בתשובה לרגב שוייגר, 01/06/00 18:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרשה לי להעיד על עצמי שחוויותי ממערכת החינוך הישראלית הינן טריות ביותר, ע"מ למנוע הערות כגון משפטך הראשון, ולהתייחס לטענותייך - הסטוריה - חלק *אפסי* מתוכנית הלימודים מתייחס להבנת של תהליכים, לניתוח גורמים ולבחינת השפעות הדדיות. למעשה ניתן לתאר את החומר לבגרות בהיסטוריה כך: מלחמת העולם השנייה - גורמיה, תוצאותיה ושונות. הלימוד בהיסטוריה לוקה בחסר במגוון רחב של תחומים, וביניהם: חוסר יצירת בסיס מושגי-רעיוני מספיק בכיתות הנמוכות יותר של תהליכי יסוד והגדרת מונחים (מה שבהכרח גורם אחריו ניתוחים מפוקפקים ומנותקים מהסדר האירועים לאחר-מכן, והבנה שגויה של פרטים שונים); בהצגת אירועים כבדידים וכמנותקי הקשר הסטורי לחלוטין; חוסר סובלנות לכל פירוש אלטרנטיבי לאירועים, לגורמים להם או למשמעותם; והרשימה עוד ארוכה. תע"י (או תוע"י) - מכיוון שלא נכחתי מימי בשיעור "התיישבות" או "הכרת-הארץ" הרי שאינני יכול להתייחס אליהם. בבית ספרי היה ניסוי ללמד את עיקרי הסכסוך היהודי-פלסטינאי במסגרת לא-בגרותית בשכבת הביניים תחת הכותרת של מזה"ת - ניסוי שלדעתי היה יכול להצליח לו היה נעשה במסגרת שמוכנה לקבלו וע"י מורים בעלי השכלה רחבה וסובלנות גדולה יותר, אך אנו עוסקים כרגע בתוע"י - אוסף מטופש של חלקי דעות ועובדות זה בנוסף עם מנה אחת-אפיים של אינדוקטרינציה "ציונית" וקורט פשיזם בהחלט שמצליח למלא את מטרתו - בניית מסד רוחני ליצירת הדור הבא של חיילים עבור מדינת ישראל וארץ ישראל ועיקור בחינת ההסטוריה בעין בוחנת אובייקטיווית (ראה ערך: ההסטוריונים החדשים, תת ערך: תום שגב [תודה, יוסי ג])... אם בכך נמדדת חשיבותו החינוכית של שיעור זה - הרי שהוא מופת למערכת החינוך הישראלית. אזרחות - נושא כאוב כשלעצמו. שיעורים רבים, רבים מדי, מבוזבזים לריק על בחינת היבטים טכניים של מבנה הרפובליקה הישראלית, במקום שיופנו לשאלות עקרוניות יותר - מהי דמוקרטיה? מה היה הלך הרוח האזרחי-פילוסופי שהביא למקורות הדמוקרטיה? מהי ההדמוקרטיה האוטופית? מהם גבולות הדמוקרטיה? מהי לאומיות בהתגלמויותיה השונות? מדוע דווקא דמוקרטיה, ועוד. במקום לדון בנושאים אלו - ניגשת תוכנית הלימודים לבחינת האפשרויות השונות של שילוב יהדות עם דמוקרטיה במדינת ישראל, והיכן התלמיד הממוצע בתהליך זה? עם חוסר הבנה בסיסית של מהותם של כ - 90% מהמושגים אותם הוא שומע ובהם לבסוף גם משתמש, בהחלט קרקע בריאה לדיון. מה חשוב יותר לדיון ראשוני? כל תתי-סעיפיו של חוק יסוד: הממשלה, או המקור הרעיוני ממנו נבע הרעיון שקבוצת אנשים כלשהם ממנה אוסף מצומצם של נציגים נבחרים להחליט בעבורה על דרכי פעולתה? תנ"כ - אכן, מקצוע התנ"כ עבר רוויזיה חשובה ביותר במהלך השנים האחרונות וכיום ההתייחסות אליו היא כאל יצירה ספרותית עשירה, ולא כאל ספר-חוקים והוראות. אך האם אין מקום ללמוד גם על דתות אחרות, הנעז לומר - *חשובות* יותר? נסה להזכר מתי הוזכר השם ישו בכיתתך, מתי דובר על ספר הקוראן, אגדות בבליות, סיפור הבריאה היווני, מסכת סיפורי ההינודאיזם, כלום לכל אלו אין מקום בכותלי בית הספר? אנגלית - שיעור חביב, יכולתי לעשות את הבגרות בחמש יחידות בכיתה ט', גם מבלי לשנן את חוקי ה - Present Perfect... (לפחות פתח בפניי את שערי האינטרנט)מזל שלא הזכרת את שיעור לשון, שהרי אז הייתה תגובתי משולשת באורכה, ומרובעת בטרחנותה... *תלמידי ישראל, המהפכה בדרך!!!* וזהו, גלעד |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה בדבר פילוסופיה, ספרות תיאטרון, מוזיקה וקולנוע (או במילה אחת תרבות)? אם לאנשים במדינה היו כלים ביקורתיים יותר אולי היינו נמנעים מחרפת ערוץ 2. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם כל מילה - ראה תגובותיי הקודמות על שילוב יצירות אומנות כבסיס ללימודים; מטרת התגובה הייתה לסתור על בסיס נקודתי את הטיעונים שהובאו בנוגע למקצועות ספציפיים, לא לפרט את שצריך להיות... גלעד |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |