בתשובה לג'וד, 28/08/10 12:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל תירגעי :-) שנית, לבקש מהמשורר להסביר זה להרים ידיים לגבי השיר. שלישית, הנה אני אנסה: בבית הראשון מדובר על דם שזורם בגוף, תיאור מפורט למדי שכולל מונחים רפואיים יחד עם שכחה ופאה (הדם נמשל לשדה? האדם הוא האדמה?). לא מדובר על הנפש, רק על הפיזיולוגיה שלה (מכלי לכלי). אדום ונקי ומבטיח = מבטיח מה? אולי חיים, אולי תקווה, אולי טהרה? בבית השני מתחולל משהו לא ברור, רוח רעה מבריחה את הדם החוצה. למה הדם צריך לשטוף את האדמה? אולי בעצם, כמו שנרמז בבית הראשון (עם שתי הקבלות למים זורמים), הדם הוא בעצם נהר גדול? "בקתות חמר" זורק אותנו לנוף אפריקאי משהו. "אזעקה" מחזיר אותנו לישראל של זמננו. לא ברור, האמת. "צא ומלא את הארץ" - קישור מסוים לציווי "פרו ורבו"? או סתם רמז להצפה, לאסון טבע? הדם יצא - ולאחריו, בבית האחרון, ישנו ריקוד של הקרבן השחוט דווקא ולא של השוחט/ים. דווקא הכעס ותחושת האי צדק גורמים לו לשוב לחיים. למה הכותב "הלום מפחדים ומידע"? גם כן לא ברור. והשד צמא - שד הנקמות? אולי. בקיצור, יש הרבה דברים לא ברורים בשיר, אבל כן הבנתי שהוא עוסק בנקמה כלשהי, במוות שלאחריו מתחיל (או נמשך) מחול שדים. לא פיצחתי אם המוות הזה הוא פוליטי, נגרם מאסון טבע כלשהו, או סתם חלק מהחיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, אשתתף גם אני בניסון לפענח את כתב החידה, על אף שאני ממש גרועה בזה ועל אף התנגדותי הפנימית מהסיבות שכתבתי קודם. חשבתי שהשיר מדבר על מחלה, קרוב לוודאי מחלת לב. המחלה נגרמה בגלל הזנחת הגוף. הבית הראשון והשני מדברים על מחזור הדם. הבית הראשון מדבר על הדם הנקי, האדום בהיר, היוצא מהלב: סוֹבֵב סוֹבֵב הוֹלֵךְ הַדָּם, בָּא מִן הַלֵּב, סוֹבֵב אֶת הַגּוּף, מְלַקֵּט שִׁכְחָה וּפֵאָה מִנִּימִים נִסְתָּרִים. עַל סְבִיבוֹתָיו שָׁב הַדָּם: "סִיס־טוֹ-לָה..." מִכְּלִי לִכְלִי "דִּי־אָסְ-טוֹ-לָה..." זוֹרֵם בַּמּוֹרָד אָדֹם וְנָקִי וּמַבְטִיחַ. לא אהבתי את "מלקט שכחה ופאה" כי זה נשמע לי גנדור סתמי; לשכחה ופאה יש משמעות מסוימת שלא משתלבת עם תיאור פעולת הדם. הבית השני מדבר על הדם "המלוכלך" החוזר אל הלב. בַּעֲקֵבָיו רוּחַ רָעָה "צֵא! צֵא!" הִיא קוֹרֵאת "צֵא וּמָלֵא אֶת הָאָרֶץ, שְׁטֹף אֲדָמָה חוֹלָה, צְבַע בִּקְתּוֹת חֵמָר בְּאַרְגְּמַן אַזְעָקָה." הרוח הרעה היא ה-CO2 ולדם יש צבע ארגמן אזעקה. בערך. הבית השלישי הוא על המחלה. הכותב "הלום מפחדים ומידע" כי הוא למד על מחזור הדם ופעולת הלב, הוא למד על מצבו, והוא פוחד. הקורבן השחוט הוא הלב שלו, שאותו הזניח על ידי פיטום בכולסטרול. את רואה, הייתי בכיוון אחר לגמרי ממך, ואין דבר מעצבן יותר מהקלישאה "זה היופי שבזה, כל אחד יכול לראות בזה משהו אחר". אני מזמנת שוב את משורר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתחתי את השיר באתר "זוטא". התגיות שצורפו לשיר: גוף, האייל הקורא, כעס, מלחמה. אם כך כצפוי לא הבנתי את השיר. הסיסטולה-דיאסטולה, שהם האלמנט המקורי והבולט בשיר, הובילו אותי לכיוון רפואי, ו"כתבתי" שיר אחר לגמרי, לדעתי פחות קלישאי ויותר מעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי התגים - התגים נוספו ע"י המערכת של זוטא, כדי לעזור במציאת השיר ואינם אמורים להיות 'הגדרות'. על התג הזה ספציפית בפירוש אפשר להתווכח; בעיני הפרשנות שלך יפה ומהודקת, אבל אני מרגיש שאפשר ברובד אחר לדמות את הדובר כמדינה/ארץ, את הדם ככוח החיות שלה ואת המחלה כמלחמה - מה שמתחבר יפה לדימויים התנ"כיים ולכל תמונות הנוף בשיר. (במלים אחרות: לא פרשנות אחרת, אלא נדבך נוסף לפרשנות שלך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי רונן, תודה על ההבהרה. מתי יתפרסם פתרון כתב החידה? אני סקרנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדם הממלא את הארץ הפנה גם אותי ישירות למלחמה, או למען הדיוק - למצבנו הקיומי כאן. מאידך גיסא, הסיסטולה והדיאסטולה כל כך לא שייכות כאן שהן נראות לי כמו זריקת ידע קצת מגוחכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הן כן קשורות. השיר מתאר שני סוגים של מחזורי דם. מחזור הדם שכולו מתקיים בבית הראשון ומחזור דם נוסף המתקיים בבית השני והשלישי. המחזור הראשון הוא מחזור הדם הטבעי, הרפואי, המכניסטי. המילים הרפאויות הנאמרות בקצב הלב עוזרות להעביר את הנקודה. מחזור דם זה איננו תוצר של רוח האדם. אין דבר טבעי ומבטיח ממנו. מחזור דם המסמל את החיים. המחזור השני הוא כולו הבל ורעות רוח. מחזור דם שהלב שלו הוא אותו ריקוד של שדים ורוחות רעות המצויות בנפש האדם. מחזור שכולו מחול אינסופי של קורבנות דורשי צדק המיצרים את קורבנות העתיד וחוזר חלילה. ומה השתנה לך מה השתנה? אני השתניתי לי השנה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה מאוד ברור שהמוות הוא פוליטי, למרות שקשה לי לנעוץ את זה במילים ספציפיות בשיר, כך שאולי זה רק אני. זה בכל זאת מסביר את זה שהקורבן השחוט חי דיו לרקוד על הדם: בהקשר הפוליטי, הקורבנוּת והנקמה הם קבוצתיים. למה ללכת סחור סחור, נהיה קונקרטיים: בואו נדבר על היהודים והערבים, בארץ שלנו. זה יכול להיות כל זוג קבוצות אתניות בכל מקום בעולם שמנהלות סכסוך דמים ממושך, אבל השיר נכתב בעברית ובישראל, כך שהקונקרטיזציה הזו דווקא מתבקשת וטוענת את השיר במטען הרגשי הרלוונטי לנו. אם כן, היהודים והערבים, כל אחד בתורו, הם קורבן שחוט - מעט מבני הקבוצה נשחטו - ושאר הקבוצה מרגישה קורבן, וקוראת לנקמה. וכידוע, דרך מקובלת להסתכל על הסכסוך היא כאלימות שגוררת אלימות שגוררת אלימות, ולכן יש כאן מין מחזור של שפיכת דם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיוני מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את התגובה של ירדן לפני שהגבתי לג'וד, אבל מה שהוא אמר זה בערך מה שעבר לי בראש כשהוספתי את התג 'מלחמה' לשיר. (-: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |