|
||||
|
||||
אני מניח שקוראי האייל, לפחות אלו מהם שנמצאים כאן יותר משנה, מבינים מה עובר עלי גם בלי שאפרוש כאן את תחושותי. האייל היה המקום היחיד בעולם בו הרגשתי בבית. לא בעולם הוירטואלי, בעולם. האייל היה המקום בו יכולתי לדבר על הנושאים שמעניינים אותי, עם אנשים מעניינים וחכמים שהעשירו את עולמי והרחיבו את אופקי. האייל היה המקום שחשף אותי לדעות בכל הגוונים, לימד אותי המון על אמנות הדיאלוג, גרם לי להתעניין בתחומים שהיו עבורי ארץ לא נודעת וסיפק לי אינספור שעות של הנאה אינטלקטואלית. בזכות האייל אפילו הצלחתי להתגבר על העצלות הטבעית שלי ולהעלות על הכתב כמה הגיגים שהתפרסמו כמאמרים (וגם שיר אחד, לא תחת הניק הרגיל, במסגרת פרויקט ניסויי). את ההחלטה על סגירת האייל אני מקבל כהצהרה של העורכים שלהם *יש* חיים. זונות. |
|
||||
|
||||
(תן לינק לשיר הניסויי. הרי סוגרים כבר, ולמרות כל השאלות והנסיונות ללחוץ, זהותך נשארה בסוף עלומה, אז מה אכפת?) |
|
||||
|
||||
דיון 754 |
|
||||
|
||||
מזכיר את שירי החשמהד :-) |
|
||||
|
||||
אני מכיר את עינה והיא לא שכ''ג... |
|
||||
|
||||
דיון 1610 (השיר נשלח כניסוי ל"אוקפי" ומשם הועתק גם הנה) |
|
||||
|
||||
"לא בעולם הוירטואלי, בעולם." גם כשאתה בביתך אתה לא מרגיש בבית (ביתך במשמעות חומרית, לא רוחנית)? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |