|
זה לא אותו דבר. לא, אני לא מתלהב מהרעיון של להשליך על עצמי רימון או לזנק למגדל בוער. אני אוהב את החיים, תודה. אבל הרתיעה שלי מזה היא לא אותה רתיעה כמו מהניסוי הפסיכולוגי ההוא. אני *חושב* שגם זה וגם זה מעשים מוסריים ואציליים, אבל *מרגיש* שאני רוצה לחיות בחברה בה חיילים וכבאים מקריבים את חייהם, ולא בחברה בה אנשים בריאים לחלוטין מתאבדים על מזבח הרפואה. התמונה שמתרוצצת בראשי, של שני אנשים בחלוק לבן גוררים אותי לחדר ניתוח, חותכים את הבטן שלי ומוציאים משם את האיברים הפנימיים שלי מהפכת קרביים (הא הא). זה כנראה קשור לשתי הנקודות שהעלתי בהודעות הקודמות שלי: 1) חייל ומכבה אש "אמורים" להקריב את עצמם, ואזרח בריא מן השורה לא; 2) אני לא חייל ולא מכבה אש, וכן אזרח בריא מן השורה, כך שיותר קל לי להזדהות עם האחרון. (ואגב, גם יותר קל לי לדמיין את מצב בו חייל או מכבה אש יצילו את חיי מאשר תרומת איברים, אבל נדמה לי שזו סיבה יותר משנית).
|
|