בתשובה לאיציק ש., 17/08/10 16:45
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כפי שאמרתי מדינות נסגרות. בארה"ב זה קורה גם פיזית (גבולות הופכים להיות פחות עבירים) גם בהתנגדות העקרונית לכניסת מהגרים, שהחומות זה אספקט אחד אבל יש לדוגמה כבר קריאות לביטול האזרחות של אנשים שנולדו בארה"ב. כמו כן יש התנגדות הולכת וגוברת לסחורות מחו"ל הן על ידי מכסים (עם סין יש להם בעיות משפטיות אבל הרצון קיים) והן על ידי כפייה של ערכים (לדוגמה האיסור על הימורים דרך חו"ל). לכן עקב הסגירות ארה"ב תייבא פחות ולכן תוכל לייצר יותר. האמת היא שיש גם תהליך הפוך שהתקשורת משתכללת לכן הדברים ה"וירטואליים" הופכים גלובליים יותר ויותר, גם התהליך הזה כנראה ימשיך. ===>"ארה"ב יכולה להשתלט על החוב ללא קושי אבל ההכרעות צריכות להיות פוליטיות" עובדתית כבר הרבה זמן היא לא עושה את זה. אבל בכל מקרה אם וכאשר היא תחליט להחזיר חובות זה ממש לא יהיה "ללא קושי" כסף הוא שמן מצוין ואם יש דבר שפוליטקאים לא אוהבים זה מחלוקות אמיתיות והכרעות קשות (למרות שעל הביטוי "הכרעות קשות" הם משוגעים) מעבר לזה בשביל חיסכון אמיתי צריך להתבונן בפרטים הקטנים, עוד דבר שפוליטיקאים לא משוגעים עליו. מכיוון שאני מניח שאתה מדבר גם על הצבא אני אזכיר לך מה קרה בארץ, כשרצו לקצץ לצבא הצבא התנגד בצורה תקיפה לאחר מכן הסתבר שהקיצוץ הוביל לכך שהמחסנים היו ריקים, או במילים אחרות הצבא לא נגע ב"בורות השומן"(שברוך השם ישנם) אלא קיצץ במה שהופך את הצבא ליעיל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון גם להוצאות הבטחון וגם לתפיסת העולם הפוליטית-חברתית. הנה במקרה נפלה עיני על מישהו שמתאר את הדברים די טוב אם כי מתעכב רק על חלקם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לזכור שהחוב של ארה"ב (להבדיל מכל פושטי הרגל בפועל ובפוטנציה ששם עלה לכותרות לאחרונה) הוא בדולרים. כלומר ארה"ב תמיד יכולה להדפיס מספיק דולרים כדי לכסות את החוב שלה1, בלי לפשוט רגל. ישראל למשל, לא יכולה לעשות את זה, כי חלק ניכר מהחוב שלה הוא גם כן בדולרים. לאור החידושים במדע בחמש השנים האחרונות, אני לא חושב שב2030 עלות הנעת רכב לקילומטר תהיה גבוהה מעלותה היום. 1 כן, זה יגרור אינפלציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי יכולתה העתידית של ארה"ב להדפיס דולרים: כותב איש כלכלת צד ההיצע שאינו אוהב במיוחד את ישראל כפי שרואים במאמר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) דיברתי על סחר בין מדינות רחוקות, זה לא נעשה על ידי מכוניות. 2) מכונית היברידית היא יותר יקרה (כבר היום ותתיקר עוד בעתיד) והרווח ממנה הוא בעתיד כך שכדי לקנות אותה אתה צריך להיות אמיד ובעל מודעות מה שחסר לסין כמדינה שתושביה עניים כך שכמו הלוואה תמיד לטווח הקצר משתלם לא לקנות היברידית . אז כנראה עד שמחיר הנפט לא יהיה ממש יקר אנשים לא יעברו להיברידיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחירי משלוח סחורות דרך הים (אמצעי התובלה העיקרי) נמוכים מאוד, ולא מהווים גורם משמעותי בעלות של רוב המוצרים הסיניים הנצרכים בארה''ב. אני לא חושב שהיברידית זה פתרון, לא לאיכות הסביבה ולא לבעיית הנפט. כטכנולוגיות שראוי להזכיר, יש דרכים אלטרנטיביות להפקת דלק מהאדמה (פצלי שמן שהוזכרו לאחרונה באייל, הפקת נפט ממקורות שלא היו כלכליים עד כה בקנדה, מעבר למינוע רכבים בגז, הפיכת פחם לדלק נוזלי), טכנולוגיות בפיתוח להפקת דלק משאריות של גידולים חקלאיים, דלק כגידול חקלאי (אצות ועוד) עם ובלי תוספת פד''ח ממפעלים שורפי פחם ובעתיד אולי גם שיפור באיכות הסוללות (למרות שאני לא ראיתי משהו מהפכני שיבשיל לשוק בשנים הקרובות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הדרכים האלטרנטיביות להפקת נפט יקרות יותר ואיטיות יותר כך שמחיר הנפט כן יגדל, לגבי גז מדובר בטכנולוגיה מאוד בעייתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומתי נעבור למכוניות חשמליות? ולאוניות משא חשמליות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המכונית שאגסי משווק לא יכולה להיות פתרון כולל, אם 10% יעברו אליה זה כנראה ישפר את מצבנו אבל לא כולם יכולים לעבור אליה כי לשם כך צריך לבנות עוד תחנה פחמית. הפתרון הבאמת מוצלח הוא מכוניות אולטרה לייט אבל לשם כך צריך לתכננן כבישים יחודיים. הפתרון העוד יותר מוצלח הוא שאנשים בריאים יעשו את רוב סידוריהם ברגל אבל בשביל זה צריך לתכנן מחדש את הערים מה שכנראה לא יקרה עד 2030. על אונית משא חשמלית לא שמעתי ולא נראה לי שזה יהיה עד 2030. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, בשביל ש-10 אחוז מכלי הרכב יעברו להנעה חשמלית דרושות מספר שנים1, מספיק בשביל לבנות עוד תחנות כח, גרעינית (וישא"ק), גז, פחם, או שמש. שנית מניין לך מספר הקסם 10 אחוז? אולי כבר חמישה אחוז ימוטטו את משק החשמל? אולי רק כשנגיע ל20% זאת תתחיל להיות בעיה? שלישית, הרי ישראל (כמעט ו) לא משפיעה על מחיר הדלק העולמי, השאלה היא איך תיכנס המכונית החשמלית בעולם, באירופה, ובארה"ב. 1 בישראל כ-2.5 מליון כלי רכב (כולל הכל), ונמכרים בערך 250 אלף כלי רכב בשנה. כך, שגם אם 30 אחוז מהמכירות מדי שנה יהיו של כלי רכב חשמליים (ודיה לצרה בשעתה...) ייקח 4 שנים עד ש-10 אחוז מכלי הרכב יהיו חשמליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) ישראל כבר צריכה תחנת כח עוד מספר שנים, בכל מקרה להחליף הנעה בדלק בהנעה בפחם זה לא כזה שוס גדול. 2)יתכן, בכל מקרה מכונית חשמלית היא לא כדור כסף. 3)ברוב העולם המכונית החשמלית לא תתפוס כי הדלק יותר זול והמרחקים יותר ארוכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטווח הבינוני והארוך (ובמידה מסויימת גם בטווח הקצר), מכוניות חשמליות יאפשרו להחליף הנעה באמצעות דלק מאובנים, בהנעה באמצעות ביקוע גרעיני (ומ יודע, עוד 15-30 שנה, אולי גם בהיתוך גרעיני). זה זול, בטוח, נקי ומקור האנרגיה אינו מתכלה. מה עוד אפשר לבקש? * אולי אם גם במקור הכינוי היה מופיע ללא ה'-הידיעה, היה נחסך הרבה בלבול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תשים כור גרעיני שמסוגל לספק חצי מהצריכה של ישראל אז תוכל להשתמש בחצי מכמות הפחם שמשתמשים היום, אם תשתמש בכור בשביל מכוניות חשמליות זה כאילו שהשתמשת בפחם. ==>זה זול" זה זול כי אין ביקוש ===>"זה בטוח" אני שמח שאירן לא מדאיגה אותך. ===>"נקי" פה אתה צודק. ===>"ומקור האנרגיה אינו מתכלה" יש כמות מוגבלת של אורניום, קיימות טענות שהגענו לשיא תפוקת האורניום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אם תשתמש בכור למכוניות חשמליות אז חסכת את כל הנפט, זה זניח בעיניך? 2. זה זול כי אין ביקוש ==> זה נכון שהיצע וביקוש קובעים את המחיר, אבל אתה לא יכול להשתמש בזה כמו ג'וקר. הפקת אורניום, הובלתו וכו' זולים בהרבה מהמקבילות, והעתודות גדולות בהרבה, אז כנראה שהמחיר יהיה יותר זול. 3. שים כור גרעיני בנגב, זה יותר בטוח מלשים תחנת כוח ובתי זיקוק בתוך חיפה, או את המטכ"ל באמצע תל אביב. 4. נקי זה נכון. 5. הכמות אמנם מוגבלת אבל "שיא התפוקה" לא רלוונטי כאן. מה זה בכלל שיא התפוקה? יש עתודות ליותר ממאה שנה (בחרתי מספר נמוך מאוד מאוד, יש כנראה ליותר מאלף שנים), וזה בתנאי שנמשיך להשתמש בטכנולוגיה הבזבזנית של שנות השבעים ולא נתחיל להתמש בפיתוחים משני העשורים האחרונים. וכל זה לא רלוונטי למסגרת הדיון הגדולה יותר (על המכוניות החשמליות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אכן "נקי זה נכון"? עד כמה שאני יודע אין שום פיתרון לבעית הפסולת הרדיואקטיבית (בספקטרום האחרון היתה סקירה מקיפה של הפתרונות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פסולת כזו יש? עד כמה מדובר בבעיה יחסית לבעיות הזיהום שנוצרות משריפת פחם או גז? (הקישור מוליך לדף שגוי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, אולי אני מצליח להכנס מהעבודה. בכל אופן, אולי תצליח להגיע מכאן: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הטמנה של הדלק המשומש היא אמנם לא פתרון מושלם, אבל מספקת מרוב הבחינות. לא מכיר פתרון אחר (הלינק אכן לא עובד, אבל אשמח לשמוע אם יש כזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לכמות המגוחכת של פסולת גרעינית יחסית לזיהום מפחם (כמדומני מספר ההרוגים המיוחסים לכלל ייצור אנרגיה גרעינית במערב בארבעים השנים האחרונות נמוך ממאה), יש היום נסיונות לפתח תחנות כוח גרעיניות שמשתמשות בפסולת בתור דלק. יש על זה הרצאה בטד של ביל גייטס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בכל הפסולת, רק בחלקים הטובים.. האטומים הרדיואקטיביים הבעייתיים נשארים בחוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נפח הפסולת (הקטן מלכתחילה) מצומצם ב99% ? כלומר נפח הפסולת העתידית קטן מנפח הפסולת הנוכחית (שתשמש כדלק) ? מה עוד אפשר לבקש1? 1 שאלה רטורית, אבל שזה לא יעצור אף אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מדויק, תמיד תתוסף פסולת, כחלק מרכזי בתהליך שיוצר אנרגיה (ביקוע של אטום כבד מאוד יוצר אנרגיה, נייטרונים וכן שני אטומים שמשקלם בערך חצי מהמקורי, מה שנקרא תוצרי ביקוע שהם רדיואקטיביים). המחזור הוא הפרדה של פלוטוניום (ובמקרים מסויימים אורניום) שנוצר ע''י קליטה של נייטרונים (ולא ע''י ביקוע) מהדלק המשומש, שמכיל ברובו אורניום (או תוריום), קצת פלוטוניום (או אורניום) ותוצרי ביקוע. למעשה המחזור לא פותר כלל את בעית הרדיואקטיביות, אם כי את הנפח הוא אכן מקטין. זה בעצם מה שאפשר לבקש - שייפטרו גם מהקרינה. בינתיים קוברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון לקישורית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לשניכם, מאוד מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1)חסכת את הנפט על ידי שימוש בפחם. 2)יש דרך טובה להסתכל על מקורות אנרגיה היא נקראת החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה שזה כמה יחידות אנרגיה אתה מקבל על כל יחידת אנרגיה. על פי המקור שהבאתי באורניום המספר הוא 4, שזה לא כזה גבוה. אם אתה מכיר מקור אחר אז בבקשה. 3) הסיכון לא נובע מהכור עצמו אלא מהשינוע והזליגה, אם יש משאית שמובילה אורניום אזי היא יכולה לעשות תאונה,יכולים לחטוף אותה או הנהג יכול להשלים הכנסה על ידי מכירת קצת אורניום לטרוריסטים. ככל שיהיה יותר אורניום בדרכים ובמדינות מפוקפקות כך אתה מגביר את הסיכונים. 5) כשאתה משתמש בבאר נפט התפוקה שלה נראית כמו פעמון הקצה העליון של הפעמון נקרא שיא התפוקה, אותו רעיון ברמה הגלובלית נקרא שיא תפוקת הנפט [ויקיפדיה] ואותו רעיון תקף לכל מחצב. אם תוכל להביא לינק שמראה שיש עתודות למאה שנה זה יהיה נחמד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא, בנינו כור גרעיני בשביל זה. 2. אני לא מכיר את האתר שקישרת אליו, והמקור שעליו המספר מבוסס לא פעיל. בכל מקרה כל התייחסות להחזר על השקעה אינה רצינית אם היא מייחסת מספר יחיד למגוון טכנולוגיות שחלקן אפילו מייצרות אנרגיה תוך כדי שימוש (breeder). בכל מקרה המספר הזה לא מלמד שום דבר על טענתך המקורית ("זה זול כי אין ביקוש"). 3. דלק טרי (גם מועשר קלות) אינו מסוכן, גם לא בידי טרוריסטים. דלק משומש הוא אכן מסוכן יש הרבה דברים מסוכנים ואפשר להזהר. אפשר לכמת את זה או שזה עניין של תחושת בטן? 5. לינק: אם אנחנו מדברים על המשך השימוש הרגיל באורניום, אז שמונים שנה בהתבסס על מקורות מוכחים, וככל הנראה הרבה יותר מזה אם הדרישה תעלה את המחיר (כלומר יש הרבה מקורות שיש בהם אורניום בסבירות גבוהה אך לא בוודאות) Supply of Uranium. אבל ישנן טכנולוגיות מודרניות יותר שכבר עובדות במקומות שונים בעולם שמסוגלות להפוך תוריום או אורניום 238 (ויש הרבה מאוד משני אלה) לדלק, ואז זה הרבה הרבה יותר ממאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) שוב אני אחזור על הטיעון: אם תשים כור גרעיני שמסוגל לספק חצי מהצריכה של ישראל אז תוכל להשתמש בחצי מכמות הפחם שמשתמשים היום, אם תשתמש בכור בשביל מכוניות חשמליות זה כאילו שהשתמשת בפחם. 2)המספר הזה הוא מספר אובייקטיבי שלא תלוי בפסיכולוגיה, תיאורטית הוא אמור לקבוע את המחיר. 3)לא יודע איך מכמתים סכנה, אני יודע שאחד החששות העיקריים של הממשלות היום היא זליגה של אורניום לטרוריסטים. 5) הלינק שלך מדבר על 160 שנה בצריכה של היום, השאלה מה יקרה כשאורניום יחליף את הנפט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה לא סופר את הנפט שחסכת, לא ברור לי מדוע. 2. אבל מה עם ה breeders? להסביר מה זה או שאין טעם? 3. יש ממשלות שמפחדות גם מהאינטרנט. 5. מה יקרה אם אורניום לא יחליף את הנפט? וכמו שאמרתי ואתה בוחר להתעלם בשלישית, יש גם טכנולוגיות פועלות ומוכחות שמקפיצות את המספר פי כמה וכמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) עניתי פעמיים, אבל לא אכפת לי לענות עוד פעם. נניח לשם הפשטות שיש לך שני תחנות כח המונעות בפחם ומכוניות המונעות בדלק אם תבנה כור אטומי המסוגל להפיק חשמל כמו אחת מתחנות הכח אזי יש לך שתי אפשריות, או לכבות תחנת כח פחמית אחת או להעביר את כל הרכבים ךרכב חשמלי ואז להשתמש בשתי תחנות כח פחמיות. כלומר במקום לשרוף דלק שרפת פחם. מעבר לזה יצור המכוניות דורש אנרגיה ומשאבים מוגבלים. 2) תמיד יש טעם, אבל בשביל שלא תתאמץ הנה כתבה שמסכמת יפה את החיוב והשלילה של כורי התרבית בקצרה: כורי התרבית מייצרים חומרים שניתן להשתמש בהם לפצצה גרעינית ולכן הם מסוכנים ובעייתיים מבחינה פוליטית. הם גם מאוד יקרים לייצור אולם מצד שני הם בסופו של דבר מחזירים את ההשקעה. כלומר אנחנו קודם צריכים להסכים שמחיר האורניום יתייקר ואז לחשוב האם הם כדאיים. 3)צריך באמת להפריד את הדיון הזה לשניים, מה יקרה ומה עדיף שיקרה. ממשלות בינתיים אחראיות על קבלת החלטות לכן חשוב להבין מה הן חושבות, יתכן שהן טועות אבל זה חשוב רק לשאלת מה עדיף שיקרה. 5)אורניום לא יחליף את הנפט. אולי עדיף שזה יקרה אבל זה לא יקרה. מעבר לזה יכול להיות שהגבתי מהר מדי על סמך טכנולוגיות פופולריות. אילו טכנולוגיות לדעתך יכנסו לשימוש נרחב ( או היו יכולות להיכנס אילו הממשלות היו חכמות) עד 2030? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש פה איזה בלבול או חוסר בהירות שגורם לכם להעלות את אותם הטיעונים שוב ושוב. אני רוצה לנסות לפרק את הטענה: נניח לצורך הפשטות ש: א. תחנת כוח אחת צורכת מיליון טונות פחם בשנה ב. כל הרכבים בארץ צורכים מיליון טונות נפט בשנה ג. מבחינת עלויות וזיהום, נפט ופחם הם שקולים לחלוטין ד. התפוקה של תחנת כוח אחת שקולה לתפוקה של כור גרעיני אחד וכל אחד מהם שקול לצריכה של כל הרכבים בארץ. נניח שהיום יש לנו שתי תחנות פחמיות, ורכבים מונעים בנפט. סה"כ הצריכה היא של 3 מיליון טונות (נפט|פחם) בשנה. נניח שאנחנו בונים כור גרעיני אחד. עכשיו יש לנו שתי חלופות: חלופה א': מכבים תחנת כוח אחת. הצריכה יורדת ל-2 מיליון טונות (נפט|פחם) בשנה. חלופה ב': מחליפים את הרכבים המונעים בנפט לרכבים המונעים בחשמל. הצריכה יורדת ל-2 מיליון טונות פחם בשנה. (אין יותר צורך בנפט). בכל מקרה, לא משנה איזו חלופה בוחרים, הצריכה יורדת מ-3 ל-2, שזה מה שז'קו מנסה להגיד לך. מצד שני, אם שתי החלופות באמת שקולות, אז אין סיבה להשקיע את המאמץ בהחלפת הרכבים כשאפשר פשוט לכבות תחנת כוח, שזה, אם אני מבין נכון, הטיעון שלך. אני מניח שז'קו בעיקר חולק על אחת מההנחות שלמעלה. הבנתי נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול אתה צודק, לפחות בחלק שלי. כנראה שאת סעיף ג' הייתי מחליף במשהו יותר מתוחכם, אבל צריך קודם לראות אם זאת הנקודה שז'קו חולק עלי בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התערבתי בשיחה כי נראה לי שהטענות שלך מתגובה 548932 לא נכונות, או לפחות לא מספיק נכונות בשביל להוות טיעון נגד שימוש באנרגיה גרעינית. ישראל הבין את כוונתי והסביר אותה טוב ממני בתגובתו, בכל הנוגע לנקודה הראשונה. אני שמח שהסכמת לדבריו. בקשר לשאר - 2. כבר התרחקנו מהנקודה המקורית. אתה טענת שאנרגיה גרעינית זה "זול כי אין ביקוש". אני רק אמרתי שסביר שזה יהיה זול מדלק מאובנים, ובטח שטענתך לא מהווה טיעון נגד אנרגיה גרעינית. נתון "החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה" שלך לא רלוונטי וגם הלינק לא משהו. את עניין הברידרז הזכרתי כדי להמחיש שהנתון לא שווה כלום כי לכל טכנולוגיה גרעינית יהיה "החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה" שונה. אתה טוען שאנרגיה גרעינית תהיה יקרה יותר? אם לא אני לא מבין מה זה רלוונטי; אם כן אז אולי אתה טועה. 3. עניין הבטיחות לא מספיק חזק. גם אם נניח שזה לא מתאים לישראל (ולדעתי זה יכול להתאים), יש עוד מקומות בעולם. 5. שוב, התרקחנו מהנקודה המקורית. אורניום אמנם מתכלה, אבל איך בכלל אתה משווה בינו לבין דלק מאובנים? יש יותר עתודות אנרגיה גרעינית מאשר עתודות של דלק מאובנים. האם אנחנו מסכימים על כך? וגם אם העתודות היו בערך מאותו סדר גודל (והן לא) השריפה של דלק גז ופחם היא בעצמה משאב מוגבל (כלומר לא כדאי להמשיך לזהם את הסביבה בתוצרי השריפה ב 100 השנים הבאות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה,כן. אני זוכר את התגובה ההיא. זה היה כמדומני באוגוסט, החום היה לא אנושי ואני חשבתי שכדי לחשב עלות של חשמל מספיק להסתכל על חומרי הגלם. ובכן על פי http://en.wikipedia.org/wiki/Cost_of_electricity_by_... הנוסחה היא קצת יותר מסובכת צריך להתבונן גם בעלות הקמת התחנה,תפעולה ועלות הכסף (כלומר ריבית). על פי החישוב הזה רוב המקורות שהם מביאים (כולל המקור הכי חדש) טוענים שאנרגיה גרעינית יותר יקרה מפחם וגז. ומכיוון שעלות הקמת התחנה היא כל כך גבוהה לטווח של 20 שנה זה עוד יותר לא משתלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי, זאת כבר טענה יותר מוצלחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אין ביקוש? לאורניום? לפלוטניום? מה גורם לך לכתוב דבר כזה? מה שכן יש, זה הרבה מאד היצע. מה שמביא אותי לטענה המוזרה שלך בדבר שיא תפוקת האורניום. מחוץ לתגובה שלך, איפה עוד מופיעות טענות כאלה? כשהדבר נדון לאחרונה באייל (תגובה 470692), המסקנה הייתה שיש חומר זמין לכמה עשרות אלפי שנים של שימוש. בקשר ל-"זה בטוח" - כן, יש *היום* מגוון בעיות פוליטיות עד הקמה של כורים גרעיניים (ולכן למשל כנראה שבישראל לא יהיה לנו אחד בקרוב). אבל היא קטנה, מהסיבות הבאות: (א) ארצות הברית, רוסיה, אירופה, סין ואוסטרליה הן רק חלק מהמדינות עליהן הבעיה הפוליטית הזו לא חלה. אז אם בישראל ובאירן ימשיכו להשתמש בפחם, זו תהיה בעיקר בעיה פרטית שלהן, ולא בעיה גלובלית של האנושות. (ב) אפשר לחשוב על פתרונות לוגיסטיים חלקיים. (ג) זו הסיבה הכי חשובה, ולכן אקדיש לה פסקה משלה: הטכנולוגיה הגרעינית מתקדמת כל הזמן, ובמהירות. כורים גרעיניים הופכים לבטוחים יותר ויעילים יותר, ובעלי פוטנציאל נמוך יותר לניצול לרעה1. אפילו מה שפעם היה מדע-בדיוני, כמו כורי-היתוך, כבר איבד את התואר "בדיוני", בזכות כמה-וכמה פרוייקטים מבטיחים2, שחלקם צפויים להפוך לישומיים אפילו תוך 10 שנים. בהקשר של רכב חשמלי, בהנתן שהטכנולוגיה *היום* כבר במצב משביע רצון, וישנם הרבה יותר מסתם אינדקציות קלושות לכך שהיא יכולה להשתפר בזמן קצר, מתבקש להשקיע באמצעי בתחבורה חשמליים. הרי כל הטכנולוגיות האלה עובדות רק בקנה-מידה גדול (הפקה מרכזית, בתחנות כוח) - וצפויות לעבוד רק כך בעתיד הנראה לעין. לכן הפקה מרוכזת של אנרגיה, והפצה שלה באמצעות התשתית הפשוטה שכבר קיימת, של רשת-החשמל, לשימוש מבוזר בה (בין השאר, בכלי רכב), היא המודל הנכון להשקיע בו היום (מנקודת המבט של הציבור). (ובהערת אגב: גם ללא מקורות אנרגיה חלופיים, מעבר כללי להנעה חשמלית יקטין משמעותית את צריכת הדלק המאובני, מטעמי נצילות). 1 לדוגמא: http://en.wikipedia.org/wiki/Energy_amplifier ג 2 לדוגמא: http://en.wikipedia.org/wiki/ITER. קראתי לא מזמן סקירה מאד מעניינת על ההתפתחות האחרונה בתחום, אבל לא מצאתי אותה עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==>"למה אין ביקוש? לאורניום? לפלוטניום? מה גורם לך לכתוב דבר כזה?" העובדה שכמות האנרגיה המופקת מאורניום יחסית לפחם ונפט היא נמוכה. ===>". מה שמביא אותי לטענה המוזרה שלך בדבר שיא תפוקת האורניום. מחוץ לתגובה שלך, איפה עוד מופיעות טענות כאלה?" לדוגמה peak uraniom [Wikipedia] ואם נצטט Pessimistic predictions of future high-grade uranium production operate on the thesis that either the peak has already occurred in the 1980s or that a second peak may occur sometime around 2035. Optimistic predictions claim that the supply is far more than demand and do not predict peak uranium. Also, they do not report changes in the production rate of uranium. Peak uranium is not about running out of uranium , but the peaking and subsequent decline of the production rate of uranium
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את חשיבות הנתון "שיא תפוקת האורניום" בעיניך. מה אתה למד ממנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנעה בפחם היא לא כדור כסף מבחינת הזיהום, היא כן כדור הכסף מבחינת המחסור בנפט, למיטב הבנתי יש (עדיין) הרבה יותר פחם מאשר דלק, שיספיק להרבה יותר שנים. אבל, בכל מקרה, גם אם תחנות הכח יופעלו בדלק, הרי שמטעמי יעילות אנרגטית יישרף פחות דלק מאשר נשרף היום עבור המכוניות. כך שמכונית חשמלית תוריד את צריכת הדלק באופן משמעותי (?) גם כך, ותאפשר לטפל בזיהום באופן מרוכז. בכל מקרה, יום יבוא וניאלץ להיגמל משריפה של כל מיני דברים (בין אם אורניום פחם או גז) שלא מתחדשים בשביל להפיק אנרגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבעים דולר חבית באלברטה נשמע לי כמו די מציאה. שלושים עד חמישים לאחר התבססות הטכנולוגיה לגבי פצלי שמן (וקידוחים אופקיים אמורים להוזיל את זה עוד). לגבי איטיות, התנודתיות במחיר הנפט גרמה לקנדה לקצץ בתוכניות להרחבת התפוקה, מכאן שכבר כיום לא פועלים במלוא המרץ. אם מחיר הנפט יעלה, יעלה גם קצב פתיחת השדות בטכנולוגיות חלופיות. מה הבעיתיות הגדולה בגז ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) 40$ היום, המחיר של חבית נפט לוקח בחשבון גם את הנפט שדרוש כדי לייצרה כשמחיר הנפט יעלה גם הייצור ייתיקר. 2) אם קנדה אכן תהפוך לאחת מחמשת יצרניות הנפט הגדולות זה יהיה נהדר בשבילה ובשביל ארה"ב אבל קצת פחות מוצלח בשביל סין. סביר להניח שהיא תעדיף לייצר קודם לעצמה,אחרי זה לארצות הברית ולאירופה ורק אחרי זה לסין, סין כנראה גם תצטרך לשלם מחיר כלכלי וערכי בשביל הנפט הזה. 3) הגז נחשב לאנרגיה "מקומית" השינוע שלו מאוד מסובך ויקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. קנדה כבר היום יצואנית נפט נטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לחמדנות הכתבה הזאת גם מגדירה מחדש את המילה אירוניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שלא מציינים את האפשרות לקדם תחבורה ציבורית יעילה1 כדרך להתמודד עם עליית מחירי הנפט. 1ובמקרה של סין, חזרה (או המשך?) לשימוש נרחב באופניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההודעה שלך סותרת את עצמה. או במילים אחרות, מי לא מציין? 1 בסין יש זיהום אויר שכנראה רק ילך ויחמיר מה שהופך את האופניים לאפשרות לא אטרקטיבית, במיוחד אם יש לך מכונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורכבת מתל אביב לירושלים נראה לנו פרויקט הנדסי מורכב. הסינים מתכננים רכבת מסין לאירופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארה"ב לא באמת יכולה להדפיס כמה דולרים שהיא רוצה כדי לשלם את החוב שלה, כי באותו הרגע האמון במשק האמריקאי יצנח, ואנשים/מדינות ילוו לה כסף רק ברבית מאוד גבוהה או תמורת מוצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע כמה זה "כמה שהיא רוצה", אבל ארה"ב כן מדפיסה הרבה מאוד כסף. מסתבר שאנשים לא ממהרים לזרוק את האמון לפח כשמדובר בכלכלה הגדולה בעולם (מישהו זוכר משהו דומה על איבוד האמון ברוסיה כשזו שמטה חובות?), אבל הריביות כן השתנו (מה שרק אומר שהם יאלצו להדפיס עוד כסף במידת הצורך). ברור שלהדפסת כסף יש מחיר, אבל בתהליך הדרגתי זה מונע ממדינה לפשוט רגל. להבדיל ממדינות רבות אחרות, לארה"ב תהיה את האפשרות לבחור בין התהליכים הללו אם וכאשר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |