|
||||
|
||||
אני אנסה להתייחס גם להערה שלך מהפתיל הקודם. קודם כל, אני אנצל את ההזדמנות כדי לקרוע לך את הצורה בעניין טריביאלי אחר. הזכרת לי (וגם אני הזכרתי לעצמי לרגע) שלפני מספר שנים היה משחק כדורגל בין מכבי חיפה לבית"ר (אם זכרוני אינו מטעני). בית"ר הפסידו באופן מביש. אוהדים זועמים ניסו להוריד את המיניבוס שלהם מהכביש. המאמן של בית"ר דיבר ברדיו, והתייחס לבעיית האלימות בארץ. "זה נורא, האלימות הזו! חייבים לעשות משהו! זה לא יכול להמשך ככה, כל האלימות הזו בארץ. אני אומר לך, צריך לקחת אלות ולפצח להם את הראשים אחד אחד!!!". טוב. לעניין. יש סחף קיצוני ברחוב החרדי. ולא מאתמול. הסחף הזה מתבטא באלימות כלפי הומואים, שוטרים, ועובדי עירייה, וכן בהחמרת הדרישות כלפי פנים (יש בפורומים חרדיים דיונים ערים בעניין אורך החצאית והשרוול שמותר ללבוש, ויכוח נוראי בעניין פאות נוכריות, וכו'). מצד שני, יש סחף חזק גם לכוון השני, בעיקר סביב המשיכה של תרבות צריכה, הצורך לצאת לעבוד, וכניסה של משכילים אנגלוסקסיים לקהילות החרדיות. המסמך הרבני הזה הוא צעד חשוב - לא לעיתים קרובות מעיזים רבנים לצאת במפורש כנגד הקנאים. לצעד הזה יש משמעות בדחיקת הקנאים לשוליים. אם כי, לצערנו, הנטיה הקנאית תמיד תישאר (ע"ע פינחס). אבל מוטב בשוליים מאשר במרכז. |
|
||||
|
||||
ראשית, זה באמת קורע, אבל לדעתי יש מה ללמוד גם ממאמני כדורגל. אני מסכים איתו שמי שנוקט באלימות דמו מותר. אפשר להתעדן ולדבר במידתיות, אבל בשורה התחתונה, לאלימים צריך לפצח את הראשים אחד אחד. אשר להשפעת המסמך על מיקומה של הקנאות, נראה לי שמיצינו. |
|
||||
|
||||
אם זה לא מיץ תפוזים, זה לא נגמר. לעניין האלימות, יש כאן דילמה. מצד אחד, צריך לכסח את הצורה למי שמכסח צורות. מצד שני, ככל שיש יותר אלימות בחברה, החברה הופכת מורגלת יותר באלימות, ואז יש יותר אלימות בחברה. |
|
||||
|
||||
זה כבר מיץ אחר לגמרי. יש אנשים שנסחפים רחוק מדי עם ה''אחריות החברתית'' במקום ה''אחריות אישית''. אני לא מאלה. בעיני אין דבר כזה ''אלימות בחברה''. יש לפעמים בחברה אנשים שנוהגים באלימות. אם יש הרבה כאלו אז זה לא חברה. אם יש מעט צריך להוציא אותם מהחברה (עם או בלי ראש מפוצח) ואז לא יהיו בה אנשים כאלה. |
|
||||
|
||||
כדברי הגרפיטי הידוע: "מוות לתומכים בעונש מוות!" |
|
||||
|
||||
אין רב חרדי אחד שחתום על המסמך, וזו לא הטעות היחידה פה. |
|
||||
|
||||
צודק. בעקרון, אותם הדברים צריכים להיות נכונים גם לציבור הדתי לאומי - פרט לעניין אחד קטן - הוא שלא ראיתי את הדתיים-לאומיים מציקים להומואים. |
|
||||
|
||||
ועוד עניין קטן, שזה הופך את כל הפרשנות נוסח ''הבעיה הקריטית איננה חוסר נכונות של דתיים לקבל את הגאים בקהילה הדתית שלהם, אלא הצורך של הקהילה הדתית למעוך באלימות את הגאים.'', ו''יש ''טיפול'' האלים בהומואים בקהילות דתיות מסויימות. כדי לצאת נגד האלימות הזו, הרבנים צריכים להעריך שהאלימות הזו נהיית מסוכנת יותר מהאיום שההומואים מציבים לשלמות מבנה המשפחה המסורתי. כנראה שאנחנו הגענו סופסוף ליום הזה.'', ללחלוטין לא רלוונטית, מפני שכפי שאמרת בעצמך, הדתיים הלאומיים - אלה שחתומים על העצומה - אינם אלה שיש להם הצורך ''למעוך באלימות'', וכנראה שלכן גם ''האלימות הזו'' לא נהייתה ''מסוכנת יותר'' עבורם. |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |