|
||||
|
||||
5 סיבות למה כדאי שיהיה לך אכפת: 1. הבן שלך, יקירך, צופה בפורנוגרפיה ומתחנך בהתאם. 2. הפדופיל השכן שלך, זה ששם עין על בתך הקטנה, צופה בקטעים נבחרים ומחפש טרף בהתאם. 3. דמות האשה כיצור זנותי, המקרינה גם על אשתך החסודה, נמרחת על המסך. 4. הבן השני שלך, בוגר המחלקה לפורנוגרפיה, מחפש יחד עם חבריו טרף קל. 5. החברה שבה אתה חי הולכת ומתבהמת, העיקר שוקחפשי. |
|
||||
|
||||
כל החבר'ה לעיל צופים קבועים בסרטי אימה, מתח ו"דקסטר" ורחמנא לצלן אפילו קוראים מדי פעם ספרות או מעיינים בתנ"ך, הם נחשפים למנות קבועות ויציבות של אלימות, רצח ואונס, האם עליי לצפות שמי מהם ילמד את המלאכה ויחפש "טרף" או "יתחנך" בהתאם? ואם כן, האם את\ה מתכוון לגור בקהילת איימיש? כדי למנוע חשיפה למרבית הגורמים לעיל? |
|
||||
|
||||
אתה חושב שפסוק בתנ"ך על אונס מקביל לסצינת אונס שלמה בסרט? מאיזו בחינה? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי את זה. טענתי שהתנ''ך, הספרות והקולנוע (שלא לדבר על החדשות) מכילים מעשים ואירועים שאנחנו לא מצפים מהציבור לחקות, ובכל זאת אנחנו נחשפים אליהם מדי יום. אבל אם כבר נכנסת לזה, אז כשבתנ''ך (ספר הספרים, הקדוש וכו') הורגים גברים נשים וילדים ומחריבים ערים, ומכים למוות, ואונסים, והעובדה שבחלק מהמקרים מדובר בפעולות של העם הנבחר וחלקן מעודדות ע''י אלוהים, אז אולי ההשפעה של זה קצת יותר גדולה מסתם פסקה בספר אקראי, או סצינה בסרט. |
|
||||
|
||||
חשיפה *לקיומם* של אירועים כאלה (דרך פסוק בתנ"ך או כותרת בעיתון), שונה מאוד מחשיפה ויזואלית לאופן התרחשותם, כולל פרטי הפרטים (כמו בסרט אלים). |
|
||||
|
||||
שונה, זה ברור, אבל שונה איך? אנשים מתים בספר או בתנ"ך, הם הרבה פחות מחרידים מאנשים מתים במציאות, אדם שקורא על מותם של אלפים במלחמה (או רואה סרט הוליוודי טיפוסי בו האנשים מתים כמעט ללא זוועה ועם מעט דם) יכול ליצור לעצמו תמונה הירואית של האירוע, אפילו צודקת, הנה אנשים הורגים למען האידיאל הגדול, אדם שנחשף לתמונות אמיתיות בחדשות או "כמו אמיתיות" בסרט המייצג נאמנה את המציאות, מקבל תמונה שעשויה לגרום לו לחשוב אחרת על המעשים וההשלכות שלהם. אני בטוח שכשקראת על עמלק או על כיבוש הארץ, פילגש בגבעה, או על מכות מצרים בבית הספר, הרגשת שזה פחות זוועה (אולי אפילו צודק) מכשראית תמונות ממעשי טבח או סתם מלחמות ברחבי העולם. נכון, שסרט פורנוגרפי הוא בדיוק ההפך ממה שאני מציג כאן, הוא *אינו* מייצג נאמנה את המציאות, ולהפך, יכול לגרום למעשים שהם לא סימפטיים במציאות להיראות מושכים יותר, אבל, כך, וזה הטיעון שלי, גם מרבית סרטי האלימות ההוליוודים וגם התנ"ך. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק מה שהתכוונתי, הצגה גרפית מפורטת של האירוע "נכנסת" לחושים בצורה חזקה יותר, ומשאירה רושם עז הרבה יותר. אבל אני לא מסכימה שהצגה של אלימות/פורנו גורמת לצופה "לחשוב אחרת על המעשים וההשלכות שלהם". במיוחד לא לגבי ילדים, שעדיין אין להם פילטרים מגובשים לסינון ולשיפוט של פרטי המציאות שהם נחשפים אליהם. מעבר לזה ישנו הרי הדיון מתמיד לגבי ההשפעה של חשיפה לאלימות גרפית על ילדים, שלא ניכנס אליו כאן. |
|
||||
|
||||
מה לא מכניסים לספר כדי שהוא יהפך לרב מכר. אבל קצת יותר ברצינות, הבעיה היא שהולך ונעשה יותר קשה לחנך ילדים על פי אמות מוסר שפעם, לא מזמן, נראו סבירות. אם אני חושב שפורנוגרפיה מלמדת צורה מעוותת של יחסים ואינני רוצה שילדי יהיו חשופים לשפה בוטה ואלימה (שלא לדבר על התנהגות לא נורמטיבית ופושעת), פעם כל מה שהייתי צריך לעשות זה לא להחביא אותם בתרמילי כשנכנסתי לקולנוע מרכז. היום אני צריך לאסור עליהם ללכת לחברים, לחטט להם בהרגלי הגלישה, לא להתחבר לכבלים, ואולי גם לשלוח אותם לישיבה. אז זכויות הפרט וכל זה, אבל האם יש אפשרות שהעיקרון הליברליסטי של "הכל מותר כל עוד האחר לא נפגע" יכול לעזור לי כאן, או שהתשובה הליברליסטית היא - אף אחד לא מונע ממך לעבור לקהילת האיימיש הרחוקה מביתך? ברור לי שזכות כלשהי שלי נפגעת, רק שאני לא מספיק רהוט ככי להגדיר אותה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים באופן חלקי, אני גדלתי בשנות ה90, בפורנוגרפיה (די רכה) נתקלתי בכבלים, ואחרי זה בפלייבוי, ואחרי זה באינטרנט (תמונות במודם 28K, תענוג מפוקפק), כל הפעמים הראשונות בהן נתקלתי בדברים הללו היו אצל חברים, כך שעם כל הרצון של הוריי היקרים להסתיר את הדברים הללו מנפשי הרכה, זה לא הצליח (אם כי כנראה עיכב). אני גם משער שלא מדובר במשהו חדש, אני מניח שגם בשנות ה60 הילדים נתקלו בסטאלגים (אם להאמין לאייל הקורא), התגנבו לקולנוע מרכז1, העבירו בחשאי תמונות של בחורות ערומות (אם להאמין לאלכס חולה אהבה) ואף הלכו לזונות (אם להאמין לאסקימו לימון). מה שאני לא מסכים לו זאת הצביעות, פורנוגרפיה היא לא חומר לילדים, אבל אני לא חושב שמה שהיא "מלמדת" קשה יותר או נורא יותר מדברים שאפשר ללמוד ב"להרוג את ביל" או מרב המכר לעיל. אז יכול להיות שאת שני הדברים צריך להסתיר מילדים, ושתי רעות לא מצדיקות אחת וכו', אבל להתמקד בדברים שקשורים במין, נראה לי צבוע ואולי אפילו מעודד תפיסה של "מסתירים ממני משהו אמיתי", להבדיל מההבנה, שילדים מבינים כנראה כבר מגיל צעיר שלירות בבן אדם או להכות בראשו במוט ברזל זה משהו שלא עושים. 1 החתום מטה מניח שזה קולנוע שהציג סרטים פורנוגרפים, אבל מעולם לא שמע על המוסד. |
|
||||
|
||||
תמיד נעים לשמוע על אנשים שהצליחו להשתקם מילדות קשה ולההפך למגיבים מועילים התורמים לאתר. אני בכיוון של שתי רעות. אני לא פסיכולוג ואין לי מושג איך לכמת נזק מסרטים אלימים מול נזק מפורנוגרפיה. אני גם לא סגור על זה שסרטים אולטרא אלימים לא גורמים נזק פסיכולוגי. לדעתי יש זחילה מתמדת לכיוון של הקצנה, כאשר כל פעם נותנים כדוגמא את מה שהיה כאן לפני עשור כהוכחה שאפשר לשים עוד קצת קש על הגמל. |
|
||||
|
||||
זה די משעשע שהבאת דוקא את להרוג את ביל כדוגמה לסרט אלים מכיוון ש: 1) הסרט מדורג R זאת אומרת שבאמת לא רצוי שילדים יראו אותו לבד. 2) הסיבה שהוא לא מדורג NC-17 הוא מכיוון שהסצינה של 88 המופרעים (או איך שלא קראו להם) היא בשחור לבן ולכן הדם לא אדום. אז אם כבר הוזכר פרדוקס הערימה אז גם זו דוגמה. 3)אחת הסצינות הראשונות היא של נסיון אונס, הסיבה שלא זכרת את זה היא שיש שם כל כך הרבה סצינות ויזואליות והסצינה הזאת כל כך לא ויזואלית שכבר לא שמים אליה לב. |
|
||||
|
||||
בסרט הזה נשפך כל כך הרבה דם, חלקו בשחור לבן וחלקו אדום ומשפריץ (שלא לדבר על איברים כרותים, עקירת עיניים ופדופיליה מצויירת), שלא ברורה לי הסיבה שציינת בסעיף 2. |
|
||||
|
||||
פריט הטריוויה בדבי הוא The black and white photography is ultimately an homage to" '70s and '80s US television airings of kung fu movies. Black and white (as well as black and red), were used to conceal the shedding of blood from television censors. Originally, no black and white photographic effects were going to be used (and in the Japanese version none are), but the MPAA demanded measures be taken to tone the scene down. Tarantino merely used the old trick for its intended purpose, rather than merely as an homage." מתוך http://www.imdb.com/title/tt0266697/triviaולשאלתך שתי תשובות 1) זה בדיוק הרעיון של פרדוקס הערימה. 2) mpaa אידיוטים. |
|
||||
|
||||
יש אופציה כזו - בחסות גוגל: |
|
||||
|
||||
שמת לב למשפט האחרון? " Is your child missing out on teen -sex parties?" |
|
||||
|
||||
תמיד מדהים אותי מחדש איך 1 צופים בסדרה לא מסוגלים להישאר אדישים לסצינות המין הנועזות בעונה השניה, בעוד שסצינות של אלימות קשה באותה סדרה כמעט שלא גוררות מהם תגובה. זה אפילו יותר משונה משום שעד כמה שזכור לי סצינות המין הנ"ל לא מראות משהו סוטה או שערורייתי, אלא רק יחסי מין נורמטיבים. התופעה הזאת של רגישות-על כלפי מין ועירום גם כשהם טבעיים לחלוטין (אם נתנתק לרגע מדיון הפורנוגרפיה הקיצונית) אל מול חוסר רגישות כלפי אלימות קשה, היא כמובן נפוצה יחסית בארצנו ואפשר לראות ביטויים שלה במקומות רבים. אבל הסדרה "דקסטר" היא דוגמה מצויינת מכיוון ששני הקצוות של התופעה הזאת כל כך בולטים. יש למישהו הסבר לזה? 1 מהתרשמותי שלי. |
|
||||
|
||||
לא מוכרחים להרחיק עד קהילות האיימיש כדי לחצוץ בין הילדים לפורנוגרפיה. גם בני ברק או מאה שערים יעשו את העבודה. |
|
||||
|
||||
כדאי לזכור שחלק קטן מאד מתעשיית הבידור למבוגרים עוסק בפדופיליה, באונס בדברים שהם לא חוקיים או אפילו מחוץ לקונצנזוס. הרוב זה יחסי מין (דבר חוקי ומקובל) בהסכמה בין אנשים מבוגרים. וזה בטח נכון לגבי החלק שמשודר בטלויזיה. לכן, למה זה כל כך רע שהבן שלך "מתחנך בהתאם"? נכון, לא מדובר בעלילות מורכבות, בדמויות מעניינות, בדיאלוגים שנונים או במשחק יוצא מן הכלל, אבל זה נכון לגבי רוב מה שמשודר בטלויזיה. האם מישהו חושב להגביל באופן דומה שידורים של תוכניות טיפשיות וחסרות ערך אומנותי? האם יש איזשהו מחקר שהשווה את כמות "מחפשי הטרף הקל" (מה זה אומר בכלל? מחפש בחורה שתסכים לשכב איתו? מחפש בחורה לאנוס?) בין צופי פורנו בצעירותם לבין צופי משמר המפרץ/ דקסטר/ ערוץ האופנה/ בובכ נולד/ פינוקיו (למשל) בצעירותם? |
|
||||
|
||||
אם לעשות פארפרזה על דברי מתמטיקאי חכם אחד- במחקר הזה אני רוצה שילדי יהיו בקבוצית הביקורת. |
|
||||
|
||||
פורנוגרפיה מציעה יחסי מין מכניים, חסרי כל מחוייבות רגשית או אחרת, תוך חשיפה מלאה של הכלים האנטומיים, בלי להשאיר דבר לדמיון הארוטי. אין לי ספק שיכולת הרגש, האהבה ואפילו העירור המיני הנורמלי נפגעים קשות אצל צופי פורנוגרפיה קבועים, וילדינו הולכים ונעשים כאלה ככל שהמתירנות של שוקחופשי בכל מחיר הולכת ומשתלטת על העם הקדוש בציון. |
|
||||
|
||||
''אין לי ספק'' זה בן דוד של ''כולם יודעים'', אח של ''מחקרים הראו'' וסבא של ''מן הידועות היא''. יש לי ספק גדול מאד בהנחות הלא מבוססות שלך, ומבט קצר על התנהגותם של החרדים, הערבים הדתיים או בני האמיש הצעירים, משכנעת אותי שאת טועה ומטעה. |
|
||||
|
||||
העם היושב בציון. |
|
||||
|
||||
ובבניין ציון ניוחם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הקרדיט לסחב"ק. (אלא אם כן great mind think alike) |
|
||||
|
||||
אני למדתי את זה מאחד, שייתכן שלמד את זה מסחב''ק. |
|
||||
|
||||
חשבתי שסחבק זה מערבית. |
|
||||
|
||||
סחבק זה אכן מערבית (=חברך). לעומת זאת סחב"ק אלו הם ראשי התבות של *ס*ידון אפרים, *ח*נוך מרמרי, *ב*. מיכאל ו*ק*ובי ניב - הוגיה והוריה של היצירה הסטירית אשר התפרסמה אי שם באמצע שנות ה-70 של המאה הקודמת: zoo ארץ zoo. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם להתקטנן, אז המלה הערבית היא ''סחבכ'' (וסחבק בעצם לארג' כאן, כי נודניקים רציניים באמת יטענו ש''צחבכ'', או אף ''צאחבכ''). |
|
||||
|
||||
למה ציפית מחבורת האשכנזים הלפלפים עם עיגולדים שכתבה את ZOO ארץ ZOO? |
|
||||
|
||||
כצופה פורנוגרפיה ותיק, שנחשף אליה לראשונה בסביבות גיל 12, אני מוחה נחרצות. אני מוכן להעמיד למבחן השוואתי את יכולת הרגש, האהבה והעירור המיני שלי מול כל אדם נורמלי, ואני מלא ביטחון שלא אצא נפסד מההשוואה. ניהלתי מערכות יחסים נורמטיביות ומוצלחות בחיי, כך שאני יודע בוודאות שאין לי שום בעיה מיוחדת באספקט הזה. לפעמים אני תוהה באיזה עולם מוזר המתדיינים כאן חיים. כל מה שכתבתי לעיל נכון גם לרבים מחבריי שבשכבת הגיל שלי (27-32). למעשה, פורנו הוא חלק כל כך נורמלי מתהליך ההתבגרות של כולם סביבי, שהטענה המועלית כאן נשמעת לי מופרכת לחלוטין, בערך כמו לומר לאדם בלמבורגיני שנסיעה במהירות של מעל 30 קמ"ש גורמת לבעיות פיזיולוגית קשות. אמנם ייתכן שלא רצוי שילדים בני 6 יחשפו לפורנו, ומן הסתם גם לא הייתי מציע לחשוף בכוונה ילדים בני 12 לפורנו. אבל ממש ממש לא אתרגש אם אגלה שבני, בהיותו בגיל ההתבגרות, צופה מידי פעם בסרטים כאלה. כל אחד כמובן זכאי לדיעה משלו בעניין ילדיו, אבל השימוש בטיעון מהסוג זה כדי למנוע מ-*מבוגרים* גישה לפורנו - זה כבר עניין מרגיז. בכלל, הדיון הזה בהקשר של הטלוויזיה בכבלים הוא חסר כל משמעות פרקטית. סרטי פורנו מלאים באיכות בלו-ריי ובחינם דרך האינטרנט (או דרך הוידאומט שליד הקיוסק השכונתי) נגישים הרבה יותר מאשר הקוד לממיר של אמא (שגם היא עשויה להיות חובבת פורנו, אתה יודעים, לא רק אבא). אם כבר מתחשק למישהו לפתוח במסע צלב בהקשר של פורנוגרפיה, אז כנראה (אני לא בקיא בעניין) שחלק ניכר מתעשיית ההפקה הזו הוא נוראי למדי, ולא אזיל דמעה אם מצאי הפורנו בעולם ידולל משמעותית בעקבות חקיקה שתגן על שמעורבים. אבל זה כבר נושא אחר לגמרי. |
|
||||
|
||||
מעניין באמת כמה נשים באמת רואות פורנו ביחס לגברים. |
|
||||
|
||||
לפחות בחורה אחת שאני מכיר רואה פורנו בקביעות. הייתי מנחש שהיחס עומד על 10:1 לטובת הגברים, אבל זה הימור די פרוע. |
|
||||
|
||||
בניסוי מעניין גברים ונשים דיווחו על מידת הריגוש שצפיה בפרונוגרפיה גורמת להם. הנשים דיווחו על הרבה פחות ריגוש, אבל מדדים פיזיולוגיים הראו עוררות גבוהה. |
|
||||
|
||||
תרצה/י אולי לדווח לנו על הריגוש שגורם/מת לך הצפייה ב http://www.youtube.com/watch?v=9T1vfsHYiKY כדי שנדע את מינך? |
|
||||
|
||||
זה מה שקרוי זיוני שכל! |
|
||||
|
||||
לא היית מדבר כך אילו היית תוכי. |
|
||||
|
||||
תשמע, אתה לא מעריך אותנו כערכנו! זיוני שכל! זיוני שכל! זיוני שכל! זיוני שכל! כשהבעלים שלי קנה אותי, הוא לימד אותי להגיד שני דברים: "עופי מהעיניים יא כוניפה" ו"זיוני שכל". מאז, כל פעם שהוא אומר לבחורה "אני אוהב אותך", אני צועק "זיוני שכל! זיוני שכל!", וכשהוא מבקש מהן להישאר ללילה אני צועק "עופי מהעיניים יא כוניפה! עופי מהעיניים יא כוניפה!". |
|
||||
|
||||
רואות? או צורכות? (אחדות מחברותיי הטובות רק קוראות). |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את השאלה. היא רואה סרטונים כאלה באינטרנט, באופן קבוע וללא תשלום (אם בצריכה התכוונת לקנייה). |
|
||||
|
||||
התכוונתי ''צורכות בצורות שונות מלבד צפייה'' (יענו, קריאה). |
|
||||
|
||||
מה רע בחשיפה מלאה של הכלים האנטומיים? בדור הקודם, ופעמים רבות גם בדור הנוכחי, גברים לא יודעים אל"ף-בי"ת של האנטומיה הנשית - ולא רק בקרב קבוצות דתיות שמרניות. לא מזיק ללמוד. שלא לדבר על גניקולוג אמריקאי (שכחתי את שמו) שסיפר לפני שנים על זוג צעיר שהגיע למרפאתו עקב בעיית פוריות. לאחר שהתברר לו ששניהם בריאים לחלוטין, הוא ניגש לבדוק את הנושא לעומק. התברר ששניהם באו מבתים קתוליים אדוקים והיו בורים מוחלטים בנושאים אלה. הבחור מישש וגישש איכשהו, והגיע למסקנה שפתח השופכה הוא המקום הנכון, ושאצל אשתו הטריה הפתח הנ"ל הוא צר מן הרגיל. הבעל הצעיר עסק במשך חודשי הנישואין הראשונים בהרחבה הדרגתית של המקום הנ"ל עד שהצליח לחדור - ושניהם התפלאו, מדוע לא מגיע סו"ס ההריון המיוחל. אני לא באה להמליץ על הפורנו כעל אמצעי לימוד, אבל את הדמיון הארוטי כדאי לנצל לרעיונות מקוריים באשר ל*מה לעשות* עם הכלים האנטומיים - לאו דווקא להשתמש בו למטרת ניחושים וגישושים באפילה לגבי עצם קיומם ומיקומם של הכלים הנ"ל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |