בתשובה לשיימוס, 24/03/10 1:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מוזר, כתבתי תגובה והיא נעלמה, נקווה שהיא לא נמחקה. ננסה שוב: שתי דוגמאות לירושת תכונות( ללא אפיגניטיקה): איידס והתמכרות לקראק.מדובר בשתי תכונות (לא הכי סימפתיות אבל תכונות) שנובעות מהתנהגות ומועברות לצאצאים (בשתי המקרים דרך האם).בעצם התכונות האלה לא כל כך מיוחדות חוץ מהעובדה שהן כל כך חזקות שהן מועברות בסבירות גבוהה as is. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר גם על תכונות שבהסתברות גבוהה למדי לא יעברו לדורות הבאים. אבל הנה עוד משהו: אנשים עשירים נותנים לילדיהם חינוך טוב יותר (ויותר כסף) ובכך משפרים את מצבם. אפיגנטיקה? או שאצל אנשים הנדוס הסביבה חזק הרבה יותר מהברירה הטבעית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקשתי למצוא דוגמאות לירושת תכונות ומצאתי, השאלה היא למה זה מפריע שבהסתברות גבוהה זה לא יעבור לדור הבא? נניח שהשאלה שלנו היא איך תכונות מועברות ומשתנות בחברות אז התכונה "להיות חולה באיידס" מועברת בין דורות שונים של אותה חברה. הסיבה העיקרית היא השונות בגילאים של החברה, בפרט אף פעם אין מצב שאנשים מדור אחד לא יפגשו את הדור הבא אחריהם, אבל גם לירושת התכונות יש השפעה. וחינוך וכסף אינם אפיגניטקה כי לאפיגנטיקה יש הגדרה. אבל שני הדברים האלא הם בהחלט סוג של תורשה, אולם תורשה המושפעת מהרצון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |