בתשובה לעומר, 14/08/10 23:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
===>"מה לגבי הדוגמא של רולס? מדוע אתה מוכן לקבל את הניסוי המחשבתי שלו כלגיטימי, אבל לא חושב שכניסוי פסיכולוגי יש לו ערך עבור מי שמתיימר לדון בצדק?" וקודם ===>"(נניח שהיו הופכים את הניסוי המחשבתי לניסוי פסיכולוגי, ומגלים ש-99% מהאנשים חושבים..." אני חושב שאתה טועה אם אתה מיחס לרולס "ניסוי" במובן האמפירי - שמריצים הרבה פעמים ועושים סטטיסטיקה על התוצאות. כל הסיפור של מסך הבערות הוא רק כדי לומר לנו אילו נתונים רלונטיים ואילו לא רלוונטיים - כמו ששופט מנחה את המושבעים מאילו עדויות להתעלם (למחוק מהפרוטוקול) ואיזה עובדות לכלול בדיוניהם. אחרי ה"פילטר" על הנתונים הלא רלוונטיים (לדידו, כמעט כל הנתונים האמפיריים/חברתיים אינם רלוונטים) אין אצלו שום דבר אמפירי - הוא מספק אלגוריתם איך לבחון כל רשימה אפשרית של עקרונות צדק. מי שיפעיל את האלגוריתם שלו, יקבל (אם אין לו בג) את מערכת הצדק שלו. אם היית עורך הצבעה או מראה לו תוצאות מדגם של שאלון פסיכולוגי או בדיקות ניורונים, הוא היה אומר שכל אלו לא רלוונטיים לנכונות עקרונות הצדק יותר מאשר הם רלוונטיים לנכונות משפטי חפיפת משלולשים. לכן, רולס איננו מצדיק את עקרונות הצדק שלו על העובדה ש-99% או 51% מהאנשים יסכימו איתו, אלא על העובדה שהאלגוריתם מוביל לתוצאה הזו בהכרח לוגי. בשביל לתקוף אותו אתה צריך להראות שהאלגוריתם או הפילטר על הנתונים איננו תקין. והרבה אנשים באמת טוענים זאת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהבנתי את רולס, וברור לי שהוא לא הציע לעשות ניסוי אמפירי (את זה אני הצעתי). עם כל הכבוד לרולס, אף אחד לא הסמיכו להכתיב עבורי תפיסות של צדק. הסיבה היחידה שאקבל את רעיונותיו, היא אם השתכנעתי שמושג הצדק שהוא מתאר חופף (או משפר) את תפיסת הצדק האינטואטיבית שלי (הלוגיקה משחקת תפקיד משני). מחקר מדעי, לעומת זאת, יכול לומר משהו אוניברסלי יותר, ואישי פחות, על התפיסה האנושית של מושג הצדק - גם מבלי לחפוף לחלוטין לתחושת הצדק הפרטית שלי. כאשר שופט עומד לקבוע תקדים פסיקתי, ובוחר להסתמך על רולס כדי לנמק מדוע היא צודקת (זה לא ממש תרחיש היפותטי) - מוטב היה לו להסתמך, לפחות בין השאר, גם על מחקר כזה (אם יש אחד בנמצא). (בעיני גם ברור למדי שניסוח מופשט של טענה הנוגעת לצדק, המבוססת על מידע מדעי לא טריוויאלי - תהיה מטבעה משכנעת יותר[*], ובמובן הזה נכונה יותר, מטענה המבוססת אך ורק על אינטואציה אישית של מישהו, אפילו אם הוא חכם כמו רולס). [*] פשוט כי באופן טבעי, היא תחפוף טוב יותר לתפיסת הצדק של הקוראים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מתרשם שאתה מבין את רולס. לכן תמוהה בעיני תהייתך "מדוע אתה מוכן לקבל את הניסוי המחשבתי שלו כלגיטימי, אבל לא חושב שכניסוי פסיכולוגי יש לו ערך עבור מי שמתיימר לדון בצדק?". רולס לא מציע/מבצע שום ניסוי. הוא אומר לך מאילו נתונים להתעלם כשאתה משווה מערכות שונות של צדק. הנקודה שרציתי להדגיש במיוחד היא שבניגוד למדענים הניסויים, רולס לא מייחס שום משמעות לסטטיסטיקה (99%). כמו שהיו אומרים לי בילדותי כשאמרתי "אבל כולם אומרים ש.." - "נו, אם פעם כולם אמרו שהארץ שטוחה, אז זה היה נכון?". ===>"עם כל הכבוד לרולס, אף אחד לא הסמיכו להכתיב עבורי תפיסות של צדק" כמובן שלא. אבל מה עניין הסמכה לכאן? מי הסמיך את אוקלידס לקבוע משפטים בגיאומטריה? (אני מתנצל על החזרה לדוגמאות הללו, אבל אתה מקפיד להתעלם מהן). האם גם לגביהם מה שקובע זו האינטואיציה שלך (בעוד שהלוגיקה משחקת תפקיד משני)? כמובן, איש לא הסמיך את אוקלידס ואיש לא מחייב אותך לקבל את משפטיו מחוץ לשיעורי הגיאומטריה. אבל בתוך הדיסיפלינה שנקראת גיאומטריה יש דרכים מקובלות לדחות אותם: אתה יכול לערער על האקסיומות שלו או להצביע על כשל לוגי במסקנות שהוא גזר מהן. אתה לא יכול (בתוך אותה דיסיפלינה) לערוך הצבעה, לבדוק ניורונים או למדוד חום. כך גם בדיסיפלינה שנקראת אתיקה (נורמטיבית): רולס מציע לנו "משפטים" או "עקרונות צדק". איש לא כפה עלינו את משפטיו. אבל בתוך האתיקה אתה יכול לדחות אותן רק אם תדחה את הנחותיו - למשל שאנשים הם חופשיים ושווים - או תצביע על כשל לוגי באופן שהוא גוזר מהן את מסקנותיו. אם לא עשית אף אחת מאלו אז עקרונות הצדק שלו נכונים (בעינך!) וגם אז אתה לא חייב לנהוג על פיהם. ===>"כאשר שופט עומד לקבוע תקדים פסיקתי, ובוחר להסתמך על רולס כדי לנמק מדוע היא צודקת (...) - מוטב היה לו להסתמך ... גם על מחקר [אמפירי]." אם תוכל להסביר לי רק את הנקודה הזאת אני אודה לך מאוד. למה השופט צריך מחקר אמפירי? אם הוא מקבל את הנחות המוצא של רולס: אנשים חופשיים ושווים. וגם עוקב אחר האלגוריתם (הוכחה) של רולס ולא מוצא בה כשל, אז הוא חייב לקבל גם את מסקנתו של רולס (או שלי, או שלך). מה עוד השופט צריך כדי לקבל הכרעה? ===>"בעיני גם ברור למדי שניסוח מופשט של טענה הנוגעת לצדק, המבוססת על מידע מדעי לא טריוויאלי - תהיה מטבעה משכנעת יותר" זה הדבר הכי פחות ברור בעיני. עדיין לא הבנתי איזה מידע מדעי יכול לשכנע אותך באשר לנכונותן של טענות על צדק. אתה יכול לבדוק "מדעית" ש-99% מהאנשים לא רוצחים. אתה יכול לגזור מזה חוק - אסור לרצוח (ולנמק אותו בעבודה שכמעט אף אחד לא רוצח) אבל זה לא צדק, שהרי 99% מהאנשים לא אוכלים ריבה עם דג מלוח, ואתה לא תגיד שריבה עם דג מלוח זה אי צדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקלידיס משחק במשחק, ואתה מוזמן להצטרף אליו אם אתה רוצה (כלומר לקבל את האקסיומות ולחקור את העולמות בהם הן מתקיימות). רולס מנסה לומר משהו קונקרטי על בני-האדם (חלקו נורמטיבי וחלקו אימפרטיבי). אתה יכול לחשוב שהוא צודק או שהוא טועה, ובעצמך להיות צודק או טועה בעניין הזה - אבל זה לא דומה למה שאוקלידס עושה, וההבדל הזה נותן תוקף לשאלה "מי הסמיך את רולס?", ומשאיר את הפנייה איתה לאוקלידס חסרת משמעות. השופט צריך להסכים שהנחות המוצא של רולס משקפות את תפיסת הצדק בעיניו (שכרוכה באינטואציה ורגשות). במונחים לוגיים, זו דרישה סמנטית ומטא-לוגית, שדומה למתן ערך-אמת להשמה במבנה. כלים לוגים או אנליטים לא יעזרו לו בקבלתה או דחייתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שזה מקדם אותנו (או עוזר לי להבין). אולי זה סימן שכדאי להפסיק. אני עדיין לא חושב שנכון לייחס לרולס, או אפילו לקאנט (שלדבריו קוראים לפעמים ''ציוויים מוחלטים''), איזו סמכות לצוות או הסתמכות על סמכות כזו. זה אנחנו שכופים את ציוויהם על עצמינו, אם אנחנו רוצים. וזה אנחנו שמשתכנעים בנכונות המשפטים של אוקלידס ובוחרים לבנות בתים על פי הם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |