|
||||
|
||||
לאו דווקא - לא צריך שכל הזמן תהיינה אפשרויות, מספיק שכמה פעמים בחיים (אפילו אחת) תיקרה הזדמנות לבחור. זה, אני מנחש (מרום שבתי בשכבה הדקה) קורה אצל רוב גדול של האנשים. נשמע לי סביר שאצל רוב משתכרי המינימום וסביבותיו גודל המשכורת תכריע כל שיקול אחר, וממילא כל העבודות מעפנות. אבל הם לא הרוב. (והאמנם המעמד הבינוני מתרושש?) |
|
||||
|
||||
לעניין ההתרוששות, אני הולכת על התקשורת. אין לי מקורות אחרים. בעניין ההזדמנויות - אני מנחשת שאלה אכן מצויות בעינו של המתבונן, הרבה יותר מהיופי. זכור לי איזה מחקר (של טברסקי) על עכברים: בכל יום נתנו להם לבחור במכונה אחת מתוך שלוש מכונות מזון. בראשונה היה אוכל דל ופשוט, בשנייה - אוכל בינוני בכמותו ובטיבו, ובשלישית - מזון עשיר מכל הבחינות. בסופו של דבר טעמו רוב העכברים מן המכונה השנייה. ההסבר היה שאלה שהתחילו מהראשונה ניסו למחרת את אחת האחרות, בתקווה לשפר את מצבם. אלה שהתחילו מהשלישית היו פתוחים להרפתקאות מרוב אופטימיות. ואילו אלה שהתחילו מהשנייה לא רצו לאבד את מה שמצאו. נראה לי שזה תיאור טוב למצב האדם. |
|
||||
|
||||
"טעמו" כלומר, בחנו את המכונה השנייה, אבל האם לפחות חצי מהעכברים בסופו של דבר בחרו את המכונה השלישית? (שליש מהמכונה השלישית עצמה, וחצי מאלו שבחרו את המכונה הראשונה) |
|
||||
|
||||
את זה, לצערי, אינני זוכרת - לא בכדי נמנעתי מלכתוב על כך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |