 |
|
 |
||
|
||||
 |
עוד מינוי ממשלתי שנוי במחלוקת - הפסיכולוג פרופ' יואל אליצור מונה ע"י סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לראש מועצת הפסיכולוגים. עד כמה שהצלחתי להבין מן הכתבה (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1154119.html), מקור המחאה נגד המינוי הוא שני עניינים. האחד הוא הכוונה להרחיב את שורות המקצוע ע"י היתר גם לפסיכולוגים שאינם קליניים לעסוק בפסיכותרפיה והשני הוא כנראה יחסו הממעיט של אליצור לגישה ה"דינמית" (אבא ואמא אשמים) על פני הגישה ההתנהגותית (איך יוצאים מזה). סתם, שתדעו מדוע הפסיכולוג שהקשיב לכם בנועם עד כה מתחיל פתאום לתת לכם הוראות (: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החוק שאוסר על פסיכולוגים לא קליניים לעסוק בפסיכותרפיה הוא אחד החוקים המטומטמים שיש. חוץ מהעובדה שאין בו שום הגיון כשבאו ליישם אותו קרה דבר מוזר. עובדת סוציאלית (או משהו בדומה) עשתה פסיכותרפיה ו(לטענת המטופל) לא כל כך הצליחה. באו להאשים אותה לפי סעיף זה ואז השופט פסק פסקו: החוק, הוא אמר, מדבר על פסיכולוגים והיא איננה פסיכולוגית, לכן מותר לה לעשות פסיכותרפיה. מאז לכל מי שהוא לא פסיכולוג (ע"וס, הילרים, שרי מדע) מותר לטפל בפסיכותרפיה ורק לפסיכולוגים שהם לא קליניים אסור. כמובן מכיוון שאין שום הגדרה לפסיכותרפיה מה שאסור להם הוא בעצם להגיד שהם מטפלים בפסיכותרפיה, העיקר שלמושג "פסיכולוג קליני" תהיה איזושהי משמעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברצינות היה פסק דין כזה? הוא משמח אך עם זאת מוזר. יפה שכדי לעשות את מה שצודק לדעתם במקרה שלפניהם, לעיתים מתעלמים השופטים מלשון החוק, למשל בשם כוונת המחוקק או הצדק הקוסמי, ולעיתים מדקדקים עד דק בלשון החוק תוך התעלמות מוחלטת מכוונת המחוקק. (למרות התיאור הזה, אין משהו מיוחד נגד העניין.) במחשבה נוספת, אולי אין זה המקרה שכן ייתכן שהעו"ס באמת הבינה כך את החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, והנתבעת היתה מטפלת משפחתית,http://www.malpractice.co.il/%D7%A8%D7%A9%D7%9C%D7%A... ולא כל כך הבנתי מה משמח בפסק דין הזה, פסק הדין הזה הוא תקדימי. כלומר זה לא רק שהמטפלת שוחררה אלא כל מטפלת (או מה שלא יהיה) יכולה לעסוק בפסיכותרפיה ורק פסיכולוגים לא קליניים לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמחה כאן היא יותר תחושת שעשוע מן התירוץ לפסק דין זה ואמפטיה למטפלת מאשר שיקוף עמדה בנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שידוע לי, למגמה הקלינית בחוג לפסיכולוגיה מתקבלים על סמך ציונים גבוהים (ואולי אף ועדת קבלה). על פניו, בהחלט לגיטימי לקבוע שלא כל מי שלמד תואר בפסיכולוגיה יעסוק בפסיכותרפיה אלא רק המצטיינים. דווקא עובדים סוציאליים יכולים בסיום הכשרתם לעסוק בפסיכותרפיה. אבל לא "כל מי שהוא לא פסיכולוג". אתה סגור על זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגבת להודעה עתיקה, בינתיים החוק שונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב לשמוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה אנשים יש בעולם, ולכל אחד יש אופי שונה. ומבחינה זו, כאשר מדובר בטיפול פסיכולוגי, יש מי שמתאימה לו הגישה הדינמית, ויש מי שמתאימה לו הגישה ההתנהגותית. ויש מי שלא זה ולא זה. לי באופן אישי יצא להכיר גם מישהי שעברה טיפול ארוך בשיטה ההתנהגותית אשר נכשל באופן טוטאלי. לסכם את הגישה הדינמית ב"אבא ואמא אשמים" לא רק שלא נכון, זה גם לא מצחיק במיוחד. איך אומרים לסטנדפיסט? Don't give up your daytime job |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודע לכך שיש אשר דווקא הגישה הדינמית מתאימה להם. נדמה לי שמחקר שהשווה בין היעילות של שתי השיטות טען שיותר מאשר השיטה, מה שמשפיע על הצלחת הטיפול זה איכות הקשר בין המטופל למטפל. אבל הייתי רוצה לראות יותר מידע משווה לפני שאני מבטל את נטייתי לטובת הטיפול ההתנהגותי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |