 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה יכול לבדוק אם אבן שושן מקשר את זה לענבים? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כן! שָֹרָק [כתיב משנה: סרק; אכדית: sarqu דם אדום; ערבית: שׁרִקַ - אדם]. שֹוֹרֵק/שורקָה [אוגריתית: שרקמ - ענבים; מן שֹרק = סרק, אדום], אחד מגזעי הענבים המשובחות שענביהן אדומות-כהות (ישעיה ה ב, בראשית מט יא*). * מזלך שסחבק זכר לפחות את הפסוק הזה ואת שכניו מהתיכון, כדי לדעת מה לחפש באבן-שושן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סחבי יכול היה להסתכל בכותרת ההודעה :-) גם הפסוק מישעיהו הוא מפרק-פרק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ"י הפרשנות המסורתית "סיגים" הם "פסולת כסף", אלא שציפוי כלי חרס בכסף לא היה ידוע בתקופה התנכית, מה עוד שאין הרבה הגיון לצפות כלי חרס שביר בשכבת כסף דקה. מתוכנת לתרגום שפות עתיקות שפותחה בMIT עולה פרשנות סבירה יותר. התוכנה לומדת שפה עתיקה תוך השוואה לשפה ידועה הקרובה אליה, במקרה שלנו אוגרית ועברית. בלוחות ראס א שאמרה מופיע הצרוף "ספסג" במשמעות שם-עצם "ציפוי חרס" כך שהפסוק מקבל משמעות חדשה "כספסגם [ציפויים] על שברי חרס וגו"'. (לא ברור לי מהיכן נלקח "שברי"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המאמר המעניין. יש לי שתי הסתייגויות: ראשית, גם לפי הפרשנות המסורתית שקישרת אליה לא מדובר בציפוי מכוון של כלי חרס בכסף למטרת נוי, אלא בתוצר לואי של צריפת הכסף המצטבר על כור המצרף. שנית, הקשר בין כסף לסיגים מופיע בעוד מקומות (כפי שמציינים גם החוקרים) - "כספך היה לסיגים". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא חידוש של תוכנה של MIT אלא של חוקר המקרא ואיש כתבי אוגרית חיים אריה גינצברג. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |