|
||||
|
||||
לגבי המתת החסד אאז''ן אתה פשוט טועה. שמעתי את לייבוביץ' בקולו מסביר את עמדתו (בשידור רדיו אני חושב). הוא דיבר במפורש על מדרון חלקלק שיתחיל עם כאלו שחושבים שאין טעם לחייהם, ימשיך בכאלו שאחרים חושבים שהשכיב מרע עושה רע לחייהם הם ויסתיים בתכנית אותנזיה לקבוצות שלמות. אני סבור שאם לייבוביץ היה קורא את המשפט האחרון שלך הוא היה שולק אותך ברותחין ומזכיר הן את אלו שמינו עצמם לדוברי האל ויודעים בדיוק מה הוא רוצה והן את אלו הסוברים שהאל הטוב בודק יום יום את צלחותיהם של יראיו והאם הם קשרו תפילין על היד הנכונה. |
|
||||
|
||||
קצת מתלהם. אבל ניחא. אאמ''נ, הדיבור על מדרון חלקלק איננו סותר את מה שכתבתי. גם לייבוביץ וגם ההומניסטים מעריכים חיי אדם וחוששים ממדרון חלקלק של חיסולי חסד. ההבדל בינהם הוא שלגבי ההומניסטים חיי אדם הם תכלית עלינה ואילו לגבי לייבוביץ ערכם הוא רק אינסטרומנטלי. לדבריו ''האדם איננו ערך ואיננו תכלית, ומשמעותו אינה אלא במעמדו לפני אלוהים''. ולכל זה אין קשר ל''דוברי האל'' או להשגחה פרטית. |
|
||||
|
||||
כן פה אני מסכים אתך לחלוטין. לייבוביץ הרבה להדגיש שהוא אינו הומאניסט ע''פ ההגדרה החילונית (או האמרה הידועה של וולטר). כתבתי שלייבוביץ לא ממש החשיב ''השגחה פרטית'' וכו' בהקשר של ''הוא כנראה צריך לסבול''. זוהי אמירה פרוטסטנטית שקרוב לודאי שלייבוביץ היה מתפלץ ממנה. |
|
||||
|
||||
אז נתרכז רגע בנקודה שאולי לגביה איננו מסכימים. ראשית, לא כתבתי "הוא כנראה צריך לסבול" אלא "סימן שהוא [אלוהים] צריך אותו סובל". וזה יותר קרוב למה שרציתי לומר, אבל... שנית, גם זה לא ניסוח מוצלח. התכוונתי שעל השאלה "מדוע האיש סובל ולא מת?" אין תשובה דתית אלא מהסוג של: זה בידי שמיים - אם ה' רוצה להמיתו ולהצילו מסבל -הכל נעשה בדברו. אם זה עדיין לא נעשה בידי שמיים, אסור לבני אדם להתערב בסוג כזה של פעולות. |
|
||||
|
||||
חשיבה מהסוג של: זה בידי שמיים - אם ה' רוצה להמיתו ולהצילו מסבל -הכל נעשה בדברו. אם זה עדיין לא נעשה בידי שמיים, אסור לבני אדם להתערב בסוג כזה של פעולות נראית לי מתאימה לפונדמליסטים מהאיימיש ולא לליבוביץ. הרי ודאי שליבוביץ לא התנגד לרפואה ולהתערבות אנושית במעשי ידי אלוהים כדי להרחיק את המוות או לצמצם את הסבל. התנגדותו היתה להחשת המוות בידי אדם. |
|
||||
|
||||
"שעל כרחך אתה נוצר (ועל כרחך אתה נולד), ועל כרחך אתה חי, ועל כרחך אתה מת." (נזיקין, אבות פרק ד) |
|
||||
|
||||
אבל בטח שמת לב שלייבוביץ' אומר כאן את הדבר ההפוך לרעיון הכורח הטבעי. יש את "העובדה הטבעית" שאדם חי או מת, והיא בכלל לא רלוונטית לשאלה המוסרית-חברתית. השאלה המוסרית היא מוסכמה חברתית (קונבנציה), חסרת כל עיגון בטבע או ברציונאליות. ההתנגדות שלו להמתת-חסד נובעת מהמחסור בנקודת-עיגון כזאת: מאחר שאין כל זכות טבעית או ערך רציונאלי לחיי אדם, ברגע שנתחיל לשחק עם הקונבנציות החברתיות, אין מה שיעצור אותנו במידרון. |
|
||||
|
||||
לציטוט של החשמנית אפשר להוסיף גם "בנשגב ממך אל תחקור", ובטח אל תתערב! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |