|
||||
|
||||
יש עוד סיבה קטנה: בדרך-כלל רואים קשר ישיר מאוד בין ביצועים לשכר בספורט. באשר למנהלים, לעיתים קרובות רואים מנהל כושל עם מצנח זהב עצום (למרות שדווקא במקרה של יונס, כמסתבר מהדו"חות של המזרחי, ייתכן שהוא שווה את הכסף), או שרואים שאין קשר ישיר בין רווחי חברה מסויימת לשכר המנהל - והדוגמה הבולטת ביותר היא העובדה שכבר שנים הבנק עם המשכורת הגבוהה ביותר איננו הבנק עם הרווחים הגדולים ביותר. ויתרה מזו: הטיעונים של אותם מנהלים ותומכיהם אומרים: 1. דווקא כשהתוצאות מידרדרות, צריך מנהלים טובים ולשלם להם הרבה. (היי, אבל אם אותם מנהלים אחראים להידרדרות התוצאות? ואם אותם מנהלים לא מראים שום סימן שהם יכולים יותר מאחרים להוציא את החברה מהבוץ, ויכולתם הייחודית מצדיקה את השכר?) 2. אם לא ניתן להם את כל הכסף הזה, הם יעברו לחו"ל. (באמת? יש כל כך הרבה מנהלים ישראלים מבוקשים בחו"ל? ספק). בקיצור, כשלעיניו הלא-מנהליות של הקורא הממוצע נראה שמנהל זכאי לשכר גבוה כתגמול על יכולתו להגיע לדרגת מנהל, מתעוררת תרעומת. ולפעמים אפילו בצדק. |
|
||||
|
||||
דווקא הליגה הישראלית בכדורגל היא דוגמה מאוד מוצלחת להתנהלות כלכלית כושלת, אנשים שם השקיעו הון שילמו המון כסף לכדורגלנים כדי לפתות אותם לעבור מקבוצה לקבוצה ועוד לכאלה שלא היה להם סיכוי להגיע לסכומים כאלה בחו''ל (ולא בגלל בעיות שפה). בסופו של דבר נשארנו עם אותה ליגה פחות או יותר. הנבחרת באותה רמה לא מרשימה ובסופו של דבר לשופכי הכסף נמאס ועכשיו הקבוצות מונשמות בדרכים יותר או פחות יצירתיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |