 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאמר חשוב, אך כוללני מדי ולא כולל כמה אבחנות חשובות. נוגה, את מכלילה את כל המזרחיים בסל אחד. הרי אין דומה עולה מבולגריה (ספרדים, אך חילוניים בעלי השכלה מערבית ברמה גבוהה משל עולי פולין או רומניה), לעולה מעירק (אחוז גבוה של בעלי מקצועות והשכלה מערביים), מרוקו (רוב בעלי ההשכלה המערבית לא הגיעו לארץ) או תימן (כמעט ללא קשר לתרבות והשכלה מערביים). גם זמן העליה והיקפה חשובים מאוד (לעולי תימן, למשל, היתה כבר בארץ קהילה גדולה שעלתה בשנים 1882-1948). עולי מרוקו - באו ללא ה"גב" הזה. אי אפשר לשים את כולם בסל אחד. אני הייתי מתמקד בתופעה אחרת (זו תזה שאני חושב עליה) - יותר מאשר נעשה קיפוח מכוון של העולים המזרחיים - ניתנה לעולי אירופה אפשרות לקבל הטבות ולהתקדם יותר מהר (רבים מעולי אירופה הגיעו במצב קשה ובחוסר כל כמו עולי המזרח). יש לכך כמה סיבות, שחלקן הופיעו כאן, וחלקן לא: 1. לעולים האשכנזים היה גב תומך חזק ביותר בדמות הקהילה האשכנזית ששלטה במדינה עד 1948 - כולל קרבת משפחה, ארצות וערי מוצא, ארגונים וכו' 2. רבים מעולי אירופה הועלו על ידי המדינה מעט קודם לעולי המזרח (1948-1949) ויכלו להתמקם במקומות יותר טובים (שכונות נטושות וכו') ולמצוא מקומות עבודה יותר מהר 3. הפיצויים מגרמניה איפשרו לרבים להתקדם בחיים ולדאוג להשכלת הילדים 4. כמובן - חילוניות ומשפחות קטנות יותר 5. דורש מחקר - אך נראה לי פרמטר חשוב: בשל השואה, אחוז גבוה של העולים מאירופה הגיעו בגיל 20-40 (מקסימום על 1-2 ילדים) - הגיל המאפשר השתלבות מהירה בשוק העבודה ומיצוי כלכלי מלא יותר. משפחה מזרחית "ממוצעת" היתה יותר רב-דורית, עם מספר נמוך יותר של מפרנסים למשפחה. אשמח לקבל תגובות |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אר, הנקודות שהעלת חשובות כולן ותורמות להבנת המהלך ההיסטורי שהביא לפערים בין אשכנזים למזרחיים ברמה ההשכלתית והכלכלית. ורק אזכיר עוד נתון אחד: רוב העולים מהמזרח הגיעו בבת אחת מיד לאחר מלחמת תש"ח. כשנולדה מדינת ישראל היא מנתה 600,000 נפש ונוספו לה תוך פחות משנתיים עוד 600,000. זה היה עומס עצום על מדינה שזה עתה סיימה מלחמה ומצבה הכלכלי היה קשה. העולים לא טופלו באופן פרטני, וחסרו המשאבים כדי להציע להם את התמיכה הנפשית והכלכלית הראויה כדי לסייע להם להיקלט באורח הדרגתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להציע לך סיבה נוספת לפער. סיבה שלא חקרתי אותה ולכן אין לי סימוכין סטטיסטים ואני מציע אותה על סמך הסתכלות על הסביבה הקרובה שלי. (תקרא לזה מחקר איכותי). גם אם מסתכלים על אנשים בני גיל 50-45 (כלומר נולדו במדינת ישראל אחרי הקמתה, התחנכו בחינוך הממשלתי ושרתו בצבא), רואים את הפערים בין אשכנזים למזרחים. אני נוטה לייחס זאת להרגלי צריכה והשקעה. לעולים שבאו מאשכנז היתה נטיה חזקה לחסכון והשקעה והם העבירו זאת לילדים שלהם. לכן הילדים שלהם (שהיום הם בני 45-50) לאחר שהם התחתנו מיד קנו דירה ושילמו עליה משכנתא. כידוע היתה בישראל אינפלציה רצחנית שאחת מתוצאותיה היא שמי שקנה דירה לפני עלית האינפלציה ושילם משכנתא לא צמודה למדד למעשה כמעט ולא נשא בנטל המשכנתא. זה קרה למשפחות שהיו בעלי נטיה להשקעה. למשפחות אלו נשאר כסף פנוי להשקעה בחינוך ילדיהם או להשקעה כלכלית. מי שלא קנה דירה אלא השקיע את כספו בצריכה ביתית או שקנה דירה אחרי ההצמדה למדד נשאר מאחור. אם נוסיף לכך את מיקום הדירה הנקנית (מרכז הארץ לעומת אזורי המעברות) הרי שקיבלנו פער גדול מאוד בערך הדירות בעת מכירה. זהו פער כלכלי הנובע מפער תרבותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפער הכלכלי שאתה מציין נובע מסיבה פרוזאית בהרבה: יהודים אשכנזים קיבלו פיצויים מגרמניה (חד-פעמיים וחודשיים) בתקופה בה מקור הכנסה קבוע של מטבע חוץ היה קריטי, בעוד יהודים מזרחיים (שלא לדבר על פלסטינאים-ישראליים), לא קיבלו כספים אלו באופן ישיר. חלק גדול מהמקבלים ניצל את מקור ההכנסה הזה למעבר לדירות גדולות וטובות יותר במקומות יישוב עירוניים. בני עדות המזרח, שנמנע מהם מקור ההכנסה הזה, נותרו במעברות, או בדירות עלובות יחסית באזורים נכשלים מבחינת תשתית, או ששוכנו בבתים מטים ליפול שהתפנו לאחר הנכבה של 48. לא מדובר בפער תרבותי ("מזרחיים מעדיפים לבזבז מאשר לחסוך"), אלא בהפרשים פיננסיים ברורים בתקופת התייצבות כלכלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה למגיבים כמה הבהרות: 1.לא כל היהודים האשכנזים קיבלו פיצויים (רבים מהם דווקא בשנות ה-60 ועד ימינו), כך שזה רק פרמטר אחד. (מעניין לציין שעולי חבר המדינות מתחילים לקבל גם כן פיצויים). 2. מעניין שדווקא אלו ששוכנו בבתים הערביים הנטושים (יפו, בקעה ירושלים, רמלה, לוד, חיפה תחתית ועוד) היו ברובם יוצאי אירופה - פשוט הם היו הראשונים שהעלו אותם לארץ לאחר הקמת המדינה. לאחר מכן, מי שעלה קיבל מעברה או פחון או עיר פיתוח. יוצאי אירופה התבססו, יצאו מהבתים הערביים והעבירו אותם ל"דור המהגרים הבא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי תום שגב בספרו ''הישראלים הראשונים'', באותה תקופה בה עולי מרוקו שוכנו במעברות, עולים מפולין שוכנו בבתי מלון. הוא מצטט את בן-גוריון אומר שלא ייתכן שאנשים תרבותיים יגורו במעברות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
That's a lie. Polish people were put in immigration camps (my translation for "ma'abarot?").
I'll get confirmation at a later date. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספרו "המיליון השביעי" מספר תום שגב כי גם עולים מארצות אירופה שוכנו במעברות. האם יש לך סימוכין לטענה שפרסמת? (עמוד בספר, בבקשה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין הדירות יש נקודה נוספת. המזרחיים שחסכו וקנו דירות בת''א עשו זאת באיזור הדרום (שכונת התקוה, פלורנטין, ביצרון וכו) האירופאים והישראלים הותיקים קנו דירות באיזורים אחרים בעיר (שכונות צפוניות, צפון ומרכז העיר). עם הזמן ערך הדירות בצפון עלה והביא את אילו שגרו בהן למצב כלכלי טוב, בעוד מחירי הדירות בדרום לא עלו. הסיבות לכך שהצפון הפך לאיזור יוקרה והדרום הפך לאיזור מצוקה הן רבות, האוניברסיטה שמשכה לאיזור אוכלוסיה חזקה כלכלית, פיתוח סביבתי (כבישים פארקים וכו) מיקום השווקים (כרמל והתיקוה) באיזור הדרום, הקמת שכונות לאנשי קבע (אולוסיה חזקה כלכלית ואיכותית, במיוחד בשנות החמישים והשישים) בצפון והפניית מספר גדול של דירות בדרום לשיכון הציבורי שמושך אוכלוסיות חלשות כלכלית. בסופו של דבר מי שקנה דירה בצפון ת''א בשנות השישים חי היום בנכס ששוה כמה מאות אלפי דולארים (ומוריש אותו לילדיו) בעוד שמי שקנה דירה בדרום חי בדירה ששוה הרבה פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
And still worth a deeper analysis
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |