|
||||
|
||||
הטענות הללו הן תולדה של תאוריה, תאוריה שהניבה שלל ניבויים שהתממשו. לכן אנו מניחים שהתאוריה שלנו היא קירוב טוב מספיק של המציאות, בפרמטרים המדוברים (זה קצת יותר נכון לגבי אבולוציה, אבל תקף גם לגבי המפץ) כדי להסיק גם לגבי טענות שאין ביכולתנו לבדוק. למה הדבר דומה ? מורה שואלת תלמיד על רכבת שיוצאת היום מחיפה לת"א ותעבור דרך של מאה קילומטרים במהירות של מאה קמ"ש, מתי תגיע 1 ? מייד אתה יכול לקום להגנת התלמיד ולהגיד שלא ניתן לקבוע, כי ניסוי כזה לא התקיים היום, ולאור השעה המאוחרת אין סיכוי להספיק לבצעו. במקרה כזה תאלץ המורה להכשיל אותך, היות והמתודה המדעית מאפשרת לנו להסיק גם לגבי ניסויים שלא בוצעו ולא יכולים להיות מבוצעים, כל זמן שהם מצייתים לפרמטרים מסויימים בתאוריה שלנו. הדמיון בקוד הגנטי בינינו לבין הקוף מאפשר להעריך את הסיכוי ששני יצורים התפתחו באופן כל כך דומה במקרה ולא דרך אב קדמון משותף, הסיכוי הזה כל כך זניח שאני בספק אם החישוב אי פעם נעשה. 1 הערות גאוגרפיות נא לשמור לשיעור הבא |
|
||||
|
||||
רק תזכורת, גם החבר'ה בצד השני משתמשים בטיעון "הסתברות בדיעבד": מה הסיכוי שהאבולוציה תוביל לאן שהיא הובילה (אדם תבוני) בהיעדר מישהו שדואג לנו שם למעלה. כמו כן, יש כאן אנכרוניזם קל - הטענה שמוצא האדם מהקוף נחשבה ל"מדע" זמן רב לפני שהתבסס מדע הביולוגיה. |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא שאני מבסס תאוריה, מוכיח את נכונותה, ואז מתייחס למסקנות הנובעות ממנה. הם תוקפים את המסקנות בלי לבנות תאוריה (אלוהים זה לא תאוריה, אלא אם תמצא ניסוי שיכול להפריך אותו) על סמך חישובים מגוכחים וטיעונים שזכו למענה לפני כבר למעלה ממאה שנה. הטענה שלאדם ולקוף אב קדמון משותף אפשר להסיק ממגוון רחב של תצפיות, לכן גם בטרם אומצה המתודה הנוקשה של ימינו, דמיון צורני באיברים איפשר את המסקנה הזו ברמה גבוהה של וודאות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |