בתשובה לתשע נשמות, 15/07/10 0:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זו הנקודה - רופא זר שחושב לעבוד בישראל צריך לקחת בחשבון הגירה מלאה. הוא לא יכול, למשל, להחליט שהוא מגיע לתקופה קצובה (חמש, שש שנים)1 כי זה פשוט לא משתלם. אבל יכול להיות שמדובר במספר נמוך עד כדי אזוטרי של מקרים גם אם תהיה דרך להתגבר על המכשול הזה, כך שזה לא ממש רלוונטי. 1 במהלכן ייתכן ויתפתה/יפותה להשאר ולהתאזרח מסיבות שונות ומשונות (או שלא) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי על רופא זר שהיגר לארץ והתאזרח בה. הסיבה השונה והמשונה שלו היתה, שבחו''ל חייבו אותו לעשות תורניות גם בשבת, והוא לא רצה להמשיך לחלל שבתות. בארץ, לעומת זאת, רופא יהודי דתי יכול לעשות תורנויות שבת מבלי לחלל שבת, כי כאן הוא מציל חיים של יהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם אפשר לעשות מזה עסק - יהודי של שבת. כלומר יהודים שיסכנו את עצמם בשבת כדי לוודא שהרופאים הדתיים בתורנות באמת נחוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא להגזים, הנימוקים ההלכתיים הסטנדרטיים להצלת חיו של גוי מביכים גם בלי התייחסות לרוצחים בדם קר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינני טועה, הרבה רופאים ישראלים למדו באיטליה (יהודים) ובגרמניה (ערבים). רובם ודאי לא הכירו את השפה טרם לימודיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל (א) מדובר על אנשים צעירים (בדרך כלל) ו(ב)הייתה להם מטרה חשובה מספיק כדי להתאמץ עבורה. רופא שיהיה מוכן לעבוד בישראל חמש שש שנים (רילוקיישין סטייל) לא יהיה מוכן בהכרח להגיע לכאן במטרה להשתקע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעטים המקצועות בהם אדם הולך לארץ אחרת לתקופה של חמש-שש שנים כדי לעבוד בלי שיש לו כוונה להשתקע שם (כרגע לא ניקח בחשבון עובדי כפיים אלא בעיקר מקצועות חפשיים). תקופה של חמש-שש שנים היא תקופה שבה אדם בונה חיים וקריירה במקום כלשהו, הוא עשוי להקים בה משפחה ולגדל ילדים (או, אם יש לו כבר ילדים, הם יתמקמו עמוק מאד במקום החדש בתקופה כזו) ואדם לא עושה השקעה כזו מתוך מגמה של "ננסה ונראה". לי נראה ברור שיבוא רופאים מחייב השתקעות שלהם בארץ; אם יחשוב מישהו לפעול בכיוון הזה הוא יצטרך להשקיע בהתאם, וכאמור - יש מקומות בעולם בהם יש רופאים שעשויים להיות מעונינים בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסרים אנשים שעושים רילוקיישן לתקופה קצובה? אתה מתייחס למצב של אדם צעיר (יחסית), אבל לא נשמע לי מופרך שאדם בן חמישים, שילדיו כבר בוגרים (בהנחה שיש לו כאלה), ירצה לעבוד מספר שנים במדינה אחרת, בהנתן התנאים הנכונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתקופה של חמש-שש שנים? די חסרים. אני מכיר אנשים שנמצאים ברילוקיישן של שנתיים-שלוש, ומאלה שאני הכרתי מי שנשאר שם יותר בדרך כלל כבר לא חזר. אגב, רילוקיישן הוא דבר שמשאיר אותך מחובר חזק למקום ממנו יצאת - בדרך כלל אתה ממשיך לקבל ממנו את המשכורת, יש לך ויזה זמנית שלא מאפשרת לך לעבוד איפה שאתה רוצה ולהשאר כמה שאתה רוצה, והחיים שלך בנויים כך שתחזור בבוא המועד (שוכרים לך דירה ואולי גם אוטו, בן/בת הזוג עובדים בעבודה זמנית או בכלל לא וכו'). כל זה לא עובד כשאתה בא לתקופה ארוכה. רופא בן חמישים הוא מומחה ותיק ובכיר שאין לו סיבה מיוחדת ללכת להלחם מחדש על המעמד שלו במקום זר. בכלל, בגילאים האלה אנשים לא נוטים לעשות שינויים דרסטיים מהסוג הזה אם הם לא מוכרחים. חוץ מזה, גם אדם עם ילדים בוגרים עשוי להיות קשור אליהם או לנכדים (או להורים הזקנים שלו), שלא לדבר על בן/בת הזוג. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |