|
||||
|
||||
1. לא, בנינו כור גרעיני בשביל זה. 2. אני לא מכיר את האתר שקישרת אליו, והמקור שעליו המספר מבוסס לא פעיל. בכל מקרה כל התייחסות להחזר על השקעה אינה רצינית אם היא מייחסת מספר יחיד למגוון טכנולוגיות שחלקן אפילו מייצרות אנרגיה תוך כדי שימוש (breeder). בכל מקרה המספר הזה לא מלמד שום דבר על טענתך המקורית ("זה זול כי אין ביקוש"). 3. דלק טרי (גם מועשר קלות) אינו מסוכן, גם לא בידי טרוריסטים. דלק משומש הוא אכן מסוכן יש הרבה דברים מסוכנים ואפשר להזהר. אפשר לכמת את זה או שזה עניין של תחושת בטן? 5. לינק: אם אנחנו מדברים על המשך השימוש הרגיל באורניום, אז שמונים שנה בהתבסס על מקורות מוכחים, וככל הנראה הרבה יותר מזה אם הדרישה תעלה את המחיר (כלומר יש הרבה מקורות שיש בהם אורניום בסבירות גבוהה אך לא בוודאות) Supply of Uranium. אבל ישנן טכנולוגיות מודרניות יותר שכבר עובדות במקומות שונים בעולם שמסוגלות להפוך תוריום או אורניום 238 (ויש הרבה מאוד משני אלה) לדלק, ואז זה הרבה הרבה יותר ממאה. |
|
||||
|
||||
1) שוב אני אחזור על הטיעון: אם תשים כור גרעיני שמסוגל לספק חצי מהצריכה של ישראל אז תוכל להשתמש בחצי מכמות הפחם שמשתמשים היום, אם תשתמש בכור בשביל מכוניות חשמליות זה כאילו שהשתמשת בפחם. 2)המספר הזה הוא מספר אובייקטיבי שלא תלוי בפסיכולוגיה, תיאורטית הוא אמור לקבוע את המחיר. 3)לא יודע איך מכמתים סכנה, אני יודע שאחד החששות העיקריים של הממשלות היום היא זליגה של אורניום לטרוריסטים. 5) הלינק שלך מדבר על 160 שנה בצריכה של היום, השאלה מה יקרה כשאורניום יחליף את הנפט. |
|
||||
|
||||
1. אתה לא סופר את הנפט שחסכת, לא ברור לי מדוע. 2. אבל מה עם ה breeders? להסביר מה זה או שאין טעם? 3. יש ממשלות שמפחדות גם מהאינטרנט. 5. מה יקרה אם אורניום לא יחליף את הנפט? וכמו שאמרתי ואתה בוחר להתעלם בשלישית, יש גם טכנולוגיות פועלות ומוכחות שמקפיצות את המספר פי כמה וכמה. |
|
||||
|
||||
1) עניתי פעמיים, אבל לא אכפת לי לענות עוד פעם. נניח לשם הפשטות שיש לך שני תחנות כח המונעות בפחם ומכוניות המונעות בדלק אם תבנה כור אטומי המסוגל להפיק חשמל כמו אחת מתחנות הכח אזי יש לך שתי אפשריות, או לכבות תחנת כח פחמית אחת או להעביר את כל הרכבים ךרכב חשמלי ואז להשתמש בשתי תחנות כח פחמיות. כלומר במקום לשרוף דלק שרפת פחם. מעבר לזה יצור המכוניות דורש אנרגיה ומשאבים מוגבלים. 2) תמיד יש טעם, אבל בשביל שלא תתאמץ הנה כתבה שמסכמת יפה את החיוב והשלילה של כורי התרבית בקצרה: כורי התרבית מייצרים חומרים שניתן להשתמש בהם לפצצה גרעינית ולכן הם מסוכנים ובעייתיים מבחינה פוליטית. הם גם מאוד יקרים לייצור אולם מצד שני הם בסופו של דבר מחזירים את ההשקעה. כלומר אנחנו קודם צריכים להסכים שמחיר האורניום יתייקר ואז לחשוב האם הם כדאיים. 3)צריך באמת להפריד את הדיון הזה לשניים, מה יקרה ומה עדיף שיקרה. ממשלות בינתיים אחראיות על קבלת החלטות לכן חשוב להבין מה הן חושבות, יתכן שהן טועות אבל זה חשוב רק לשאלת מה עדיף שיקרה. 5)אורניום לא יחליף את הנפט. אולי עדיף שזה יקרה אבל זה לא יקרה. מעבר לזה יכול להיות שהגבתי מהר מדי על סמך טכנולוגיות פופולריות. אילו טכנולוגיות לדעתך יכנסו לשימוש נרחב ( או היו יכולות להיכנס אילו הממשלות היו חכמות) עד 2030? |
|
||||
|
||||
1. יש פה איזה בלבול או חוסר בהירות שגורם לכם להעלות את אותם הטיעונים שוב ושוב. אני רוצה לנסות לפרק את הטענה: נניח לצורך הפשטות ש: א. תחנת כוח אחת צורכת מיליון טונות פחם בשנה ב. כל הרכבים בארץ צורכים מיליון טונות נפט בשנה ג. מבחינת עלויות וזיהום, נפט ופחם הם שקולים לחלוטין ד. התפוקה של תחנת כוח אחת שקולה לתפוקה של כור גרעיני אחד וכל אחד מהם שקול לצריכה של כל הרכבים בארץ. נניח שהיום יש לנו שתי תחנות פחמיות, ורכבים מונעים בנפט. סה"כ הצריכה היא של 3 מיליון טונות (נפט|פחם) בשנה. נניח שאנחנו בונים כור גרעיני אחד. עכשיו יש לנו שתי חלופות: חלופה א': מכבים תחנת כוח אחת. הצריכה יורדת ל-2 מיליון טונות (נפט|פחם) בשנה. חלופה ב': מחליפים את הרכבים המונעים בנפט לרכבים המונעים בחשמל. הצריכה יורדת ל-2 מיליון טונות פחם בשנה. (אין יותר צורך בנפט). בכל מקרה, לא משנה איזו חלופה בוחרים, הצריכה יורדת מ-3 ל-2, שזה מה שז'קו מנסה להגיד לך. מצד שני, אם שתי החלופות באמת שקולות, אז אין סיבה להשקיע את המאמץ בהחלפת הרכבים כשאפשר פשוט לכבות תחנת כוח, שזה, אם אני מבין נכון, הטיעון שלך. אני מניח שז'קו בעיקר חולק על אחת מההנחות שלמעלה. הבנתי נכון? |
|
||||
|
||||
בגדול אתה צודק, לפחות בחלק שלי. כנראה שאת סעיף ג' הייתי מחליף במשהו יותר מתוחכם, אבל צריך קודם לראות אם זאת הנקודה שז'קו חולק עלי בה. |
|
||||
|
||||
אני התערבתי בשיחה כי נראה לי שהטענות שלך מתגובה 548932 לא נכונות, או לפחות לא מספיק נכונות בשביל להוות טיעון נגד שימוש באנרגיה גרעינית. ישראל הבין את כוונתי והסביר אותה טוב ממני בתגובתו, בכל הנוגע לנקודה הראשונה. אני שמח שהסכמת לדבריו. בקשר לשאר - 2. כבר התרחקנו מהנקודה המקורית. אתה טענת שאנרגיה גרעינית זה "זול כי אין ביקוש". אני רק אמרתי שסביר שזה יהיה זול מדלק מאובנים, ובטח שטענתך לא מהווה טיעון נגד אנרגיה גרעינית. נתון "החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה" שלך לא רלוונטי וגם הלינק לא משהו. את עניין הברידרז הזכרתי כדי להמחיש שהנתון לא שווה כלום כי לכל טכנולוגיה גרעינית יהיה "החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה" שונה. אתה טוען שאנרגיה גרעינית תהיה יקרה יותר? אם לא אני לא מבין מה זה רלוונטי; אם כן אז אולי אתה טועה. 3. עניין הבטיחות לא מספיק חזק. גם אם נניח שזה לא מתאים לישראל (ולדעתי זה יכול להתאים), יש עוד מקומות בעולם. 5. שוב, התרקחנו מהנקודה המקורית. אורניום אמנם מתכלה, אבל איך בכלל אתה משווה בינו לבין דלק מאובנים? יש יותר עתודות אנרגיה גרעינית מאשר עתודות של דלק מאובנים. האם אנחנו מסכימים על כך? וגם אם העתודות היו בערך מאותו סדר גודל (והן לא) השריפה של דלק גז ופחם היא בעצמה משאב מוגבל (כלומר לא כדאי להמשיך לזהם את הסביבה בתוצרי השריפה ב 100 השנים הבאות). |
|
||||
|
||||
אה,כן. אני זוכר את התגובה ההיא. זה היה כמדומני באוגוסט, החום היה לא אנושי ואני חשבתי שכדי לחשב עלות של חשמל מספיק להסתכל על חומרי הגלם. ובכן על פי http://en.wikipedia.org/wiki/Cost_of_electricity_by_... הנוסחה היא קצת יותר מסובכת צריך להתבונן גם בעלות הקמת התחנה,תפעולה ועלות הכסף (כלומר ריבית). על פי החישוב הזה רוב המקורות שהם מביאים (כולל המקור הכי חדש) טוענים שאנרגיה גרעינית יותר יקרה מפחם וגז. ומכיוון שעלות הקמת התחנה היא כל כך גבוהה לטווח של 20 שנה זה עוד יותר לא משתלם. |
|
||||
|
||||
יופי, זאת כבר טענה יותר מוצלחת. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
בכיף. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |