|
כמה מלח יש בתפוצ'יפס?
תפסתי אותך! לא רק שהתוויות האלו אינן משמעותיות, אלא שיצירת ההרגל אצל ילדים לאכול פצצות מלח היא זו שמובילה לציפיה שלהם כמבוגרים שהכל יהיה מלוח מדי.
> בדיוק כמו שהציבור נהנה מאלכוהול, סיגריות, בשר אדום ומצנחי רחיפה...
והרואין, פטריות הזיה, רצח בתולות ושתיית דמן...
הקשר (לטעמי לפחות) לדיון הוא שאין במציאות עניין אבסולוטי של זכויות יסוד או אתיקה - הלא מובהק וגמור שלשלטון כבא כוחו של הציבור יש סמכות לאסור על צריכת חומרים מסוכנים (אפילו אם חלק מהציבור לא ניזוק מהם) והוא צריך לשקול איסור שכזה אל מול הפגיעה בזכויות הציבור שתגרום לחילופי שלטון. לציבור מצידו יש תפיסת תועלת וזכויות כל כך נזילה, שסידרת כתבות בעיתונות על נזקי המלח תעביר את רובו במהרה למחנה התומך באיסור, או לפחות לא מתנגד לו - בדיוק כפי שנעשה עם המרגרינה.
לגבי הקרונית, כמובן שעליך לנהוג כפוליטיקאי ולחשוב מה יקרה לפופולאריות שלך בכל בחירה ואיך ליצור ספין מתאים לפני ואחרי :)
|
|