתנהגות זו תיפסק, אבל אין לגזור מכך שאני "שונא" מישהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא סבור שמאד רלוונטי, לצורך שחרור אדם מכלאו, מה היה המניע לפשעו. דבר אחד הוא, למשל, גנב שגונב כדי לאכול ודבר אחר לגמרי הוא גנב שגונב כדי להעשיר. הוא הדין ברצח ובכל עבירה פלילית. לשיטתך - גם בהנחה שהיתה נכונה, האין זה ראוי, לדעתך, לבדוק אם אכן שחרורו המוקדם ייתן לגיטימציה וחיזוק לאותם אנשים שחושבים, כי רצח פוליטי הינו לגיטימי? האם אתה מאמין שנעשתה בדיקה כזו? האם, לדעתך, יש חשיבות למספרם של אותם אנשים שיושפעו משחרורו המוקדם, או שדי בכך שיהיה חשש שאפילו רק אחד כזה יושפע? האין זה ראוי לאזן בין החשש שאתה מדבר עליו (אפילו היה נכון) לבין הצורך לנהוג בו בשיוויון ביחס לרוצחים אחרים? והיכן לפי החוק הקיים החשש הזה מהווה עילה להמנעות משחרורו המוקדם? לא מצאתי בתגובתך התייחסות לשאלות הללו (ושאלות נוספות הנגזרות מעמדתך) ולכן אני נאלץ להסיק, כי סימנת את המטרה תחילה ואח"כ אתה מסמן את העיגולים. ואין זה משנה אם הדבר נובע משנאה או מכך שדעתך משובשת או מכל סיבה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה כולאת פושעים. לכליאה מספר סיבות. סיבה אחת היא "הרתעה": המחשבה מאחורי סיבה זו היא שהחברה רוצה שאנשים ששוקלים ביצוע פשע יצטרכו להכניס את העונש הצפוי למערכת השיקולים שלהם, והתקווה היא כי תוספת שיקול זה תכריע את הכף, לפחות אצל חלק מאותם אנשים, והם יחליטו שלא לבצע את הפשע ששקלו לבצעו. סיבה שנייה היא הגנה עצמית: אנשים שביצעו פשע נחשבים למסוכנים לחברה, והחברה מגינה על עצמה על ידי כליאתם. קיימות גם סיבות נוספות לעונשים שהחברה מטילה, אך אלו הן הסיבות המרכזיות כשמדובר בכליאה, פרט למקרים נדירים ביותר1. שיקולים אלו עומדים בפני המחוקק והשופטת בהחלטתם על העונש הראוי, כלומר תקופת הכליאה הראויה לפשע מסוים. שיקולים אלו עומדים גם בפני מי שמחליט על שחרור מוקדם. לפי שיקולים אלו רצוי וראוי למנוע מעמיר שחרור מוקדם, ולדעתי אפילו קציבת העונש בשלב זה.2 מובן שקיים גם אלמנט ה"צדק": פרט למקרים נדירים ביותר, החברה אינה יכולה לכלוא אדם רק מפני שמישהו חושב שאדם זה "מסוכן" - יש להראות ביצוע פשע בפועל. הסיבה העיקרית למגבלה זו היא למנוע מצב בו השלטון משתמש באמתלה של "מסוכן" כדי להגביל את חירותם של מתנגדים לו, למרות שיש גם ערך בפני עצמה לעובדה שהאזרחים יודעים שהחברה בה הם חיים פועלת לפי עקרונות של "צדק". למרות זאת, השיקול העיקרי בקציבת עונש אינו דווקא ה"צדק", אלא שני הטעמים שציינתי לעיל. >> האין זה ראוי, לדעתך, לבדוק אם אכן שחרורו המוקדם ייתן לגיטימציה וחיזוק לאותם אנשים שחושבים, כי רצח פוליטי הינו לגיטימי? האם אתה מאמין שנעשתה בדיקה כזו? כן וכן. כמדומני שדברים ברוח זו גם משתקפים בנוסח ההחלטה שניתנה ופורסמה כאשר הוחלט על בידודו. _______________ 1 למשל החוק שנקרא "חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י – 1950" אינו מוּנע דווקא מסיבות של הגנה עצמית או הרתעה. זו דרך אגב כנראה גם הסיבה שלפי חוק זה העונש הראוי אינו דווקא כליאה. אשמח אם איש לא יצעק "גודווין". 2 כמו שכבר אמרתי כאן פעמים הרבה, אם וכאשר יביע עמיר חרטה על מעשהו, יהיה זה ראוי לשקול שוב את נושאי קציבת העונש, תנאי המאסר, ואפילו שחרור מוקדם. הסיבה היא שלתפיסתי הסכנה לחברה שעמיר מייצג תִפחת ואלמנט ההרתעה יגבר אחרי שיביע חרטה באופן פומבי וגלוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |