בתשובה להוגג, 22/03/10 14:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בשאלה באם מותר להתערב בשאלה איזו תיאוריה מדעית היא המקובלת תאר לעצמך מחקר (מבוסס מדעית) אשר מגיע למסקנה שקבוצת אוכלוסיה X היא בממוצע בעלת פחות/ יותר כישורים בתחומים מסויימים. בעולם של מחסור במשאבים המסקנה הטבעית היא לא לבזבז משאבים מיותרים על אותה קבוצה, נכון? כחברה, זכותנו המלאה לדחות ממצאים מדעיים אלו ולהחליט שאנו לא פועלים על פיהם. כמחנכים אנו רשאים להחליט שדבר כזה לא ייכנס אל ספרי הלימוד שלנו- לא בגלל שהוא לא נכון, אלא בגלל שאנו לא רוצים שהתלמידים יסיקו את המסקנה המתבקשת מכך. ברור שאנו בעולם של "אפור" ועל הדרג הפוליטי (כמייצג של החברה) להזהר מאוד מהתערבות, אולם לא ניתן ואסור לשלול אותה לחלוטין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
>> כחברה, זכותנו המלאה לדחות ממצאים מדעיים אלו ולהחליט שאנו לא פועלים על פיהם. אבל האינך מבלבל בין "להחליט לא לפעול באופן מסוים" ובין כפיית תוצאות על המחקר? ובכלל, מי אמר ש"המסקנה הטבעית היא לא לבזבז משאבים מיותרים על אותה קבוצה"? אין אף אחד שיטען שאנשים שנולדו עם, נניח, תסמונת דאון הם בעלי אותה יכולת שכלית בממוצע כמו האוכלוסיה הכללית, וטריביאלי שאנשים שנולדו עם פגמים כאלו ואחרים הם "קבוצת אוכלוסיה X שהיא בממוצע בעלת פחות כישורים בתחומים מסויימים". העיוורים הם בעלי פחות יכולת צליפה והחרשים מוגבלים ביכולותיהם המוסיקליות. חברה מוסרית תעזור להם לחיות חיים מלאים ככל האפשר למרות המגבלות, וחברה לא מוסרית תנהג אחרת. אין לזה ולמדע ולא כלום. לדרוש מהמחקר המדעי שיעמיד פנים שאין לתסמונת דאון כל השפעה על היכולת השכלית נראה לי אבסורדי. ואם החברה תתאכזר בשל כך לאותה אוכלוסיה יהיה הדבר באשמת ובאחריות החברה, לא המדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"תאר לעצמך מחקר (מבוסס מדעית) אשר מגיע למסקנה שקבוצת אוכלוסיה X היא בממוצע בעלת פחות/ יותר כישורים בתחומים מסויימים." היה משהו כזה. http://en.wikipedia.org/wiki/The_Bell_Curve ===>"בעולם של מחסור במשאבים המסקנה הטבעית היא לא לבזבז משאבים מיותרים על אותה קבוצה, נכון?" אני חושב שאם זה היה נכון, אז היה עלינו לעשות את זה. אז כנראה שזה לא נכון. אבל זו שאלה ערכית - לא מדעית. לכן לא ברור מדוע אתה רוצה שלא ילמדו ממצאים מדעיים בבתי הספר. בין כה וכה, מה שיקבע מה הילדים יעשו זה לא הממצאים שהם לומדים או לא, אלא הערכים שהם לומדים או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אנחנו נמשיך לטמון את הראש בחול ולהתעלם ממחקרים גזעניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לערער או להתווכח עם המאמר או מסקנותיו, אני רוצה לציין שהמאמר שהפנית אליו הוא בעל איכות אנציקלופדית נמוכה: כמעט ללא מקורות, מספר קטן של עריכות על ידי מספר קטן עוד יותר של עורכים, ופגמים במבנה ואפילו בשפה (חסר משמעות כשלעצמו, אך יכול להוות אינדיקציה לאיכות מפוקפקת). ובכל אופן אין בין המאמר שקישרת אליו ובין "מחקרים גזעניים" הרבה, לא מחוסר גזענות אלא מחמת שהמאמר לא מצטט ולו מחקר אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הערך הזה מנוסח ומנומק בצורה מטופשת במיוחד, וחבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מאמצים מוסר שאיננו נסמך על ממצאים מדעיים, ולמעשה אדיש אליהם - אז לשום ממצא מדעי לא תהיה השלכה מוסרית! מוסר מדבר על עולם הרצוי, לא על עולם המצוי ולפיכך אין לו ערך של אמת או שקר כי הוא דיעה ולא עובדה. ברגע שדיעה נתלית בעובדות מסויימות היא עלולה לקבל ערך של אמת או שקר ולפיכך להתבטל, המדע הוא לא אשם, המוסר המעוות אשם - ואז מחזיקי המוסר הזה מין הסתם צריכים למצוא לעצמם אחד טוב יותר. בנוגע לשיטות המחקר המדעי, הרי מובן שהמדע לא שונה מתחומים אחרים וכמו שבעל מפעל לא יכול להעסיק עובדים בכוח בניגוד לרצונם כך גם חוקר לא יכול לבצע ניסויים בבני אדם בניגוד לרצונם. הכל נובע מאימוץ מוסר בו לאדם זכות על גופו, על פעולות גופו ועל תוצרי פעולות גופו - זה דבר שאיננו מסקנה של מחקר מדעי ולא תלוי בשום מחקר מדעי עתידי. ובנוגע למסקנות לי אין שום בעיה עם מחקר שיקבע שקבוצת אוכלוסיה X היא בממוצע בעלת פחות/ יותר כישורים בתחומים מסויימים. כי שוויון הוא דבר יחסי ותלוי בסרגל שבו משתמשים. אם משתמשים בסרגל הגובה שני אנשים יכולים להיות שווים, אם משתמשים בסרגל המשקל שני אנשים עשויים להיות שונים. אני קובע סרגל שוויון לפי מידת הכפייה שאדם מפעיל על אדם אחר ובמקרה כזה מין הסתם כל בני האדם נולדו שווים כי שום תינוק עוד לא ביצע גניבה ורצח. ואפילו אם יוכח שקבוצה מסויימת היא בעלת נטייה מוגברת לגניבה ורצח לא אמורה להיות לזה השלכה מוסרית כי בטרם המעשה הם עדיין חפים מפשע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענה מוסרית: לא מוסרי לחסן אוכלוסיה אם החיסון גורם לאוטיזם. אכן, אין ממצא מדעי שיכול הפריך או לאשש טענה מוסרית זאת, אבל ברור שלממצא מדעי בדבר סיכוני החיסון יש השלכות עבור השאלה המוסרית אם ראוי לחסן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. ''לא מוסרי לחסן אוכלוסיה אם החיסון גורם לאוטיזם.'' זה כן תלוי במסקנות של מחקר מדעי כי אם יתגלה שהחיסון אינו גורם לאוטיזם אז הטענה מבוטלת. ''לא מוסרי לחסן אוכלוסיה בניגוד לרצונה'' - לא תלוי בתוצאה של מחקר מדעי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמת לב למילת התנאי *אם*. איך טענה כזאת יכולה להתבטל בעקבות מחקר מדעי? אגב, אמנם "לא מוסרי לחסן אוכלוסיה בניגוד לרצונה" לא תלויה בתוצאה של מחקר מדעי, אבל ההחלטה *מה* רצון האוכלוסיה, עשויה להיות תלויה במחקר מדעי ( איך לשאול את השאלה, איך להציג נכון את העובדות, מהם בכלל העובדות, וכולי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא שמת לב למילת התנאי *אם*. איך טענה כזאת יכולה להתבטל בעקבות מחקר מדעי?" - לטענת תנאי יש ערך של אמת או שקר, אם התנאי מתממש יש לכך ערך של אמת ואם התנאי בטל יש לכך ערך של שקר. אם מחקר מדעי יכול לאשש או לבטל את התנאי ובכך להשפיע זה יוצר תלות בין המוסר למדע. "אגב, אמנם "לא מוסרי לחסן אוכלוסיה בניגוד לרצונה" לא תלויה בתוצאה של מחקר מדעי, אבל ההחלטה *מה* רצון האוכלוסיה, עשויה להיות תלויה במחקר מדעי" - "רצון חופשי" הוא דבר מוגדר באופן מדוייק. בחירה בין אופציות כאשר אף אחת מהן אינה גוררת הפעלה כפייה, או הונאה. לכן אם אדם בא ואומרים לו "חיסון זה גורר אוטיזם" - יש לו זכות לקחת או לא לקחת, אין פגיעה ברצון החופשי. אם אומרים "חיסון זה גורר אוטיזם ואם לא תיקח אותו נכניס אותך לכלא" - יש פגיעה ברצון החופשי. ואם אומרים "חיסון זה אינו גורר תופעות לוואי" למרות שיודעין שהוא כן ומשקרים ביודעין, אז יש פגיעה ברצון החופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל טענה מוסרית אפשר לנסח בצורת תנאי : *אם* יתקבלו תוצאות כאלו- זה לא\כן מוסרי. אותו הדבר כאן- *אם* המעשה הזה יגרום לאוטיזם- אין לעשותו. הטענה המוסרית איננה "החיסון גורם לאוטיזם" אלא "תחת התנאים הבאים לא מוסרי לחסן". המדע עוזר לנו לבדוק האם התנאים שעליהם הכרזנו מקודם מתקיימים או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי מקובל ברפואה המודרנית שטיפולים רפואיים צריכים לא להזיק. לכן לא סביר להתקל בדילמה כזו במלוא חריפותה. אם חיסון מסויים גורם לאוטיזם בוודאות גבוהה, לא ישתמשו בו. (לעמדה כזו קל למצוא נימוקים תועלתניים גם ללא צורך במוסר) מצד שני, שמעתי על כמה מדענים שתכננו ניסוי המיועד לענות על השאלה שהצגת. למרבה הצער באה קרונית ודרסה אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אף אחד לא הסיט אותה לפני הפגיעה!? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 1845 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מוסר מדבר על עולם הרצוי, לא על עולם המצוי ולפיכך אין לו ערך של אמת או שקר כי הוא דיעה ולא עובדה''. נראה שזו קביעה די מרחיקת לכת, כמו הביקורת שבן-חביב מתחה (אמנם בנושא שונה מעט) על נקודת מבט מופשטת המנותקת מגופו של אדם (תרתי משמע). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה טוען שדיעה יכולה לקבל ערך של אמת או שקר? הרי זה מנוגד לעצם ההגדרה של המושג דיעה. האם אתה טוען שמוסר הוא עובדה ולא דיעה? (אם הוא עובדה למה צריך לאכוף אותו?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה, שמצריכה דיון כמובן, היא אם מוסר זה אכן דיעה, ודיון זוטא מקדים אם אפשר לנתק בין דעות לעובדות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |