|
אם כן אתה תומך בדעתי לפחות באופן חלקי. בנוגע לגישה הראשונה- סביר כי העליה הרוסית הגיעה עם הרגלי לימוד שונים מאלו הרווחים בארץ. בנוגע לגישה השניה- סביר כי העליה הרוסית לא הגיעה לארץ כקבוצה שלטת.
בנוגע לגישה השלישית הדברים צריכים להפרט למרכיביה את חלקן אציג כשאלות בהן לי תשובה עליהן ולגבי השאר אשתדל להציג את האופן בו הדברים נתפסים על ידי- 1) האם לא היתה מחלוקת בעניין מערכת החינוך שתטפל בעליה הרוסית? 2)מבחינה חומרית אין ספק כי העליה הרוסית נקלטה למערכת חזקה יותר אך יש לסייג זאת בצורך להשוות את הפערים בין השירותים להם זכו אוכלוסיות העולים השונות ביחס ל-"ותיקים" ולא את רמתם הבסיסית. (בעניין זה לדוגמה מצב כלכלי קשה בקרב העליה הרוסית היה אמור ליצור פער עקב הקושי ברכישת ספרי לימוד והוצאות נוספות הכרוכות ב-"לימוד חובה חינם"). 3)קושי של המורים בתקשורת עם התלמידים, בגלל הפער התרבותי, סביר כי התעורר גם בנוגע לעליה הרוסית. 4)פניה לבתי-ספר מקצועיים בשל שיקולים כלכליים היתה אמורה להופיע גם בעליה הרוסית לפי אותו הגיון. 5)לגבי השפעת השכלת ההורים, ואני מתייחס לבניהם של העולים ולא לדורות מאוחרים יותר, מצוין במאמר כי השכלת המזרחיים העולים לא נפלה מזו של עולים אחרים ועל כן גורם זה יכול להסביר רק את הנצחת הפער אך לא את הווצרותו מלכתחילה.
נותרנו אם כן אם שתי שאלות לגבי (1) אין לי דבר להוסיף מעבר להצגת השאלה ולגבי (2) סביר כי ניתן יהיה למצוא את התשובה בניתוחים סטטיסטיים מתאימים.
|
|