|
||||
|
||||
יש הרבה סיבות להתנגד לזה (ורובן/כולן מפורטות בסקר) אבל אני חושב שהמרכזית שלי היא חוסר האמון ביכולת של הצבא/המוסד להוציא לפועל מבצע חשאי שכזה, לנוכח הכשלים שלו מהתקופה האחרונה בהוצאה לפועל של אירועים באופן דיסקרטי וללא נזק דיפלומטי (מבחוח, מרמרה - מישהו שם לב לתבנית דומה בשמות?). וההשלכות של כישלון במבצע כזה יהיו מאוד לא נעימות. |
|
||||
|
||||
האמנם ההשלכות (הדיפלומטיות - או שלא על זה אתה מדבר?) של כישלון יהיו מאוד לא נעימות? נראה שכל העולם הרלוונטי לנו רואה את התגרענות איראן כמדאיגה עד לא-לגיטימית, והסיבה לכך (לא יודע אם נאמרת בפירוש, אבל היא ברורה עד כדי אי צורך להסתיר אותה, אפילו דיפלומטית. או שלא?) היא האיום על ישראל. נכון שכל מיני מדינות מדי פעם מפצירות בישראל לא לתקוף, אבל נשמע לי שזו לא דרישה במישור המוסרי, אלא במישור של מה כדאי ומה מועיל לאור החלופות. ואם עד כאן הכל נכון, אז למה בעצם שיכעסו על ניסיון של ישראל, ואפילו ניסיון שלא הצליח? (כשאני שואל "למה שיכעסו" זה יכול להשתמע לשתי שאלות שונות מאוד: (1) איזו סיבה אמיתית יש לכעוס, ו(2) איזו עילה מוצהרת יש לכעוס. אז אני מתכוון לשתי השאלות.) |
|
||||
|
||||
נראה לי שכשלון חרוץ במשימה הזו עלול להוביל למלחמה כלל אזורית בלי סיוע מ''העולם'' עבורנו ואולי סיוע שלו לצד השני. כמובן שייתכן שמלחמה שכזו תפרוץ בקרוב בלי שום קשר. |
|
||||
|
||||
אז אני חוזר על השאלה שלי: למה? התערבות או אי-התערבות "העולם" תלויה, אני מניח, באינטרסים, ואלו לא ישתנו בעקבות הפעולה וכשלונה. שיקולי לגיטימציה יכולים להשפיע, אני מניח, ואף להכריע, במצבים שבהם האינטרסים השונים מביאים לאזור שיווי המשקל בין אלו הרוצים התערבות לאלו הרוצים אי-התערבות (או התערבות לצד השני).אבל שוב, איפה פה בעיית הלגיטימציה? |
|
||||
|
||||
איבדתי אותך במשפט השני. אולי אני לא מבין על מה אנחנו מדברים. |
|
||||
|
||||
אז אני אחזיר את הכדור אליך, שתפרט יותר. למה לדעתך התמיכה העולמית תשתנה בהתאם לקיום ניסיון הפעולה, ו/או להצלחתה בהשמדת המטרה, ו/או להצלחה בהסתרת המבצעים? |
|
||||
|
||||
כי באופן כללי העולם עוין כל נסיון של ישראל לפעול באופן אלים כדי להגן על עצמה. אני לא יודע אם הנזק יהיה כזה שיגבר על האינטרסים האחרים שעליהם אתה מדבר - בהודעה המקורית שלי יותר חששתי מכך שהפעולה תתגלה ותגרום לפריצת מלחמה (אלא אם אתה מניח שאיראן תעבור על כך בשתיקה - וכדאי לזכור שלפני כמה שנים הייתה כאן מלחמה שפרצה בעקבות פרובוקציה קלה בהרבה ושני הצדדים כנראה לא התכוונו שתגיע לעוצמה שאליה היא הגיעה). אם תפרוץ כזו, נראה לי שהנסיבות של פריצתה יהיו כאלו שבהן זה לא יראה טוב, מבחינת מדינות העולם, להתערב לטובת ישראל. גם אם זה לא ימנע מהן לחלוטין מלסייע אני חושד (בלי ביסוס עובדתי כי אין לי כזה ואין לי שום ידע דיפלומטי) שזה יקטין את רמתו. |
|
||||
|
||||
...והאם הכעס העולמי יהיה שונה ממה שהיה במקרים הקודמים שבהם חיבלה ישראל ביוזמות הגרעין של אויבותיה? |
|
||||
|
||||
מבחוח מת והמרמרה באשדוד אם היללות של החשודים הרגילים זה כל מה שיקרה אחרי מבצע מוצלח באיראן אז אין לי בעיה עם זה כישלון באיראן + יללות זה גם לא כזה נורא , זוכר את חאלד משעל? |
|
||||
|
||||
השאלה היא עד כמה מבחוח חי היה מזיק לנו, ועד כמה המרמרה הייתה מזיקה. בהקשר של משעל מעניין לזכור גם שהוא לא מת, וגם שהכשלון גרר שחרור אסירים ובפרט את שחרור השייח יאסין. דווקא כשישראל נקטה בשיטה קצת פחות מחוכמת ומנומסת כדי להיפטר מיאסין לא זכור לי שהיו לכך השלכות מרחיקות לכת. אולי גם את המרמרה היה עדיף להטביע. |
|
||||
|
||||
נזכיר שהבעיה בחיסול משעל היתה שהפעולה נעשתה במדינה ''ידידותית'', ולא ניסיון החיסול עצמו. לא נראה לי שהפצצה של מסוקי קרב בעמאן היתה מתקבלת בברכה. |
|
||||
|
||||
ועד כמה הרעש סביב המרמרה או חיסול מבחוח הזיק לנו? ככה או ככה נראה לי שניסיון העבר מראה שלא צריך להתייחס ל"עולם" תמיד יש רעש וזה עובר אחרי כמה ימים |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |