|
||||
|
||||
מה לא מכניסים לספר כדי שהוא יהפך לרב מכר. אבל קצת יותר ברצינות, הבעיה היא שהולך ונעשה יותר קשה לחנך ילדים על פי אמות מוסר שפעם, לא מזמן, נראו סבירות. אם אני חושב שפורנוגרפיה מלמדת צורה מעוותת של יחסים ואינני רוצה שילדי יהיו חשופים לשפה בוטה ואלימה (שלא לדבר על התנהגות לא נורמטיבית ופושעת), פעם כל מה שהייתי צריך לעשות זה לא להחביא אותם בתרמילי כשנכנסתי לקולנוע מרכז. היום אני צריך לאסור עליהם ללכת לחברים, לחטט להם בהרגלי הגלישה, לא להתחבר לכבלים, ואולי גם לשלוח אותם לישיבה. אז זכויות הפרט וכל זה, אבל האם יש אפשרות שהעיקרון הליברליסטי של "הכל מותר כל עוד האחר לא נפגע" יכול לעזור לי כאן, או שהתשובה הליברליסטית היא - אף אחד לא מונע ממך לעבור לקהילת האיימיש הרחוקה מביתך? ברור לי שזכות כלשהי שלי נפגעת, רק שאני לא מספיק רהוט ככי להגדיר אותה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים באופן חלקי, אני גדלתי בשנות ה90, בפורנוגרפיה (די רכה) נתקלתי בכבלים, ואחרי זה בפלייבוי, ואחרי זה באינטרנט (תמונות במודם 28K, תענוג מפוקפק), כל הפעמים הראשונות בהן נתקלתי בדברים הללו היו אצל חברים, כך שעם כל הרצון של הוריי היקרים להסתיר את הדברים הללו מנפשי הרכה, זה לא הצליח (אם כי כנראה עיכב). אני גם משער שלא מדובר במשהו חדש, אני מניח שגם בשנות ה60 הילדים נתקלו בסטאלגים (אם להאמין לאייל הקורא), התגנבו לקולנוע מרכז1, העבירו בחשאי תמונות של בחורות ערומות (אם להאמין לאלכס חולה אהבה) ואף הלכו לזונות (אם להאמין לאסקימו לימון). מה שאני לא מסכים לו זאת הצביעות, פורנוגרפיה היא לא חומר לילדים, אבל אני לא חושב שמה שהיא "מלמדת" קשה יותר או נורא יותר מדברים שאפשר ללמוד ב"להרוג את ביל" או מרב המכר לעיל. אז יכול להיות שאת שני הדברים צריך להסתיר מילדים, ושתי רעות לא מצדיקות אחת וכו', אבל להתמקד בדברים שקשורים במין, נראה לי צבוע ואולי אפילו מעודד תפיסה של "מסתירים ממני משהו אמיתי", להבדיל מההבנה, שילדים מבינים כנראה כבר מגיל צעיר שלירות בבן אדם או להכות בראשו במוט ברזל זה משהו שלא עושים. 1 החתום מטה מניח שזה קולנוע שהציג סרטים פורנוגרפים, אבל מעולם לא שמע על המוסד. |
|
||||
|
||||
תמיד נעים לשמוע על אנשים שהצליחו להשתקם מילדות קשה ולההפך למגיבים מועילים התורמים לאתר. אני בכיוון של שתי רעות. אני לא פסיכולוג ואין לי מושג איך לכמת נזק מסרטים אלימים מול נזק מפורנוגרפיה. אני גם לא סגור על זה שסרטים אולטרא אלימים לא גורמים נזק פסיכולוגי. לדעתי יש זחילה מתמדת לכיוון של הקצנה, כאשר כל פעם נותנים כדוגמא את מה שהיה כאן לפני עשור כהוכחה שאפשר לשים עוד קצת קש על הגמל. |
|
||||
|
||||
זה די משעשע שהבאת דוקא את להרוג את ביל כדוגמה לסרט אלים מכיוון ש: 1) הסרט מדורג R זאת אומרת שבאמת לא רצוי שילדים יראו אותו לבד. 2) הסיבה שהוא לא מדורג NC-17 הוא מכיוון שהסצינה של 88 המופרעים (או איך שלא קראו להם) היא בשחור לבן ולכן הדם לא אדום. אז אם כבר הוזכר פרדוקס הערימה אז גם זו דוגמה. 3)אחת הסצינות הראשונות היא של נסיון אונס, הסיבה שלא זכרת את זה היא שיש שם כל כך הרבה סצינות ויזואליות והסצינה הזאת כל כך לא ויזואלית שכבר לא שמים אליה לב. |
|
||||
|
||||
בסרט הזה נשפך כל כך הרבה דם, חלקו בשחור לבן וחלקו אדום ומשפריץ (שלא לדבר על איברים כרותים, עקירת עיניים ופדופיליה מצויירת), שלא ברורה לי הסיבה שציינת בסעיף 2. |
|
||||
|
||||
פריט הטריוויה בדבי הוא The black and white photography is ultimately an homage to" '70s and '80s US television airings of kung fu movies. Black and white (as well as black and red), were used to conceal the shedding of blood from television censors. Originally, no black and white photographic effects were going to be used (and in the Japanese version none are), but the MPAA demanded measures be taken to tone the scene down. Tarantino merely used the old trick for its intended purpose, rather than merely as an homage." מתוך http://www.imdb.com/title/tt0266697/triviaולשאלתך שתי תשובות 1) זה בדיוק הרעיון של פרדוקס הערימה. 2) mpaa אידיוטים. |
|
||||
|
||||
יש אופציה כזו - בחסות גוגל: |
|
||||
|
||||
שמת לב למשפט האחרון? " Is your child missing out on teen -sex parties?" |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |