 |
אני מוכרח להגיד שמה שבועז עברון רקח כאן אתך הוא המרקחת הידועה של היסטוריה פוליטית שלא במקרה מזכירה את ההיסטוריה המארקסיסטית-סובייטית.
בליבו של הנאראטיב הזה יושבת השגיאה הקלאסית של ערבוב שיטתי בין דברים שאכן ארעו בפועל לבין תוכניות וכוונות. אילו רציתם לספר סיפור היסטורי אובייקטיבי הייתם מבחינים מיד כי חיסולה של יהדות אירופה אכן קרה בפועל בעוד חיסולם של העמים הסלאביים הוא לכל היותר סיפור של תכניות וכוונות אידיאולוגיות שבפועל לא התרחש. אפילו עובדה פשוטה זו בפני עצמה כבר מהווה תו ייחודי של שואת העם היהודי ומבדילה בינה לבין אסונם של העמים הסלאביים ברייך השלישי. השגיאה הזו היא שמאפשרת לכם לבנות נאראטיב היסטורי הבנוי על דיאלקטיקה לפיה אם משהו אינו נכון, מן הסתם היפוכו הוא הנכון.
הנאראטיב שפיתחת כאן הוא צאצא לגיטימי של הנאראטיבים ההיסטוריים הסובייטי והציוני-קלאסי. ישנה כאן ממלכת רשע של יעילות מדע וגאונות גרמנית. בליבה של הזוועה הנאצית היתה קבוצת גאונים (הנאצים) או גאון פוליטי יחיד (היטלר) שפיתחו ותכננו את הזוועה במסתרים וברגע שעלו לשלטון כל מה שנותר לעשות היה לבצע אותה. צחנת הבורות בטרבלינקה ומיליוני הטבוחים בערבות אוקראינה ורוסיה כביכול כבר היו כתובים במיין קאמפ ההיטלראי.
ולא היא.
מנקודת המבט הגרמנית, יהודי אירופה הושמדו משום שהם בערמתם הסיתו את מעצמות המערב והמזרח נגד היטלר ובאשמתם פרצה מלחמת העולם ולא משום שהיטלר תכנן את השמדתם ב-1924 בכלא לנדסברג. מנקודת מבטנו שלנו נאמר כי יהודי אירופה הושמדו משום שלנאצים היה בוז בסיסי לערכים ההומאניטריים הפשוטים ביותר. דחיית התפיסה האנושית-הומאניטרית ע"י גרמניה הנאצית היא שאיפשרה לכל תערובת קלושה של פסבדו-מדע, אידיאולוגיות מצוצות מהאצבע ואופורטוניזם לאומי פוליטי ואישי להפוך למכונת זוועה שטחנה במלתעותיה בשר אדם.
היטלר וחסידיו (המטרימים והנספחים) יכלו לדבר ולהגות על הפיכת העמים הסלאבים הנחותים לעבדי האומה הגרמנית או לחילופין לדומן שיטייב את מרחב המחייה החקלאי של האומה הטבטונית. בפועל זה לא קרה. הקונפיגורציה הפוליטית האופורטוניסטית שנדרשה לביצוע ה"תכניות" הללו פשוט לא טרחה להופיע. היטלר וחסידיו הנאצים דיברו על השמדת האינטלגנציה והקצונה הפולנית (בהיסטוריה הסובייטית הגרמנים הם שבצעו טבח הקצינים הפולניים בקאטין) וגם זה בפועל לא התרחש. ועוד לא אמרתי דבר על הפסקת תכנית האותנזיה (T4).
דרך הארובות של אושויץ עברו מלבד יהודי אירופה, גם לא מעט חיילי הצבא האדום, הומוסקסואלים, עדי יהווה ופושעים פליליים פשוטים. כאמור עובדה זו מלמדת רק דבר אחד על המשטר הנאצי והוא הבוז שהוא רחש למושג של זכויות אנוש בסיסיות במובן המקובל על הדמוקרטיה המערבית.
גם סיפורה של שואת הצוענים היה צריך ללמדך שלא מדובר כאן באידיאולוגיה מסודרת שחייבה באופן דיאלקטי את השמדת הצוענים. למעשה היו אלו פילולוגים גרמנים שזיהו את מוצאם של הצוענים בצפון הודו (ולא במצריים הפרעונית כפי שספרו הצוענים עצמם) וזיהו את לשונם (שפת הרומני) כחלק מן השפות האינדו-אירופיות. התאוריות הללו סיבכו את האידיאולוגיה הארית-נאצית שבאופן טבעי נטתה להפטר מן האלמנט האנטי חברתי כחלק מן התערובת הסמיכה של אאוגניקה, הומוגניות גרמאנית ודארויניזם חברתי שרקחה. בסופו של דבר החליטו הנאצים שהצוענים בדרכם מהודו לאירופה ספחו לעצמם כל מיני נספחים אסיאתים לא טהורים ולכן חלקם בני תערובת ארים וחלקם ערב רב של יסודות אנטי-חברתיים. התערובת המטורפת הזו היא ההסבר להשמדת מאות אלפי צוענים בכל רחבי אירופה בעוד שבצוענים אחרים, גם בגרמניה עצמה לא נגעו לרעה. והנה שוב, כמה מרגיז, צצה לה היחודיות של השאלה היהודית.
באופן טבעי, בועז עברון ושות' מתעלמים גם מן היחסים הטובים שבין היטלר לבין המופתי מירושליים ושיתוף הפעולה בגיוס מוסלמים-בוסנים לטובת הרייך. סיפור כזה המרמז שיותר משמדובר באידיאולוגיה שיטתית מדובר על טירוף שיטתי ואופורטוניזם של מהמרים, מובן שצריך להצניעו ול"עקר" את משמעויותיו המזיקות.
אמנם נכון הדבר שלתערובת המטורפת הזו של אידיאולוגיה ואופורטוניזם, היתה השפעה מכרעת בנקודות שונות של ההיסטוריה של מלה"ע ה-II (למשל היא חסלה את סיכויי הניצחון הצבאי ברוסיה). אך מי שמתעמק בכשלים האלו מגלה גם כאן שלא מדובר בסטיכיה היסטורית שבה אידיאולוגיה שיטתית הופכת לגזירת גורל ונמסיס, אלא שוב באופורטוניזם המתבטא בקבלת החלטות אד הוק. היטלר למשל לא נמנע באופן שיטתי ואידיאולוגי מהכרה בממשלות משתפי פעולה סלאביים באוקראינה או במדינות הבאלטיות. מה שבאמת קרה הוא שהתבוסות הנוראיות של הצבא האדום בקיץ של 41 ו-42 גרם להיטלר לדחוק את הממשלות הללו לשוליים ולהטיל את יהבו על נצחון צבאי מכריע ועל ההתמוטטות הצפוייה של הצבא האדום והמפלגה הבולשביקית.
מי שעוסק בהיסטוריה מוטב לו שלא יעסוק באנלוגיות מופרכות בין משטרים ודמויות בעבר ובהווה הפוליטי ויפנה את מבטו לחשיבות שיש לדבקות בערכים אנושיים בסיסיים גם מול אידיאולוגיות פוליטיות ולאומיות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש