בתשובה לאייל אלמוני, 11/05/10 23:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
על אמינות הנתונים הללו אפשר ללמוד ממבט על ישראל, שיעור הפריון בארץ עומד על 2.96 לשנה זו1, לאחר שירד משנים קודמות. לעומת 2.75 לפי הטבלה בין 2005-2010. אירן עם שתי לידות ? אני מניח שהם רוצים להסביר את זה בהגירה ? אתה צודק לגבי 2.1. ראיתי בזמנו מחקר על הקשר בין רמת הכנסה לפריון, ודווקא בקצה העליון של הסקאלה ישנה עליה מתונה. אבל לא לזה אני מכוון. אנחנו בעיצומה של סלקציה גנטית ותרבותית לטובת אילו שרוצים להתרבות. ישנן תת-אוכלוסיות במדינות רבות ששומרות על אורח החיים שכולל ריבוי ילודה, תת-אוכלוסיות אילו ישתלטו לאורך זמן (לא רב כל כך) במידה ולא יהיו שינויים בדפוסי הלידה באוכלוסיה הכללית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איראן לא עם שתי לידות אלא עם פחות. על פי אתר "העוּבדות הגלובליות" של ה-CIA, שעור הפריון באיראן ל-2009 מוערך ב-1.71 ילדים לאשה (https://www.cia.gov/library/publications/the-world-fa...). מאין וולפראם לוקח את הנתונים שלו, אגב? מעניין לציין שבתוך איראן יש ויכוח על השאלה האם יש לעודד ילודה או לא. המדיניות הרשמית לא מעודדת ילודה. ידידנו הותיק אחמדינג'אד קרא לשנות את המדיניות הזו, אבל כמה איאתולות התיצבו מולו וטענו שעד שהוא לא מצליח למצוא איך לפרנס ולחנך את מי שכבר קיים אין מה לדבר על לעודד גידול. לגבי תת-האוכלוסיות שאתה מדבר עליהן, זה דבר מאד נזיל. אתה מדבר על "ברירה טבעית" כאילו יש איזה יסוד גנטי שגורם לתת-האוכלוסיות האלה להמשיך להביא ילדים ועל כן יגרום גם לצאצאיהם לעשות כך, אבל מדובר בגורמים תרבותיים בלבד. גורמים כאלה יכולים להשתנות חיש מהר - ראה את הצניחה בשעורי הילודה במדינות הקתוליות באירופה, או באיראן שהוזכרה לעיל. מעבר לכך, כאשר אנחנו מדברים על הפן הכלכלי של הענין כדאי לזכור שהאוכלוסיות האלה גם נוטות פחות להעניק לילדים השכלה ולהכשיר אותם להשתלב בחברה, כך שהילדים האלה יהיו פחות יצרניים בממוצע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבל את ההסבר של גוגל... נראה שבעוד שבעוד שב1990 שיעור הפריון עמד על 5 ילדים לאשה, ב1995 הוא עמד כבר על 3, ב2005 הוא ירד לראשונה מתחת לקו ה2. אני סבור שיותר משיש פה עניין לסלקציה גנטית, שהייתה הרבה יותר חזקה בשנות ההתפתחות של האדם1, יש פה עניין סלקציה תרבותית, אבל, כמו שראינו באיראן (בגרף למעלה) ובישראל2, תרבות זה עניין שמשתנה בקלות, ונראה שבאופן גורף וכלל עולמי, חיים נוחים וגישה לאמצעי מניעה גוררים תרבות של שיעור ריבוי נמוך. מעניין לבחון את שיעור הריבוי בצרפת נניח, של מוסלמים בני הדור הראשון, והשני. אני מניח שהראשונים יהיו בעלי שיעור ריבוי שדומה לשיעור בארצות מוצאם ולשניים יהיה שיעור ריבוי שמתקרב לזה של הצרפתים. 1 בכמה אלפי השנים האחרונות שיעור השרידה של תינוקות היה כזה שאשה הייתה צריכה להביא הרבה יותר מ2 תינוקות (4? 6?) כדי ששניים מהם יגיעו לבגרות. 2 "בשנת 1993 לאחר הקמת ממשלת ישראל ה-25 חודש תשלום קצבת הילדים לכל ילד ללא מבחן הכנסות ובוטלה ההבחנה בין יוצאי צבא לשאינם כאלו" מתוך ויקיפדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי להוסיף על דבריך: נראה לי שהאלמוני המזוהה מוטרד מהסתירה-לכאורה בין שעור הילודה הנמוך לבין המשך הרבוי הטבעי. אין סתירה - מצב כזה יתכן בטווח הקצר. הסיבה לכך היא שהדור שמביא היום מעט ילדים הוא עדיין גדול בהרבה מהדור המבוגר שבו קיימת תמותה, כך שגם שעור ילודה נמוך עדיין מאפשר יותר ילודים ממתים. לדוגמה, בישראל נולדים היום כמאה וארבעים אלף תינוקות בשנה ומתים כארבעים אלף איש. אילו היה שעור הילודה אצלנו יורד למחצית מה שהוא, היינו עומדים על פריון של פחות מ-1.5 ילדים לאשה - ובכל זאת היה אצלנו גידול של שלושים אלף נפש בשנה. כמובן, לאורך זמן זה לא היה עובד; כשהדור של מאה וארבעים אלף איש בשנה יגיע לגיל שמונים התמותה תהיה בהתאם, ואז אנחנו נראה ירידה של האוכלוסיה. אם באיראן יש היום מיליון נשים בנות עשרים ובעוד עשרים שנה תהיינה שם רק שמונה מאות אלף כאלה, זה יביא בסופו של דבר לירידה באוכלוסיה האיראנית - אבל יקח זמן עד שזה יקרה. לכן גם הטענות של האלמוני המזוהה שאינו מאמין לתחזיות האוכלוסיה הן חלשות; אם ה-OECD נמצא כבר שלושים וחמש שנה מתחת שעור ההחלפה של 2.1, כפי שרואים במסמך שהבאתי, אז הדור שבתקופתו החלה הירידה הזו יגיע בעוד כמה שנים לגיל מבוגר והירידה תהפוך להרבה יותר ברורה לעין. מי שמסיק מסקנות מתוך מה שהוא ראה עד עכשיו פשוט מפספס את הענין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וטוויסט קטן: אפילו לאורך זמן זה עובד (כלומר הגרף ימשיך לטפס אפילו עם שיעור ילודה "שלילי") כל זמן שבמקביל מתקיימת עליה בתוחלת החיים. "המצב היציב"1 למעשה מגיע רק "תוחלת חיים" שלמה אחרי הרגע בו תוחלת החיים מפסיקה לעלות. 1 כלומר התאמת הגרף לגרף המצופה לפי טור גיאומטרי. במקרה ומדובר *בדיוק* בממוצע של ילדה אחת לאשה2 "המצב היציב" משמעו גם אוכלוסיה לא משתנה 2 "ילדה אחת לאשה" נכון יותר מ"שני ילדים לאשה" משום שאחוז הבנות אינו בדיוק 50. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תלוי בשעור העליה בתוחלת החיים ושעור הירידה בילודה. יש צורך בקצת יותר מילדה אחת לאשה כיוון שלא כל הילדות שנולדות יצליחו להגיע לגיל המתאים ולהביא ילדות חדשות בעצמן. בכל מקרה, אם הילודה תהיה רק של ילדה אחת לאשה אז אחרי "תוחלת חיים שלמה", כדבריך, נגיע למצב יציב של אפס לידות - אז בכל זאת עדיף שכל אשה תלד 2.1 ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממוצע דואג לזה. (כלומר, כיוון שיש כאלו שלא תלדנה בכלל, אילו ש*כן* תצטרכנה ללדת קצת יותר כדי לקיים את הממוצע). להבהרה: לא אמרתי שכל זמן שיש עליה בתוחלת חיים הגרף בהכרח יעלה, רק שהוא לא יתאים בדיוק לגרף של "גידול גאומטרי" ("גידול" במשמעות שינוי - לא חייב להיות חיובי) שאפשר לצפות באופן נאיבי אם לא מכניסים את השינוי בתו״ח לחישוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילד. לו היית סטטיסטיקאי או אפילו בוגר תיכון היית יודע שלממוצע יש משמעות רק בהתפלגות נורמלית (כלומר גאוסית). (ההברקה נמצאת ב: בתגובות, תחפשו ממוצע). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |