|
||||
|
||||
א. ההורים המשיבים בבגץ. משהו עדיין חסר (לי) כאן. בוקובזה עותר לבגץ נגד המוסד שהיפלה אותו. המוסד מציית להוראת בגץ ומתקן את ההפליה. בתגובה, בוחצ'בסקי מוציא את ילדיו מהמוסד. יכול להיות שהצעד שעשה בוחצ'בסקי איננו חוקי (נגיד, עבירה על חוק לימוד חובה). אם כך, הוא עברין והמשטרה/פרקליטות צריכה להעמיד אותו לדין פלילי. אבל זה כבר לא עניין של בגץ. בוחצ'בסקי איננו צד בעתירה המקורית והעבירה שלו איננה בזיון בגץ אלא עבירה על חוקי המדינה - כמו כל עבירת תנועה. אז משהו עדיין לא ברור (לי) כאן. ב. אפליה וכוונה. צריך להפריד פה בין כמה עניינים ולהימנע ממכבסת מילים. אם רוצים להגיע לתוצאה רצויה, אז צריך לקבוע מכסות. אפשר לקבוע בחוק שבכל בית-ספר חייבים להיות לפחות 45% ספרדים, אחרת דינו להיסגר. או, למשל, שהמוסד צריך להוכיח שלפחות 45% מהספרדים שפנו אליו התקבלו. בעיני זה חוק גרוע אבל לפחות הוא חוסך את הדיון באפליה, כוונה, קריטריונים וכו' - כל אלו לא רלוונטיים: אם אין לך X% ספרדים/נשים/ערבים/הומואים, אתה פסול. נקודה. הביקורת שלי על המקרה בעמנאול היא דווקא שמאשימים מישהו ב*כוונה* להפלות ומבססים זאת על התוצאות הסטטיסטיות. זו טעות. כמו שהדגמתי קודם, אם קריטריון הקבלה לישיבות הוא שמירת שבת וכשרות, הרי עד מהרה מבחן התוצאה יוכיח שבני הקיבוצים מופלים לרעה. אם רוצים את התוצאה שבני קיבוצים יתקבלו לישיבות, אז צריך לקבוע מכסה: 30% קיבוצניקים בכל ישיבה, ולעזעזל הקריטריונים. בסופו של דבר הקריטריון לבחינת הקרטריונים, צריך להיות יכולת העמידה בו. למשל, אם הם דורשים הברה אשכנזית בתחומי בית הספר, אז גם ספרדיות יכולות לעמוד בזה. מאידך, אם הם דורשים הברה אשכנזית גם בבית שלוש דורות אחורה, אז אין ספרדיה שיכולה לעמוד בזה. וזה יותר דומה לאפליה. הקו אפור. יהיה מי שיטען שגם דרישה להברה אשכנזית בבית הספר מפלה את התלמידות הספרדיות בגלל שהן לא רגילות לזה מהבית. האם זה סיבה לאסור על בית הספר להנהיג הברה אחידה כלשהי? |
|
||||
|
||||
ב. מעבר לעובדה שזה חוק גרוע הוא גם לא חוקי (או כמו שנהיה פופולרי להגיד לא חוקתי) אסור לך ליצור מבחן שמבוסס על גזע או מין חוץ מאשר אפליה מתקנת, וכמו שהסתבר מפסק הדין "סושי חופשי והבנות גם" לא כל אפליה לטובת קבוצה "מוחלשת" היא אפליה מתקנת. חייבים להודות שמבחינת נשים הם יצאו בסדר. יש שם יותר מ50% נשים. |
|
||||
|
||||
===>"אסור לך ליצור מבחן שמבוסס על גזע או מין חוץ מאשר אפליה מתקנת" נו, תגיד את זה לשופטים. הם הרי ספרו כמה ספרדיות יש שם כדי לפסוק שזו אפליה. אז זה לא "מבחן שמבוסס על גזע" שאיננו אפליה מתקנת? |
|
||||
|
||||
נראה לי שהם כן ספרו כמה ספרדיות יש שם: נומרוס קלאוזוס [ויקיפדיה]. מבחן שונה: מה הסיכוי של אשכנזיה מבנות היישוב להתקבל לשם? מה הסיכוי של ספרדיה? מהם הגורמים לכך? |
|
||||
|
||||
הרי על זה כל הויכוח, בעצם: האם הפקטור המשפיע הוא השתייכות לחינוך של חסידות סלונים (וזה שמטבע הדברים רוב מי שמתאים הוא אשכנזי, משני) או שהוא עדתי (וזה שמטבע הדברים רוב האשכנזים בקבוצה הם חסידי סלונים, זה משני). |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהבנתי אותך. גם אני אומר שהשופטים ספרו ספרדיות. מבחן שונה לצורך מה? מה רוצים להשיג? אם רוצים תוצאה "טובה" - אז צריך לספור ראשים (מכסות) ולא לתת לקריטריוני הקבלה לבלבל אותנו (אלא רק בתוך המכסות). אם רוצים קרטריונים "טובים" - אז צריך לבחון אותם ולהתעלם מהתוצאות הסטטיסטיות. אם רוצים גם וגם - אז בגץ יצטרך לעבוד שעות נוספות. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון את טווידלדי אז מדובר על ראיה (לא אקדח מעשן) לכך שהיתה אפליה. אם היה מדובר על קריטריון לפסילת מבחנים אז היית צודק. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון שלאור התוצאות יש מקום לחשד שהייתה כוונת מכוון להפלות? אבל כמו שאמרו/ציטטו למעלה: לבגץ לא חשוב הכוונה, אלא רק התוצאה. |
|
||||
|
||||
מה שחשוב הוא התוצאה אבל תוצאה אסורה היא אפליה.אני פירשתי את הציטוט של ידידיה שאם אתה קובע קריטריון (אפילו בתום לב) שנותן יתרון לגזע מסוים והקריטריון חסר חשיבות המבחן פסול. |
|
||||
|
||||
===>"...והקריטריון חסר חשיבות..." חסר חשיבות למי? בשבילי אין כל חשיבות באיזו הברה היא מתפללת. שם יש אנשים שזה עבורם על גבול היהרג ובל יעבור. ומה כל כך חשוב בקריטריון "בעל כישרון שירה" בשביל להתקבל לכוכב נולד? ואם ימצאו שיש שם 60% ספרדים אפשר יהיה לטעון לאפליה? |
|
||||
|
||||
בשביל התבונה?! אני תמיד טענתי שבסופו של דבר לשופטים תהיה הטיה תרבותית, אבל הם חושבים שהם יכולים להתחמק מזה. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל, טעיתי. השתמשתי בהגיון במקום שהוא איננו תופס. הנה הציטוט המדויק של בג"ץ . נקל לקבוע כי במקרה שבפנינו תכליתן של ההוראות – אשר חלקן מצאו את מקומן בנוסחו של התקנון הנפרד למגמה החסידית, וחלקן יושם הלכה למעשה ללא תקנות רשמיות – כפי שהעיד דוח הבדיקה של עו"ד בס, הייתה אחת ויחידה: הפרדתן של בנות המגזר החסידי מעמיתותיהן הספרדיות. קביעה זו מבוססת בראשיתה על מבחן התוצאה המראה כי הלכה למעשה הופעלו שני אגפים במסגרת בית-הספר. אגפים אלה – אשר נודעו תחילה כשני בתי-ספר נפרדים ממש ולאחר מכן כשתי מגמות – אופיינו בפילוח אוכלוסיה שאינו מקרי, ומצביע כאלף עדים על כוונתם המפלה של יוזמי ההפרדה. זהו בפער אשר "[עליו] ייאמר כי הדבר מדבר בעדו" הביטוי "כאלף עדים" מעיד שמדובר בראיה שלבדה מספיקה כדי לקבוע. מה שאומר שבג"ץ עבר על החוק (או שיש לו תפיסה מאוד מוזרה של המציאות) ושעל פי ראיה זאת בג"ץ (וצה"ל וועדת פרס נובל) הוא גזעני בבחירתו. |
|
||||
|
||||
שמעת ששניים מהאסורים הגישו בג"ץ כנגד מאסרם? אם כן, כנראה אתה קורא בויקיפדיה או ב"מחלקה ראשונה" (או באייל הקורא!) |
|
||||
|
||||
ברור ששמעתי! ידידיה כתב על זה באייל הקורא. אני אצטט את הסעיף שאם הוא נכון אז לדעתי הוא קטסטרופלי "7 זאת ועוד: השאלה אם המבקשים היו מודעים לצו כאילו הוא חל לגביהם היא שאלה עובדתית שבית המשפט יכול להכריעה אך ורק בשמיעת עדות המבקשים, כפי שנעשה בבית המשפט המחוזי בפרשת מוניות הדר. ואולם, בתיק זה לא מצא בית המשפט לנכון לזמן את המבקשים לעדות וקבע לגביהם קביעות עובדתיות ללא כל עדות או ראיה." |
|
||||
|
||||
מסתבר שהיתה כבר עתירה שנדחתה (באדיבות מישהו מרוטר) פשוט מרתיח. |
|
||||
|
||||
ועכשיו מתחילים התירוצים המטופשים למה דוחים עתירות זה פשוט לא להאמין באיזו קלות מוותרים פה לשופטים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |