|
||||
|
||||
בקשר לפסקה השניה שלך - המילה ''הטמעה'' נראית לי קיצונית מדי. ברור שחייבים להבין את הפרדיגמה אבל לא חייבים ל''הטמיע'' אותה, אחרת כל פעם שמתחלפת פרדיגמה הייתה מתחלפת גם האקדמיה. בסופו של דבר גם מי שנצמד לפרדיגמה ישנה ומי שמקדם פרדיגמה חדשה עובדים באותו מקום ועברו את אותה סוציאליזציה. |
|
||||
|
||||
חיפשתי מילה שתעסוק ב''ידע מובלע'' ולא בכזה שניתן ללמד אותו באופן רגיל. במענה ישיר להשגות שלך, אולי תיארתי את זה באופן קיצוני מדי, אבל אני לא בטוח שאני מסכים עם האופן שאתה מתאר זאת. אני תוהה עד כמה פרופסור לפיזיקה שהיה בן שישים בזמן מהפכת תורת היחסות אכן היה יכול לשנות פרדיגמה. בטוח שהסוציאליזציה לפיזיקה לפני ואחרי המהפכות הגדולות במאה הקודמת היא שונה בצורה בסיסית. כנ''ל בפילוסופיה, אני לא בטוח שאפשר לתאר את הסוציאליזציה לקונטיננטלית ולאנליטית כדומה, או שבאמנות אפשר לחשוב על חשיבה סטרקטוראליסטית ופוסט כאותה האקדמיה. |
|
||||
|
||||
מעניין אם יש מדענים שפעלו בעיקר במאה ה 19 וכתבו זכרונות אחרי שהרעיונות של הקוונטים והיחסות תפסו. |
|
||||
|
||||
באמת מעניין. |
|
||||
|
||||
בביולוגיה, לאחר פרסום מוצא המינים, זה קרה. תוך שנים ספורות לא נותרו התנגדויות רציניות באקדמיה. (כלומר, לא התנגדויות מכיוון מדעי החיים) |
|
||||
|
||||
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |