בתשובה ליהונתן אורן, 26/01/02 21:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. עבדך בחר לעסוק במחקר ביולוגי וישמח להעיד כי אין הוא רואה בעבודתו את שיקוף המציאות אלא את שיקוף החושים בהתאם לפרשנות מוחו הקודח המושתתת על ניסיון העבר שלו(אני מקווה שרון בן-יעקב לא יקרא את זה אחרת אאלץ להסביר למה אני פונה למוח ולא לנפש). ב. ואני טוען כי הוא מחליף אשליה בחזיון תעתועים. ג. כנראה חמקה ממני הגדרת הערכים אודה אם תעדכנני. ד. ראשית ראה ב' ושנית מעצם הבחירה (ובהקשר האפגני יש כאן בעיתיות מסוימת לפי תפיסת עולמי) בדרך מסויימת ניתן לגזור את הגדרתה כטובה לבוחרים בה. ה. ההפניה אינה הולמת את שהתכוונתי כי תמצא אלא מציירת חזות מוקצנת מעודכנת ולכן מעוותת אף כי משעשעת. עיון בספרות יחשוף כי הומניות היא תפיסת עולמם של בני הרנסאנס את תפישת עולמם, והווה אומר כי אותם אנשים השכילו לראות בתפישת עולמם כשמה את האדם במרכז ואת נימוסיו האירופאים כאידאל להתנהגות האנושית. משמע הומני הוא אותו אחד הנוהג כמנהגם של האירופאים וידידו הפרא יתנהג באופן הומני רק אחרי שישיל מעליו את כבלי תרבותו המפגרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה חזרה על דברים שכבר כתבתם אבל אני רוצה להדגיש את נקודת המבט (שנראית לי הגיונית) שהציע אריסטו. על פיו, מי שיוכל לשרוד בבדידות מוחלטת הוא או חיה או אלוהים. הטבע החברתי של האדם הוא המקום בו הוא חושב או פועל על פי הנפש. כך שכדי להיות אדם זה אומר שמחשבה רציונלית באה לידי ביטוי בסביבת של אנשים אחרים, או אולי בפעולות עם מטרות אישיות, שמקבלות משמעות חברתית. אם נוסיף גם את דנט לתבשיל, נראה שיצור אנושי הוא סוכן מוסרי. זאת אומרת שיש לו עמדה והתייחסות כלפי אנשים ויצורים אחרים, ובאותו זמן הוא מחזיר, ומקווה לקבל יחס הדדי למי וממי שמתייחס אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אריסטו הקדים אותם קצת, אבל במחשבה הסוציולוגית יש לכך ביטוי חזק אצל דירקהיים ואצל ג'ורג' הרבט מיד. אני לא מכיר את דנט. אתה יכול לפרט או להפנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הנקודה הזו ניסיתי להעלות, ללא הצלחה רבה, בדיון על הניסויים בבע"ח. דנט סיכם שישה תנאים הקובעים מהו אדם. אני לא מתכוון להומו סאפיינס אלא למטאפורה הכללית, כי על פי הכללים של דנט, האדם הוא כרגע הדבר היחידי שמוכר לנו שעונה בדרך כלל על כל התנאים האלה. בלי לפרט מה בדיוק המשמעות של כל תנאי, הם: 1) כושר רציונלי 2) מטרה ליחס מתכוון 3) מטרה להשקפה או עמדה מסוימת, ז"א, בין השאר הם אובייקט מוסרי 4) הם משיבים בעמדה משלהם על (3). ז"א שהם סוכנים מוסריים (מקבלים, מעבירים ומחזירים יחס מוסרי) 5) שימוש בשפה 6) יש להם איזו שהיא תודעה, אולי תודעה עצמית, יחד עם היכולת ליצור רמה גבוהה, כמו אמונה על אמונת (אני מאמין=חושב שאני מאמין בביאת המשיח) (ויש גם תנאי נוסף אבל נעזוב זה) כך שברור שעל פי 3,4,5 התנאים דורשים חברה, בדיוק כמו שאריסטו אמר. גם כן אפשר לראות לפי זה שיש סקלה של כל מיני דברים ויצורים שמקיימים חלק מהתנאים או תנאים בעוצמות שונות כך שמי שעונה על כולם (כרגע זה רק הומו סאפיאנס) הוא לא מהות נפרדת מחיות או צמחים (שוב מזכיר את ההדרגתיות של אריסטו) ובקצת פרסומת עצמית למאמר שלי על התודעה, זה מעניין לראות שבכלל הדרישה לקיומה של תודעה היא רק אחד משש (או שבע) דרישות ואולי אפילו לא החשובה ביניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי היכרות מוקדמת עם התנאים שסקרת ולכן סביר כי אפספס את מהותם אך דומני כי פרט ל- 1,4 ו-6 התנאים כוללים את כל עולם החי ואותם שלושה תנאים, כפי שהצגת בפרסומת הם אכן מושאי מאמריך וכפי שניתן לראות גם שם עצם קיומם מוטל בספק ועל אחת כמה וכמה היכולת לקבוע על קיומם מעבר לגבולות האני עם כל האמפטיה שבו (וזאת גם בהנחת קיומם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא רלוונטי. כשתהיה רעב תיגש למקרר גם אם הוא "שיקוף החושים בהתאם לפרשנות מוחו הקודח המושתתת על ניסיון העבר". ב. לא רלוונטי. זה לא משנה אם זה אמת או חזיון-תעתועים. אנחנו דנים בהשפעה הפסיכולוגית על הסוציולוג. ג. בוא לא ניכנס למטא-אתיקה. באופן כללי אפשר לומר שערכים נותנים את הסיווג "טוב" ו-"רע" למעשים שונים. ד. אדם לא בוחר את החברה שהוא חי בתוכה ולא את מצבו החברתי (אלא במקרים נדירים מאוד). יש לי כאן בעייתיות יותר גדולה: אדם יוצר את החברה, אבל גם נוצר על-ידה. הפרדוקס הזה מרחיק אותנו מאפשרות הבנה אובייקטיבית של החברה, ולכן לכאורה גם משיפוט מוסרי שלה. אני מנסה לטעון שזה לא משנה: מרגע שלאדם יש ערכים מסוימים בנקודת זמן מסוימת הוא פועל על-פיהם. לכן, אם הסוציולוג הוא בן התרבות המערבית אני מצפה שיפעל ע"פ הערכים המקובלים עליו, תוך שימוש בכלים שרכש לבחון אותם תמיד. ה. אני לא חושב שיש דמיון בין עמדתם לעמדתי. אני לא טוען לרגע שהחברה שלי אידיאלית, או שיש כזאת בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה צצה ועולה לא בעת ניסוח אמונותינו אלא ברגע בו אנו תופסים את אמונותינו כאמיתיות ולכן כל תפיסה שונה של המציאות תובן על ידינו כפרשנות שגויה. הצעתו של ברגר הגם שעתידה להביא לשינוי אשר יאפשר לסוציולוג לבחון חברות בכלים דומים, והווה אומר תאפשר לנו לאבחן יחסים בין חלקי החברה כמו לדוגמה 'דומיננטיות של קבוצה מצומצת השולטת באמצעים חומריים', ללא קשר לתרבותה של החברה אינה מאפשרת שיפוט ערכי של אותה חברה אלא בקונטקסט החברתי ממנו בא הסוציולוג. הסוציולוג של ברגר נעדר את היכולת לשפוט "טוב ורע" באופן טרנס-חברתי כל שהוא יכול הוא לעשות חלוקה שלא על בסיס קבוצות חברתיות אלא על בסיס קבוצות תיפקודיות/מעמדיות טרנס-חבריות. ואני מפנה אותך לשאלה שהוצגה בפני אסף ואשר לשיטתי אינה ברת מענה (קצת הסתבכתי עם הפורמט החדש ועל כן ההפניה היא לתגובה) בעניין "ההומניזם", הכוונה לא היתה להאשים אותך בשיפוט מראיית עמדתך כאידאלית אלא להצביע על מקור אותו מונח הנאמר בנימה חיובית ביותר על פי רוב ומתוך עיוורון רווח בנוגע לשיפוט המוקדם המוטמע בו (קיימות כמובן גרסאות מעודכנות להומניזם אשר חילצו את עקרונות ההשקפה מההקשר הגיאוגרפי שלהם ואת אלו הציג א.מאן בתגובתו באופן מבעית אך חינני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלה "האם לדעתי החברה האפגנית תהיה טובה יותר אם הנוהג הזה יושרש" יש תשובה פשוטה: כן. אני טוען שמוסר בבסיסו אינו תלוי תרבות, אבל אם תטען שאני טועה תצטרך פשוט לבחון את השאלה ע"פ התרבות שלך (המערבית המודרנית) ואז התשובה תהיה גם "כן". אם תמצא סוציולוג אפגני שיצטרף לדיון אני אצטרך לבחון שוב את השאלה. אנחנו מסתובבים במעגלים, לא? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |