בתשובה לדותן, 24/01/02 23:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ניסיתי להראות ש"גם אם הרוב בוחר ברצח על רקע כבוד המשפחה כלגיטימי אין הדבר ראוי" אלא שאם אני חושב שמוסרית אין הדבר ראוי – "אני" צריך לחשוב שתמיד אין הדבר ראוי. אין זה משנה מה היא התפיסה המוסרית שבה אני מחזיק (והדגש הוא על "אני", בנקודת זמן מסוימת) היא תמיד ניתנת להכללה – כחלק מההגדרה של "מוסר". אני חולק על הקביעה שהרוב קובע את המוסר. נדמה לי שהמצב אפילו הפוך: יש לבני אדם תמיד הבנה של מהות המוסר. אנחנו משנים את תפיסת המציאות כדי להסתדר גם עם המוסר וגם עם הצרכים של החברה. למשל: רצח אסור תמיד, בכל חברה. כדי לאפשר לנו להרוג אנשים אנחנו בונים מציאות אחרת, שבה קיימים מושגים כמו כבוד המשפחה, מלחמה (כמוסד מובנה) וכדומה. אני ער לעובדה שזאת טענה בעייתית כי היא לא עומדת במבחן ההפרכה: כל סטייה ממה שאני מגדיר כמוסרי אני אתאר כהבניה של המציאות ע"י החברה. ובכל זאת, אין להתעלם ממכנים משותפים לכל תורות המוסר ולכל החברות האנושיות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נותר לי אלא לקבל את הבהרתך בסעיף הראשון בהודעתך ולהסכים עימה. איני מסכים עמך כי אנו משנים את תפיסת המציאות כדי שתהלום את ערכינו המוסריים. כאמור המוסר הוא 'כאן ועכשיו' ודומני כי אין הגיון באמירה כי 'על אף שרצח אסור תמיד אנו יוצרים מציאות בה הוא מותר' אלא כי באמירה זו משתקפת תפישתך כי 'רצח אסור תמיד' והתפשרותך עם 'הריגות מכוונות בנסיבות מיוחדות' הנתפשות על ידך כרצח (אנא אל תסיק מכאן דבר על התיחסותי להיותה או העדרה של רשות לרצוח/להרוג בהתאם לנסיבות וגם אין בכך משום ביקורת על עמדתך כפי שאני מציג אותה, בבחינת הפשרה בין אמונה ומעשה, ולמעשה אני מוצא כי פשרות שכאלו נעשות גם על ידי חדשות לבקרים למען אוכל לחיות בקרב השונים ממני ולו במעט). איני מתעלם מכך שיש מכנים משותפים לתפישות המוסר האנושיות כולן, הגם שאיני בטוח כי אכן קיימים כאלו, אלא שאני מוצא כי תורות המוסר כולן בבואן לידי ביטוי בחברה נעשה הדבר מתוך תפיסת בני אותה חברה כפרטים כי הדבר משרת אותם בסך הכולל (אמירה שעושה רושם ערטילאית אך תיקוותי כי תבין את כוונתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יכול להגן על הטענה שהעליתי. (לפחות לא עכשיו, אני צריך עוד לחשוב על זה). אני לא בטוח שהבנתי. באיזה אופן המוסר משרת פרטים בסך הכולל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה ב-'שירות המוסר את הפרטים בסך הכולל' היא כי המוסר של החברה, שאינו חופף באופן מלא למוסר הפרטים החברים בה, מקובל על הפרטים בחברה על שום היותו חופף במידה מספקת את המוסר בו הם מאמינים כפרטים. כפי שציינת תפיסתך כי 'הרג אסור בכל מקרה' אינה מקובלת על החברה בה אתה חי ולמרות זאת אינך נוטל את רגליך ומסתלק אלא עומל על שינוי גישת החברה בדרכים אותן היא מאפשרת לך (הצבעה, הבעת עמדה פומבית וכו') לעניות דעתי בחירתך לעשות כן נובעת משיקולים רחבים יותר של מכלול החפיפה בין עמדותיך המוסריות לעמדת החברה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |