בתשובה לדובי קננגיסר, 27/04/10 19:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשאדם כותב מאמר לבלוג שלו הוא בדרך כלל לא כותב אותו באותה רמה. אדם שכותב בלוג ברוב המקרים מניח (במודע או לא) שהקוראים אותו חולקים אותן נקודות מוצא בסיסיות, עולם תרבותי וידע מסויים. בדרך כלל זה נכון: הקוראים של בלוגים בשמאל הרדיקלי הם ברובם שמאלנים רדיקליים, הקוראים של בלוגים ימניים הם ימנים וכיו"ב. הבלוג גם לא עובר קודם מבט של מישהו אחר שיכול להצביע על בעיות ולעמת איתן את הכותב. ראינו את התוצאות בכמה מקרים בהם הועתק הנה פוסט מבלוג בתור מאמר; התוצאות, איך לומר, לא היו תמיד מוצלחות. כמובן, יתכן שאתה אישית משקיע יותר בבלוג שלך והתופעות האלה לא באות לידי בטוי אצלך - אבל כאשר אתה משווה בין בלוג ככזה לבין האייל, ההבדל מורגש. מה הסיכוי של תגובה, או אפילו מאמר שלם, שפרסמת בבלוג להקרא על ידי יותר ממספר מצומצם של אנשים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כל זה טוב ויפה, אבל הרבה מהמגיבים פה שקראו שלא לסגור את האייל אומרים שהמאמרים לא חשובים, שאפשר, למעשה, לקיים אייל בלי מאמרים בכלל. אם זה היחס לו זוכים המאמרים, אני בהחלט יכול להבין אנשים שמעדיפים לפרסם פוסט בבלוג על פני מאמר באייל. כדי להבהיר: אני לא יוצא כנגד מאמרים באייל. להפך. אני מתלונן על אלו שמקלים ראש בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי אפשר לקיים אחלה אייל שבעולם בלי מאמרים. עם זאת, זה ממש לא אומר שהמאמרים לא מעניינים, או שלא קוראים אותם, או שלא מתייחסים אליהם, או שלא כלום. במעט הפעמים שהתפרסמו מאמרים שלי כאן שמחתי מאוד והדיונים שהתפתחו כאן והתייחסו לתוכן המאמר היו מוצלחים יותר ממה שהיה בבלוג שלי. לא נראה לי שצריך ''להיעלב'' מכך שלא כולם כאן כדי לקרוא את המאמרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נחפז לקפוץ למסקנות. לדעתי הרוח שמנשבת מהתגובות היא לא ''שאפשר, למעשה, לקיים אייל בלי מאמרים בכלל'' וגם לא ''המאמרים לא חשובים''. למאמרים חשיבות ממגוון של סיבות והם קטליזטור לדיונים. לדעתי אייל שיתקיים רק על דייטה של עדכוני חדשות יגווע מהר מאד. המאמרים מושכים כוחות אינטלקטואלים (אלעק) של כותבים וקוראים שנשארים באייל כדי להמשיך לדון במאמר או בכל אופטופיק רנדומלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמרים חשובים, אין ספק בכך (ואייל בלעדיהם יהיה אייל חסר); אבל הדיונים חשובים (לטעמי) יותר. כקורא אני קורא את המאמרים ומחכים במדה מסוימת, לעתים במדה רבה מאד - זה קורה פעם אחת (טוב, לפעמים קרה גם שהופניתי לדיון כשהו, קראתי בענין את המאמר ורק אחר כך גיליתי שכבר קראתי ואפילו הגבתי לו). לעומת זאת, הדיון בעקבותיהם עשוי להביא לגרוי אינטלקטואלי במשך ימים ואם אני משתתף פעיל בו אז הוא מפעיל את התאים האפורים שלי במדה גדולה בהרבה. כמובן, אנחנו מנהלים כאן קצת דו-שיח של חרשים: אתה מסתכל מנקודת ראות של כותב ומלין על היחס הלא-רציני, ואני מסתכל מנקודת ראות של קורא ומתדיין, ואני סבור שהמאמרים הם גורם מחכים ומעורר אינטלקטואלית וגם קטליזטור נפלא לדיונים. אז כמי שמעונין לכתוב, תקבל יחס רציני יותר, בממוצע, מן המבקרים בבלוג שלך. למרבה הצער, יתלוו לכך שתי בעיות: האחת, המבקרים האלה יהיו מעטים, ללא כל השוואה למספר הקוראים באייל; השניה היא שהם לא יאתגרו אותך במיוחד (והם גם לא ינהלו ביניהם לבין עצמם שיח מפרה שתוכל להביט בו מהצד). די להסתכל במה שקורה כאן: המאמר שלך על סגירת האייל הוליד דיון ביכיחות של השערות מתמטיות - דיון שהוא במדה רבה פרי של מאמרים שפורסמו בעבר באייל (ושל דיונים שהתעוררו בעקבותיהם). דבר כזה לא יכול לקרות בבלוג. זה כנראה האתר היחידי בעברית שבו זה יתכן. אילו היו לי הזמן והכוח לכתוב מאמרים, הייתי מעדיף לראות אותם מולידים דיונים כאלה מאשר כמה תגובות בבלוג. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |