|
||||
|
||||
איזה כיף שעראפת טירפד את קמפ-דיוויד ובכך הוכיח את צידקתך וגרם גם לבעלי תפיסה יונית אבל עם גישה צדקנית ואפולוגטית להגיד "דב אנשלוביץ' צדק". מה לעשות שאם בוחנים את מאורעות העשור האחרון הדברים נראים יותר מורכבים: ישראל היא זו שטירפדה יוזמות לחזרה למו"מ (היוזמה הסעודית, טנט, מיטשל) בימי שרון. ישראל העדיפה נסיגה חד צדדית כדי למנוע חזרה למו"מ. הסכם ישראלי-פלסטיני הוא כן אפשרי כפי שהוכח בהסכם איילון-נוסייבה וביוזמת ז'נבה וממשלות ישראל האחרונות מודות במובלע בצידקתו של ביילין בכך שהן חוזרות לפחות לכאורה לשולחן הדיונים עם אבו-מאזן. |
|
||||
|
||||
וגם טענות שהפלסטינים מקבלים את יוזמת ז'נבה ... והרבה משאים ומתנים סודיים כולל זה שאולמרט הציע 95 אחוז מהשטח ונדחה, וציפי לבני הציעה עוד משהו וכך הלאה וכך הלאה. הסיבה שעל ישראל להזהר מיוזמה נוספת לחזרה למו"מ היא כי בכל משא ומתן מאז בגין (ניתן אוטונומיה, רבין וברק -ניתן שמונים אחוז מהשטחים שהושגו מאז מלחמת ששת הימים, אבל לא ירושלים ולא זכות שיבה, ביילין- ניתן 100 אחוז מהשטחים כולל ירושלים וזכות שיבה מוגבלת ביותר) הפלשתינאים אומרים במפורש את הדרישות שלהם- הכיבוש צריך להסתיים בכל השטח , זכות שיבה היא זכות ששייכת להם ולא חסד שניתן להם , ירושלים היא בירתה של מדינת פלשתין. הם לא נסוגים , לא עושים החלטות "אמיצות" לא נוקטים צעדים "נועזים" ומוכנים לקחת סיכונים למען השלום , "למען עתיד ילדינו ונכדינו" מי שנידרש לכך הם הישראלים-לותר על השאיפות שלהם והצרכים שלהם למען מיראז' השלום המתעתע, שכל פעם שניראה שאתה מתקרב והינה אתה שם, נוגע בו, הוא רק מתרחק. ברק אמר שיש קווים אדומים שרוב מוחלט של העם מסכים שאין לעבור אותם, מאז יש כירסום בכל אחת מהסוגיות (זכות שיבה, ירושלים, אזורים שאנחנו לא מוכנים לוותר וויתור עליהם הוא פגיעה ממשית באיטרסים חיונים לחוסנה של המדינה.) השמאל הרדיקלי מעולם לא הסכים עם זה, (וגם לא שמדינת ישראל צריכה להיות מדינת היהודים, כי לפלשתינים מגיעה מדינה כמובן אבל הזכות של הישראלים למדינה היא מפוקפקת), רוב העם מצביע פעם אחר פעם לא נגד השלום אלא בעד זהירות מלהתפתות שוב לחזון התעתועים שיביא לאובדן המדינה, אובדן המדינה היחידה שיש לנו, מדינה הלאום היהודי. אותך לא מעניין שכנראה הרוב הוא ציוני, כי אתה יודע מהי דמוקטיה אמיתית, אתה לא עוסק באפולגטיקה וצדקנות. הרי ברור שלכל לאום יש זכות להגדרה עצמית אבל לא לנו, אין שום צורך להסביר זאת. |
|
||||
|
||||
בהסכם ז'נבה נמצאה נוסחה המגשרת על הפערים בין הצדדים בענין הפליטים (סעיף 5 בhttp://www.heskem.org.il/heskem.asp). עניין ירושלים הוא עוד מיתוס ישראלי כי: א. ברור שהפלסטינים מתיחסים לשכונות הערביות במזרח העיר ולא ל*כל* ירושלים גם אם זה משתמע מניסוחם. ב. מה שנקרא "ירושלים השלמה והמאוחדת" הוא בדיוק השכונות והכפרים האלה שישראל ברוב חוכמתה מצאה לנכון לספח לעיר לאחר ששת הימים ובנוסף להקים דווקא שם שכונות יהודיות שהן התנחלויות לכל דבר. למרות כל זאת ניתן וצריך לגשר בין שני הצדדים גם בנושא הזה. כמו כן הסכימו הפלסטינים גם לחילופי שטחים המשאירים בידי ישראל את ההתנחלויות הקרובות לשיטחה. הטענה שאי אפשר להגיע להסכם עם הפלסטינים רק מקבעת את המצב הקיים ומנציחה את חוסר המדיניות וחוסר המדינאות של ממשלות ישראל. ציונות במובן של מימוש זכותו הריבונית של העם היהודי בהחלט מקובלת עליי ולמעשה תהליך מדיני של היפרדות בא לפתור בדיוק את העניין הזה של שני עמים בארץ אחת. ציונות במובן של קיבעון מחשבתי, צדקנות ואפולוגטיקה (כמו הטענה שהפלסטינים לא מוכנים לצעדים אמיצים לפתרון הסיכסוך) ואטימות לעוולות ולסבל שאנחנו גורמים לאחרים, כפי שהפכה כשם קוד לגישה הזאת, לא רק שלא מקובלת אלא גם ראויה לגנאי, לתיעוב ולשירוש. |
|
||||
|
||||
א. זה לא בהכרח ברור לי. אני מניח שזה תלוי מאוד גם בזהותם של אותם פלסטינים. עד כמה מוכנים הפלסטינים להסכים לתנאים המפורטים שם? בפרט, מדינה פלסטינית מפורזת ללא צבא? |
|
||||
|
||||
אבו מאזן יהיה מוכן לדון על כל התנאים המפורטים שם, (לראות בכל ויתור מצד ישראל נקודת פתיחה להמשך המו"מ ולדחות כל ויתור מהצד הפלסטיני). זו הטקטיקה. ישראל משלמת שוב ושוב על אותה סחורה, הכרה באשף כנציג העם הפלסטינאי תמורת ניהול משא ומתן ישיר, בחירות לפרלמט פלסטיני תמורת חיסול תשתיות הטרור, שיחרור אסירים תמורת הנחת הנשק, ואז יש אינטיפדה ושוב נדרשים לצעדים בוני אמון מצידנו ויש משא ומתן עם אולמרט ולבני ועכשיו אנו שוב נדרשים לצעדים חד צדדיים בוני אמון כאילו לא היינו בסרט הזה כבר. ובתמורה מה נקבל? משא ומתן ישיר. יוזמת ז'נבה זו יוזמה מבית מדרשו של ביילין, אבו מאזן לא חייב להיות מחוייב לה, אבל הבנות מיקי איתן ואבו מאזן, אתה חושב שהוא היה חותם עליהם כמו שהם? דרך אגב לא ממש הצלחתי למצוא אותם עכשיו אולי אתה תצליח. |
|
||||
|
||||
ראית את הנסיכה הקסומה? אני לא חושב שאתה מתכוון למה שאתה מתכוון, צדקן זה קללה (או הבעת ביקורת שלילית ), כמו שיפה נפש זה קללה. צדקן לפי המילון- צדיק, ישר, חסיד. צדקני- שיש בו צדקנות, של חסידות יתרה. צדקנות-תכונתו של הצדקן, חסידות יתרה, צדקנות מופלגת. |
|
||||
|
||||
הנה המילון שלי: מצד שני, אני רואה שאתה מנסה להשתמש בטקטיקת "הסטת הדיון לנקודה סמנטית צדדית". טקטיקה יעילה ולא מכובדת. צדקנים (לפי הפרוש שלך) לא משתמשים בה. צדקנים (לפי הפרוש המקובל) לא יבחלו להשתמש בה. |
|
||||
|
||||
אני לא אמרתי בפרוש שערפאת טירפד את ההסכם בכוונה מראש, כי אין לי הוכחות מוחלטות לכך. הסכמי אוסלו היו בנויים כך שעל מנת להשלימם היו דרושים הסכמים נוספים (וזאת הייתה נקודת החולשה הנוראה שלהם), והצדדים לא הצליחו להגיע לעמק השווה באותם הסכמים נוספים. אלה העובדות שאין עליהן מחלוקת. אשר לשאלה מי היה אשם יותר או פחות, ומי היה מעוניין יותר בהגעה לתוצאות, את זאת ניסיתי להעריך, למשל ע''י סיפור פניו השמחות של ערפאת והעצובות של ברק בחוזרם מקמפ דיויד, וגם אפשר להעריך זאת מההכנות לאינתיפדה השנייה שנערכו עוד טרם קמפ דייויד עליהן העידה איזו גברת מהמחנה שלך שספרה שאיש אשף אמר לה זאת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |