|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי ההקפדה על אינטרוולים של ארבע שעות בין הנקות לא נבעה מהצורך לשמור על בריאותה של מערכת העיכול של הפעוט, אלא מהצורך לשמור על בריאותה הנפשית של האם, או למצער לשמור על רמת תפקוד מינימלית של האם (וזאת, כאשר צריך לקום כדי להאכיל את התינוק). גירסא אחרת מדברת על הצורך להרגיל את התינוק לסדר יום (ובעיקר סדר לילה, מה שמשתלב עם הגירסא הקודמת). מהרגע שהרך הנולד הפנים שכאן יש שעות לארוחות, והמסעדה אינה פתוחה 24 שעות ביממה, זה הזמן לרדוף אחריו עם הבננה. מהפך נוסף, או נגדי, (בעיקר עם הרך הוא רכה) הוא בתחילת גיל ההתבגרות, בלווי רמזים עבים או עבים יותר לגבי קיומם של מוסדות כדוגמת "שומרי משקל". האישפוז במחלקה להפרעות אכילה הוא המשך ישיר של שלושת השלבים הקודמים. |
|
||||
|
||||
אבל לא דובר על פתיחת מרווחים רק בלילה אלא גם ובעיקר ביום (בלילה בכלל ציפו שהוא יישן 8 שעות רצוף). לראייתי, כל ה"מישטורים" המסורתיים האלה של התינוק נובעים פשוט מחוסר היכולת של המבוגרים למודי הסבל ו"מחושלי האופי" לשאת את המראה של מידת העונג העצום של תינוק רך שמתפנק על אמו, ואת הסימביוזה שבין הגופים. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהפער הפרשני קשור בכמה שנים שחלפו, להערכתי, בין הולדת התינוק הראשון שלי (בגיל צעיר מאוד) לשלך. בכל אופן, בזמני הודגש דווקא שזהו עניין של בריאותה של מערכת העיכול של התינוק, ושאם יהיה ''אי סדר בארוחות'', יהיו לדבר השלכות לא רצויות על ה''התפתחות הטבעית התקינה'' שלה. אא''ט - משהו מעין זה הופיע גם בכמה מן הספרים המעטים שעמדו אי-אז לרשות האם העבריה בארץ. (אגב - סבלו של תינוק מורעב מזיק לבריאותה הנפשית של האם הרבה יותר מתינוק שבע ושליו) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |