|
||||
|
||||
אכן, אלא שבעברית מדוברת "אתה" יותר מקובל ממישהו (לא בהכרח בעברית תקנית). למשל תרגום מאנגלית של המשפט "One can never know" הוא "לעולם אין לדעת" בהשמטה מוחלטת של כינוי הגוף. בעברית מדוברת זה יהיה בדרך כלל "אתה לא יכול לדעת"1, כשה"אתה" כאן לא מתפקד כגוף שני יחיד אלא ככינוי גוף סתמי. זה כנראה לעולם לא יהיה "מישהו אף פעם לא יכול לדעת", ו"אדם לעולם לא יכול לדעת" או "איש לא יֵדע" נשמעים טוב, אבל לא נהוגים בשפה מדוברת. 1 בבליעת ה־א׳: "׳תה לא יכול לדעת" |
|
||||
|
||||
ולפי העברית המדוברת בסביבתי: "אף פעם אי-אפשר לדעת" (ובגוף שני סתמי אני נתקל בכתיבה יותר מבדיבור). |
|
||||
|
||||
''מתכננים תוכניות ואלוהים צוחק''. אבל התרגום ''אדם מתכנן ואלוהים צוחק'' מצלצל יותר טוב, כי הוא יוצר הקבלה בין ''אדם'' ל''אלוהים''. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |