 |
|
 |
||
|
||||
 |
מוזר לי התיאור שניתן (בעקיפין) למושג קללת המשאבים בכתבה. ה''קללה'' אינה תופעה פוליטית או פסיכולוגית כפי שנרמז שם, אלא תופעה כלכלית. זה לא שמדינות עם הרבה משאבים מפגינות חמדנות ולכן זה לא עובד. כאשר למדינה יש תחום יצוא שמתבסס על משאב טבעי, הדבר מוביל לייסוף של המטבע המקומי הרבה מעבר לשווי האמיתי שלו בהתבסס על יכולת היצוא של המדינה (לא כולל אותו משאב). מכיוון שכריית משאבים דורשת מעט מאוד פיתוח של הון אנושי, המשמעות היא שתעשיות נוספות שמנסות להתפתח באותה מדינה אינן יכולות להיות תחרותיות (כי, כאמור, המטבע יקר מדי), וכך יש הסתמכות הולכת וגוברת על אותו משאב טבעי. למעשה, גילוי של משאבים טבעיים חונק תעשיות מתפתחות אחרות שקיימות במדינה. ומכיוון שכריית משאבים מרכזת את הרווחים במעט מאוד ידיים, אין פיזור של הרווחים בקרב הציבור ולא מתפתחת גם תעשיית שירותים שתתבסס על מעמד בינוני רחב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התיאור שלך נכון, אבל לא מדובר בחוק טבע. אם היצוא גורם לקניית מטבע מקומי, אז המטבע מתחזק, אבל הצעה אחת (שמוזכרת) למשל היא השקעה של התמלוגים בחו''ל. אם נוסיף לכך שחלק ניכר מהשליטה (ולכן מהרווח) נמצא בידיים זרות, נקבל קניה נטו נמוכה של מטבע מקומי. וגם זה כאמור, רק על היצוא, שיהווה, אם בכלל, חלק קטן מההפקה (למרות שגם הקטנת יבוא הדלקים יחזק את המטבע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קללת המשאבים נובעת ממקורות שונים לדעתי. במצב "נורמלי" הכנסות הממשלה תלויות במידת הפרודוקטיביות של הכלכלה המקומית. מצד שני, הגדלת היקף הפעילות הממשלתית פוגע ביכולת הייצור של הכלכלה. מצב זה גורם לכך שככל שהממשלה מפריעה יותר לפעילות הכלכלית כך קטנים מקורות ההכנסה שלה, מה שפוגם ביציבות המשטר והיכולת שלו להפריע לפעילות הכלכלית. זה אומר שיש מתאם בין היכולת של הממשלה לרמוס את האזרחים מחד, והיכולת שלה לשרוד מאידך. זה לא אומר שמשטרים רומסניים לא יכולים להתקיים (ע"ע קובה וצפון קוריאה) אבל הדבר בכל זאת תורם לפחות לקיצור החיים ויכולת ההתפשטות של משטרים כאלו. לעומת זאת, התמלוגים הרבים שהמשאבים מעתירים על הממשלה מעניקים לה מקורות הכנסה שאינם קשורים בביצועי הכלכלה המקומית ובמידת ההפרעה שהיא מייצרת ולכן מעניקים לה את האפשרות לדכא את האזרחים ואת הפעילות הכלכלית מבלי לפגוע ביציבות המשטר. מאחר והנטיה לרמוס את האזרחים היא תשוקתה של כל ממשלה, אין פלא שמדינות רבות המבורכות במשאבים טבעיים הופכות להיות מקומות שמאוד לא נעים לחיות בהם (ונצואלה אמרנו? ערב הסעודית?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להכנס להסברים מלומדים לתופעה אני יכול לחשוב על מספר מדינות שהתברכו במשאבים כגון ערב הסעודית, נסיכויות הנפט, אירן, עירק, לוב. לעומתן מדינות עניות במשאבים כמו יפן וישראל. לאיזו קטגריה אנחנו רוצים להשתייך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם קבוצה של מדינות מתועשות שהתברכו במשאבים. ארה"ב, רוסיה, סין. בתחום הנפט: בריטניה, קנדה, נורווגיה. לאיזו קטגוריה אנחנו רוצים להשתייך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שראוי להשוות את קנדה לנורווגיה. נפט מהווה פחות מ-3 אחוז מהתל"ג של קנדה, וכמעט רבע מהתל"ג של נורווגיה. (בלי קשר, קנדה היא אחת המדינות הבודדות שהן יצואניות נפט נטו, פחות בגלל כמות הנפט שהיא מייצרת, ויותר בגלל שרוב צריכת האנרגיה שלה מגיעה ממפעלים הידרואלקטריים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנרגיה ההידרואלקטרית מחליפה פחם וגרעין, לא נפט. היא משמשת ליצור חשמל ולא להנעת מכוניות, וחשמל בדרך כלל לא מיוצר מנפט (אלא אם אתה סעודיה, נניח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מה עם גז טבעי? ב. מכוניות היברידיות. ג. קנדה היא אחת מצרכניות האנרגיה לנפש הגדולות בעולם, בעיקר בגלל החשמל ההידרואלקטרי הזול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי, גם גז טבעי. מכוניות היברידיות אינן צורכות חשמל מהרשת אלא מייצרות אותו בעזרת המנוע שלהן. רק כעת מתחילות לצאת לשוק מכוניות שיכולות להיטען גם מהרשת (Plug-In Hybrid) אבל כל מה שהתקיים עד היום (וכל מה שיתקיים בכמויות משמעותיות בשנתיים-שלוש הקרובות) יפיק את החשמל מהדלק. אם הפרויקט של שי אגסי יצליח אז דברים ישתנו, אבל אני מסופק מאד לגבי זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון את ההסבר שלך לקללת המשאבים אז זו תופעה שתשפיע בעיקר על מדינות ''מתפתחות'' שאין בהן תעשיות מפותחות ומעמד בינוני רחב ישראל היא לא כזאת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינות "מתפתחות" שאין בהן תעשיות מפותחות ומעמד בינוני רחב כמו נורווגיה למשל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה היא ההשפעה של הנפט על הכלכלה והחברה בנורבגיה? אני לא נורבגולוג אבל נראה לי שההשפעת הנפט על נורבגיה היא קטנה יחסית להשפעה שלו על ניגריה או על צעיר הסעודית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. הנפט הוא הגורם הכמעט בלעדי להתעשרות נורבגיה. ואיפה זה צעיר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Arabia is still young
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים בהחלט שהנפט עזר לנורבגיה אבל איפה פה קללת המשאבים? ניגריה וסעודיה לעומת זאת הן מדינות שהנפט הורס לדעתי - על אחת באופן שונה מוצא הצעירים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האזכור של נורווגיה בכלל לא ברור לי. נורווגיה פיגרה אחרי שכנותיה הרבה לפני שנתגלה בה נפט. למעשה, היא התחילה להדביק את דנמרק ושוודיה רק בשנות ה-70 (הנפט התגלה ב-1969). אמנם חלה האטה בקצב הגידול אחרי רבע מאה, בערך, אבל נראה לי קצת מוזר לטעון שמכל הגורמים האפשריים, רק גילויו של נפט 25 שנים קודם לכן יכול להסביר את זה. בקיצור, אני לא כלכלן, אבל הטיעון כאן נראה לי מוזר מאוד, ולפחות במסגרת הראיון לא ניתנו לי סיבות לחשוב שיש הגיון כלכלי בבסיסו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שדורון התכוון לשים <סרקזם> לפני התגובה שלו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי. אבל מהסרקזם הזה נובע שזה לא יכול להיות שהקללה רלוונטית רק למדינות מתפתחות, כי נורווגיה היא לא מדינה מתפתחת, והנה גם שם הקללה עובדת. אני הראיתי שאין סיבה לחשוב שהקללה עבדה בנורווגיה, ולכן הכללתה בטיעון על ידי המרואיינת הייתה מוזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוזר, מסתבר שהדבר עליו תמיד קוננו והתבדחנו ולהיפוכו התפללנו, דהינו חוסר מזלנו הפחממני לעומת זה של סביבתנו, היה בעצם ברכה שאחראית במידה לא מבוטלת להפיכת ישראל למה שהיא היום, מה שמאויים עתה ע"י התגשמות אותן תפילות. קצת מזכיר לי את סיפור <וקיפדיה סולון בלודיה>. בקיצור - איך נפטרים מן העונש הזה? אולי נמסור אותו לגרועים שבאויבנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סולון בלודיה [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה קל: לא ניקח תמלוגים, ונשאיר את כל ההכנסות לחברות מחו"ל ולתשובה ושות'1 שממילא יוציאו את רוב הכסף לחו"ל, ובא לציון גואל. 1 סוג של הגרועים שבאויבינו, אם תרצה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |