|
||||
|
||||
באותו העניין: השיר "אוריה" מגירסת הוויניל של האלבום "בגובה העיניים" שינה בגירסת הדיסק את מילותיו והפך ל"נסיעה", בלי שהלחן והפלייבק השתנו במילימטר. בזמנו, כשהיכרתי את השיר רק בגירסה המקורית, חשבתי שהעיבוד שלו מבריק, כי הוא הצליח להעביר לי תחושה תנ"כית-קדמונית (הקווינטות בבסים, כלי הנשיפה) שכל כך התאימה בעיניי לסיפור המקראי על אוריה החיתי, בלי שבעצם היה לי מושג איך אמורה להישמע מוזיקה תנ"כית-קדמונית. אני פחות אוהב את הגירסה החדשה, אבל כמי שמבין טיפה ב-experimental design, מסקרן אותי מה הייתי חושב לו הייתי נתקל בגירסאות בסדר הפוך. עוד מקרה של שיר ששינה את מילותיו זה Oh, Marion של פול סיימון, מתוך One Trick Pony הנפלא 1. גירסת הדיסק מ-2004 כוללת קטע בונוס בשם All Because of You (המוגדר כ-outtake), שהוא כמעט בדיוק אותו השיר, רק עם מילים אחרות. בזמנו, התבאסתי כשלא הצלחתי לפענח משמיעה חלק מהמילים בגירסה ה"חדשה" (שדווקא הוקלטה קודם), ולגלות שהמילים שכן פענחתי, אפעס, די מביישות את פול סיימון. רק כשהצצתי בדף המילים המצורף הבנתי שמדובר בעצם בסקיצה, ושסיימון סתם פיזם ג'יבריש רנדומלי ברחבי השיר, במקומות בהם הכתוב הופך לשלוש נקודות. ______________ 1 האלבום הטוב ביותר של פול סיימון בעיני, ואאל"ט, ההכי פחות מוכר כיום, וגם הכישלון המסחרי הגדול ביותר שלו. היה גם סרט באותו השם, צמוד לאלבום, עם סיימון כתסריטאי וככוכב הראשי. אחרי שסוף סוף צפיתי בו לאחרונה, אני שמח שהבחור התמקד בעסקי המוזיקה. |
|
||||
|
||||
האמת שאני מסכים: - גם שהמילים של "אוריה" שימשו הצדקה ממש טובה לעיבוד מקורי שקשה לשייך אותו לשום סגנון, - וגם שהשינוי של "אוריה" ל"נסיעה" היה ממש לא נחוץ, - וגם שמבחינת אקספרימנטל דיזיין יכול להיות ששנינו נפלנו קורבן למהתלה של סטטיסטיקאי די ממולח. לגבי פול סיימון לא היה לי מושג, תודה. על ההערה שטוב שהוא התמקד במוזיקה חלה בדיוק אותה הסתייגות מבחינת הדיזיין. |
|
||||
|
||||
ישנם הרבה שירים שהמחבר הוסיף להם בית (או שינה משהו) למשל: ירושלים של זהב ("חזרנו אל בורות המים") כשאת אומרת לא (דן אלמגור ממש הפך את השיר על פניו ב-180 מעלות צלזיוס בעקבות פרשת האונס בשמרת) אל ארץ צבי (תלמה אליגון הוסיפה בית בעקבות רצח שלושת הנערים) אגב, גם אלכסנדר פן כתב שתי גרסאות לשיר "לא אני הוא האיש". |
|
||||
|
||||
בעקבות רס"ן רועי קליין. |
|
||||
|
||||
ומוסיף ללחן משותף לשני טקסטים - "יש אי שם/תני לי יד" (כמדומני שאחד מהם של עלי מוהר, ואולי אני בכלל טועה וזה אותו טקסט, זה מה שזכור לי בכל אופן). |
|
||||
|
||||
אתה לא טועה, אלה שני טקסטים שונים: "תני לי יד" של עלי מוהר, ו"יש אי שם" של רכטר וענת גוב. אפרופו יוני רכטר והוספות טקסט לשירים, גם לי יש תוספת, אפילו יחסית טרייה. כשלהקת "מורה" הנהדרת (הזכרתי אותם פעם כאן) השיקו את האלבום שלהם לפני כשנה, הם ערכו שתי הופעות. בראשונה הם אירחו את יהודית רביץ ובשניה את יוני רכטר. הייתי רק בראשונה, אבל סופר לי שבשנייה הם ביצעו עם יוני רכטר את השיר "הלילה בחלום", מאלבום הבכורה שלו, "התכוונות". אני מת על השיר הזה, ולכן כשהזדמן לי לאחרונה להחליף כמה מילים עם יוני רכטר, שאלתי אותו האם יש תיעוד של הביצוע הזה. הוא אמר שהוא יבדוק, ואכן, לפני כמה ימים הוא העלה לחשבון הפייסבוק שלו סרטון של השיר מההופעה. ולמה אני מספר את כל הסיפור? כי הסתבר שרכטר חיבר בית חדש לשיר. ופה נסגר עוד מעגל: אני די משוכנע שירון ממעלה הפתיל הוא אחיו של מי שסיפר לי על הביצוע הנ"ל בהופעה של "מורה", שהוא גם מי שהציע לחברי "מורה" לבצע דווקא אותו. |
|
||||
|
||||
הפתיל התחיל ברחל שפירא. בסוף השבוע יצא לשמוע חלק מהתוכניות כל ההתחלות של אלי לפיד עם רחל שפירא. השיר ״אדבר אית״ הוא השני לאותנ מנגינה שאלונה טוראל הלחינה. את השיר הראשון לאותה מנגינה,״על שלושה וארבעה״ שרה הילה רונן. יפה לשמוע איך שפירא עונה ברוחב לב לניסיון הקטן של לפיד לסנסציה. זה בחלק ב׳ של התוכנית, בערך 4:30 ד׳ מההתחלה. האתר של רשות השידור מזעזע בקושי שהוא מעמיד על שמיעה חוזרת. |
|
||||
|
||||
״אדבר איתך״ כמובן, ותודה למקלדת החוכמולוגית של אפל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |