בתשובה ליוסי, 13/05/10 18:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למיטב ידיעתי יש גם ממצאים ניסיוניים לקווארקים, הפיזור בהתנגשות של פרוטונים מעיד ש''בתוך'' ''פרוטון'' ''יש'' ''משהו'' ''יותר'' ''קטן'', ואם אני לא טועה אפילו מעיד שיש שלושה כאלה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הקווארקים חיים ובועטים: Jet_(particle_physics) [Wikipedia]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך הקישור שהבאת: particles carrying a color charge, such as quarks, cannot exist in free form. Therefore they fragment into hadrons before they can be directly detected, becoming jets אני מפספס משהו?(וסליחה אם השאלות שלי נשמעות קנטרניות. הן באמת נובעות מבורות. ואני אסיר תודה לכל מי שטורח ועונה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מניח שמה שאין לו קיום עצמאי אין לו קיום כלל. אני טוען את ההיפך - שאין דבר מתקיים אלא כאוסף יחסים (יחודי) עם ישים אחרים. זה קצת מרחיק לכת עבור עניין זה, אז חשוב על משרד תחבורה - האם הוא קיים? הרי אין לו קיום הנפרד מזה של מדינה ועדיין אין עוררין על קיומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אבל אני לא בטוח שאני מבין את המשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלפו שנים רבות אבל... הממצאים שאתה מדבר עליהם נשמעים מעניינים - אם תביא קישור אולי אפילו אנסה לקרוא. לעצם דבריך: גם אם בהתנגשות פרוטונים אכן מתפזרים יותר חלקיקים משהתנגשו, למיטב ידיעתי אין זה אומר בהכרח ש"בתוך" פרוטון יש משהו. אאל״ט, פוטונים גבוהי אנרגיה יכולים "להתפרק" לחלקיק ואנטי חלקיק, אבל אני לא חושב שמישהו מפרש זאת כאילו החלקיקים הללו היו "בתוך" הפוטון טרם ההתפרקות. לשאלתו המקורית של יוסי: להבנתי, התשובה לשאלה תלויה במשמעות שהמשיב מייחס למושג "קיימים ממש". באופן בלתי תלוי התנהל לפני זמן קצר (תחת הדיון "זמן סגירה") דיון שעסק בשאלה של "קיום ערך אמת עבור פסוקים (במתמטיקה) שמקיימים א' ב' ג"'. גם שם הבעתי דעה שהתשובה תלויה במשמעות שהשואל (או המשיב) מייחס למושג "קיים" (וגם שם חבטו בי המתמטיקאים כבשק אגרוף ושילחוני בבושת פנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ואפופידס מדברים על מה שקורה באנרגיות גבוהות יותר (אם אני לא טועה). אני מתכוון לניסויים יותר מוקדמים שמדדו את הפיזור של פרוטון שמתקרב מאוד מאוד לפרוטון אחר ואז מתרחק ממנו בהשפעת כוחות דחייה חשמליים. אין כאן פירוק של הפרוטון למרכיביו אלא תצפית על מסלול של המון פרוטונים וניתוח התוצאות. תן לפיזיקאי לוח וגיר ותגיד לו לצייר שני ניסויי פיזור. אח"כ שיכתוב לכל אחד משוואות לפי ר' תומפסון. יש הבדל בזוויות הפיזור של אלומת חלקיקים שיתקבלו בחישוב אם מצוירת על הלוח נקודה אחת של מטען בגודל 1 לבין אלו שיתקבלו אם מצויירות שלוש נקודות קרובות עם מטען שני שליש או מינוס שליש. עכשיו עושים ניסוי (באנרגיות מתאימות). יוצא יותר דומה לציור של השלוש נקודות. (כל זה בערבון מוגבל, למדתי את זה לפני יותר מדי זמן, ולא מצאתי רפרנס באינטרנט.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |