בתשובה להוגג, 08/04/10 19:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל, וזה גם ממך לא קיבלתי הסבר טוב, למה שישראל תהיה הגורם היחיד הנדרש להקים ועדת חקירה מול כל האשמה, ובפרט כאשר יש יסוד סביר להניח שמסקנה המזכה את ישראל תתקבל כ-Whitewash, ואילו כל מקרה אפשרי של חריגה ינופח וישמש נגד ישראל ללא פרופורציה? למה שישראל תקבל על עצמה את עמדת הנאשם העומד לדין ותיאלץ כל פעם להוכיח שהיא זכאית, על כל ההשלכות האפשריות (לרעה) מכך, ולמה שישראל תקבל על עצמה מעמד בינלאומי לפיה היא צריכה לעמוד בסטנדרטים אחרים משל כל מדינה ממוצעת, ותצהיר על עצמה שבניגוד לכל שאר המדינות, תחקירים צבאיים שלה מוגדרים מראש כחסרי אמינות? (והאם הנסיון שלנו עם ועדת וינוגרד היה כל-כך מוצלח, שיעודד את מקבלי ההחלטות להקים ועדות על כל צעד ושעל?) (אגב, גם בהאשמות ה'טבח' בג'נין היו קריאות לועדת חקירה. גם שם ישראל לא שיתפה פעולה עם גורמים חיצוניים. התוצאה מבחינת ישראל, לפחות כפי שהיא נתפסה, לא הייתה כזו גרועה, ולא 'הוכיחה' שישראל ביצעה פשעי מלחמה כפי שהואשמה, שלא לדבר על טבח, שלא לדבר על 'באלהים, הנאצים לא עשו דברים כאלה' (מרואיין ב'ג'נין ג'נין', שלא שמע על חוק גודווין). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
>> (והאם הנסיון שלנו עם ועדת וינוגרד היה כל-כך מוצלח, שיעודד את מקבלי ההחלטות להקים ועדות על כל צעד ושעל?) מי שאמור "לעודד את מקבלי ההחלטות" הוא לא וינוגרד אלא אני ואתה. בשלב הזה אני מנסה לשכנע אותך שתצטרף אלי ל"עידוד". לגבי "על כל צעד ושעל": אני מאד מקווה שאירועים במו הפלישה ללבנון ב־2006 והפלישה לעזה בדצמבר 2008 - ינואר 2009 הם לא "על כל צעד ושעל". לגמרי אין לי בעיה אם ייקבע כלל לפיו כל פעולה צבאית ישראלית עם למעלה מ־1000 הרוגים (ואפילו במקרים בהם לא מתקיים גם שכמה מאות מההרוגים הם נשים וילדים) תגרור בעקבותיה ועדת חקירה. האם מישהו מצפה שפעולות כאלו תהפוכנה לדבר של יום ביומו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה, מן הסתם, היא העקרון. ברגע שאתה קובע את הכללים השונים, אז לא משנה אם אתה מתחיל בהודעה שתיפתח ועדה על כל מלחמת העולם השלישית בלבד. (ולמיטב זכרוני, ואני מקווה שאני לא טועה, היו לי גם כמה הסתייגויות לגבי ועדת וינוגרד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגע שאתה מתחיל עם הכלל שפעולה צבאית ישראלית, בניגוד לפעולה צבאית של מדינות אחרות, חייבת בחקירה לנושא פשעי מלחמה, ושבניגוד למדינות אחרות אין כל מהימנות לתחקיר רשמי, ההשלכות הן ברורות למדי גם לי: אתה לא רק מנטרל כל מהימנות עתידית שלך, אלא גם קובע תקדים שיכול להתרחב מאוד בהמשך. מבחינת מדינת ישראל, אלה סיבות מצויינות להתנגד להקמת ועדה כזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתבלבל. מעולם לא אמרתי "בניגוד לפעולה צבאית של מדינה אחרת". גם לא אמרתי שכל פעולה צבאית "חייבת בחקירה לנושא פשעי מלחמה". דיברתי ספציפית על עופרת יצוקה, בה נשמעו האשמות רציניות להפרת דיני הלחימה. אמנם אמרתי שאין לי בעיה אם *כל* פעולה צבאית ישראלית עם מעל 1000 הרוגים תיחקר (אם כי איני רואה בכך הכרח - אמרתי זאת כתגובה לביטוי "על כל צעד ושעל" שאינו הולם פעולה בהיקף כזה), אבל לא בהכרח בהקשר של "פשעי מלחמה". למשל ועדת וינוגרד לא קמה לחקור "פשעי מלחמה", וגם הוועדה שהייתי רוצה לראות קמה לא צריכה להיות לעניין "פשעי מלחמה" - היא *כן* צריכה לחקור האשמות בדבר הפרות של דיני לחימה ואמנות שישראל חתומה עליהן. (לא כל הפרה של אמנה היא בהכרח ובאופן אוטומטי "פשע מלחמה", אלא אם כן תצוץ כאן העפרונית ותתקן אותי). לא הבנתי איפה ולמה המהימנות שלי "מנוטרלת" (גם לא ברור לי אם התכוונת אלי באופן אישי או שהכוונה למהימנות של ישראל). כמו כן לא ברור לי על איזה תקדים מדובר. ישראל בהחלט יכולה לחקור כל נושא שנראה לה בכל דרך שתרצה בלי שחקירה כזו תחייב אותה לקיים חקירה דומה או שונה בעתיד בעניין כלשהו. למיטב שיפוטי צמרת המדינה והצבא מתנגדים בכל תוקף לחקירה משום שהם יודעים שחקירה כזו תאשר ותאשש האשמות שכעת הם מכחישים. להבנתי זה גם האופן בו רוב העולם רואה זאת. בסירובה של ישראל לחקור היא למעשה נותנת צידוק לאלו שמוציאים צוי מעצר בחו״ל כנגד ראשי הצבא והמדינה בזמן המבצע: כיוון שישראל מסרבת לטפל בהאשמות בעצמה, גורמים זרים מרשים לעצמם לעשות זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרת, זה המצב בשטח. חוץ מזה, זה נראה לי מאוד מעגלי. אתה מניח שהסירוב להקים ועדת חקירה נובע מכך שהיא תוכיח שבוצעו פשעי מלחמה (יהיה מאוד קשה לקבוע 'הפרת אמנות', כי מה לעשות ועל חלק ניכר מהאמנות האלה ישראל בכלל לא חתומה, דרך אגב, ואחרות היא חתומה עם הגבלות, כגון ההגבלה שהן בתוקף מול מדינה אחרת החתומה עליהן), וזאת מפני שאם לא היו פשעי מלחמה, היו מסכימים להקמת ועידת חקירה. ואפשר להתווכח תיאוריה עד מחר, אבל לתקדימים יש השפעה משלהם. אגב, גם צווי המעצר התחילו הרבה לפני עופרת יצוקה, והעובדה שבג''ץ החליט שאין להעמיד לדין בכירים בפרשת שחאדה או נתן הכשר לסיכולים ממוקדים שונים, לא בדיוק מנעה צווי מעצר בחו''ל. כי זה לא ה'טיפול בהאשמות', אלא התוצאה המבוקשת שקובעת את היחס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון שבלהט הכתיבה שכחתי: הקמת 'ועדת בדיקה' לנושא חיסול שחאדה דווקא השפיעה על ביטול צו מעצר בספרד; אבל בבריטניה למיטב זכרוני יש כאלה עוד בתוקף, בפרשה ההיא ובאחרות, גם בדברים שבג"ץ דן בהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |