|
||||
|
||||
הניוטרון מתפרק לאלקטרון ופרוטון ואנטי-ניוטרינו. ולשאלתך, לא ברור כמה כל חלקיקי היסוד באמת "קיימים" במובן שבוא אנחנו מבינים קיום, אבל כן, הקווארקים הם ההסבר הטוב ביותר שיש לנו לתופעות הידועות לנו. הבעיה היא שיש הרבה יותר משני באריונים (כמו פרוטון וניוטרון) שאנחנו מכירים והדרך הטובה ביותר להסביר את קיומם של כולם, עם המאסות השונות שלהם, וההתפרקות השונה של כל אחד מהם, היא על ידי שלוש חלקיקים. בקיצור, לפי תורת הקוואנטים לכל חלקיק בטבע יש "ספין" שהוא מכפלה שלמה של חצי (ז"א: 0, 1/2, 1, 3/2, 2, ... בעצם, כנראה שאין יותר מ-2, וגם על ה-2, הגראוויטון, אני לא חותם). כשאתה לוקח שני חלקיקים בעלי ספין חצי אתה יכול לקבל ספין אחד (אם הם ב"אותו כיוון") או אפס (אם הם ב"כיוונים מנוגד"). יש באמת האדרונים אם ספין 0 ו-1. להם קוראים באריונים, אבל המזונים (אלה שהכירו בזמן שחשבו על המודל) הם בעלי ספין 1/2, זה יכול להיות רק בחלקיק אלמנטרי או במספר אי-זוגי של חלקיקים עם ספין חצי שלם. והמספר האי זוגי הקטן ביותר ששונה מ-1 הוא... |
|
||||
|
||||
אם אני מבין את תגובתך (ואנא, תקן אותי אם לא), חלקיק עם ספין חצי יכול להתקיים כאלמנטרי, או כשלישית חלקיקי חצי שאחד מהם הפוך לאחרים. אולי פספסתי משהו, אבל איך זה גורם למטען האלקטרומגנטי של האלקטרון להיות *בדיוק* פי שלוש ממטען הקווארק מטה? |
|
||||
|
||||
לא לגמרי ברור לי אם אתה שואל על "איך חשבו על הרעיון הזה כשחשבו עליו?" או "למה אנחנו מאמינים בזה כיום?". ניסיתי לענות לשאלה הראשונה (וזה גם מה שאעשה עכשיו). כל עוד שהיה ידוע רק על הפרוטון והניוטרון הרעיון של שליש (או של קווארקים) היה באמת לא קיים. רק כשהתחילו לגלות עוד ועוד חלקיקים לא אלמנטרים בעלי ספין חצי ומטען התחילו לחפש מודל שיסביר את קיומם, והמודל הקווארקי היה המודל המוצלח ביותר שעלה (ועד היום, אחרי שהוספנו עוד שלוש קווארקים, הוא מצליח להסביר את כל ההאדרונים). |
|
||||
|
||||
האם המודל הזה מסביר את הקשר בין מטען האלקטרון למטען הקווארק? |
|
||||
|
||||
בדיוק בשבוע עלתה בי התהייה הזו - מבלי לפקפק כלל בקיום הקווארקים - אז אני שמח להפנות אותה לקוראי האייל הנכבדים: למה לקווארקים ולאלקטרון מטענים ביחס מדויק להפליא של 1:3? תמוה מאד ששני חלקיקים ממשפחות שונות לגמרי ושמושפעים על ידי כוחות שונים, עדיין המטען שלהם זהה (או בעצם כפולה של מספר שלם כלשהו). זה כמובן לא נכון כלל לגבי המסה, ושאר תכונות, אבל דווקא המטען מדלג על ההבדל בין הכח האלטרו-חלש לכח החזק. (טוב, זה נכון גם לספין, אבל הספין משותף לכל כך הרבה חלקיםקים שזה נשמע לי פחות מעניין). כמובן שיש לזה תשובה 'הפוכה' - לולי היה מטען האלקטרון זהה בדיוק למטען הפרוטון - או לפחות למכפלה שלמה שלו - לא ניתן היה לבנות אטומים נייטרלים בקלות כזו, אם בכלל, ולא היה נוצר עולם של כימיה שבו יש מי שישאל את השאלה. אבל מאחר שטיעונים אנתרופיים מעולם לא נשמעו לי משכנעים, אשמח לשמוע תשובה אחרת. ספקולציה שלי - הכח החלש בכל זאת פועל הן על קווארקים והן על אלקטרונים, ואולי הוא יוצר את הקשר הזה. אבל זה רק ניחוש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |