|
||||
|
||||
סליחה, אבל אאל"ט המכשירים מותקנים על המוניות ולא על הנהגים. חברות משאיות וציוד עפר משתמשות בהתקנים דומים כבר שנים. המכשיר לא עוקב אחרי הנהג אלא אחרי הרכב, שאחרי הכל שייך לחברה ולכן יש כאן פחות חדירה לפרטיות ממעקב אחרי האדם עצמו. (אני למעשה לא יודע אם המוניות שייכות לקסטל, אבל בכל זאת נראה לי סביר לעקוב אחרי מכוניות יותר מאשר אחרי אנשים) במאמר מוסגר: מכשירים סלולריים יודעים לדווח מיקום כבר שנים רבות. למעשה, אפילו ללא שום התקן GPS, עצם מהותה של הטכנולוגיה הסלולרית מאפשרת לספק השירות לדעת היכן נמצא כל מנוי כל עוד המכשיר פועל והמנוי בטווח קליטה. אמנם לא בדיוק של GPS, אבל בדיוק די מפתיע. מעבר לכך, רוב המכשירים המודרניים כוללים רכיב GPS מזה כמה שנים. למע״ד המידע הזה נגיש חוקית רק לגופי אכיפת חוק, וגם אז נחוץ צו שופט. מתן גישה לגוף פרטי (מעסיק או אחר) זו בהחלט קפיצת מדרגה. |
|
||||
|
||||
החברות הסלולריות מוכרים שרותים דומים (מידע למעסיק על מקום המכשירים של עובדיו) כבר כמה שנים טובות, לעניות דעתי. |
|
||||
|
||||
החוקיות כנראה תלויה באיזו מדינה אתה נמצא... |
|
||||
|
||||
יש הרבה שירותים מבוססי מיקום אבל הם דורשים את אישור בעל הטלפון. הרבה שכירים מקבלים טלפון סלולרי ממקום העבודה. במקרה הזה בעל הטלפון שהוא המעסיק רשאי לקבל שירותים מבוססי מיקום מחברת הסלולר. |
|
||||
|
||||
לשם הדיוק, המכוניות אינן בבעלות התחנה אלא בבעלות הנהג עצמו או אדם אחר שממנו הוא שוכר את המכונית. ואולם ההסכם של הנהג עם התחנה הוא שמחייב את התקנת המכשיר. אגב, גם הטלפון המדובר אינו מוסר את מיקום בעליו אלא את מיקום המכשיר עצמו. |
|
||||
|
||||
נכון, והרבה יותר קל לאבד מכשיר טלפון ברכבת, ושיסע ויטייל ברחבי ישראל, מאשר לאבד מונית. |
|
||||
|
||||
מסתבר שיש היום גם מכוניות עם שלט־רחוק: |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |