|
||||
|
||||
הבעיה שצצה ברגע ששלטון מקבל "רישיון" לנהוג בשרירות, היא שזה פתח לשחיתות. נניח שלא מדובר על חומסקי, אלא על אזרח אלבני ממוצא פרסי. אם יחליטו השלטונות לא להתיר לו כניסה לא יקום רעש ציבורי נורא גדול, וכן גם אם יוחלט *כן* לתת לו להכנס. מכאן הדרך קצרה למתן שלמונים ורעות חולות אחרות. ברור שלעובדי מדינה, כמו לכל אדם שעובד בכל מקום אחר יש מקום גם לשיקול דעת, אבל רצוי שבמידת האפשר יוגדרו קריטריונים ונהלים ברורים, והאזרחים יוכלו להעמיד את החלטות הרשות לבחינה משפטית וציבורית. |
|
||||
|
||||
זו דווקא דוגמה גרועה. האמריקאים אסרו על כניסת לא מעט אזרחים ישראלים ממוצא פרסי, בלי שום סיבה מיוחדת למעט שנולדו באיראן (אפילו הרמטכ''ל לשעבר התקשה לקבל ויזה בגלל זה). הבריטים אוסרים על פייגלין ווילדר להיכנס, אבל לא ראיתי שהדוגמאות לעיל עוררו איזה גל של שלמונים ורעות חולות אחרות, כמו שאני גם מתקשה לדעת איך תעורר אי-כניסתו של חומסקי גל כזה. אפשר לעתור מול החלטה ספציפית לבג''ץ, אבל התוצר של עודף ביורוקרטיה ונהלים מפורטים הוא שתמיד יווצר שטח אפור, ושוב חזרנו לנקודת ההתחלה. |
|
||||
|
||||
העקרון שלא רצוי שהרשויות ינהגו בשרירות הוא כללי, וכמו כל עקרון בדרך כלל לא נשמר ב-100%. שלטונות ארצות הברית יכולים למנוע (או להקשות) כניסת אזרחים זרים ממוצא פרסי גם בלי שהדבר יהיה שרירות - לי זה דווקא נשמע כמו קריטריון. אפשר להתווכח עם הקריטריון הזה (זה מה שיפה בקריטריון - אפשר לדון בו ולערער עליו, מה שאין כן בהחלטה שרירותית), אבל גם אם זו דווקא *כן* החלטה שרירותית, כלומר פקיד א' יכניס ביום א' אירני א', ופקיד ב' ישלח ביום ב' אירני ב' בבושת פנים בלי להכניסו למדינה - זה רק יראה שאפילו ארצות הברית הנהדרת אינה מושלמת. שוב, אני לא מצפה להתנהלות של אפס שרירות, ולא מופתע מכך ששרירות שלטונית קיימת, אני רק אומר שמבחינת האזרח זה הנושא שראוי לשים אליו לב, להתריע עליו ולהיאבק בו (יחד עם עוד הרבה נושאים אחרים כמובן). |
|
||||
|
||||
הקריטריונים באמת נחוצים כששוקלים את היחס לאזרח אלבני ממוצא פרסי, או את בוזגלו. לאנשים מפורסמים נותנים יחס מיוחד - לטוב ולרע. הפקידה במעבר הגבול טעתה, לדעתי. אבל אם היא הייתה בודקת לחמסקי את הדרכון כמו לכל מהגר עבודה, בלי לקחת בחשבון מי האיש שעומד לפניה, היה צריך להחליף אותה ברובוט. |
|
||||
|
||||
שחיתות נראית לי כבעיה הקטנה ביותר שלנו בענין הזה. הסיכוי שצ'אנג לי מסין, שהפקיד חושד בו שהוא מעונין להסתנן לכאן כדי לעבוד, ינסה לשחד את הפקיד הוא גבוה בהרבה מזה שפעיל של איזה ''ארגון לסולידריות בינלאומית'' וכיו''ב יעשה אותו דבר - אבל אין דרך להמנע מזה בלי לאפשר הגירת-עבודה לכל מי שמגיע אל הפקיד או לקבוע קריטריונים נוקשים מדי שישלחו הביתה הרבה תיירים לגיטימיים. בנקודה מסוימת אתה צריך לסמוך על יושרם של הפקידים (ולהפעיל מנגנון לאיתור חריגות מהיושר הזה). במקרה שלפנינו שאלת הקריטריונים בכל מקרה לא היתה רלבנטית כיוון שמדובר באח''מ שההתיחסות אליו היא פרטנית. אגב, כל מי שעבר טירונות יודע שקריטריונים או לא, אם המ''כ רוצה להעניש אותך הוא ימצא קריטריון שלא עמדת בו - ואם הוא רוצה להעלים עין, לא הקריטריון ימנע זאת ממנו. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שאזרח אלבני ממוצא פרסי לא נכנס ולא יכנס. אף אחד לא יצפצף כי האזרח האלבני אינו מעניין את אף אחד. הרעש מתחיל רק עם ידוענים.הגלל זה רבים אצלנו כעסו על הממשלה לא בגלל המעשה הלא דמוקרטי אלא בגלל הטיפשות של המעשה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |