|
||||
|
||||
הכוונה שלי הייתה להפריד בין הגדרה למאפיין, נתתי דוגמא טובה יותר למאפיין למטה (צבע כתום הוא מאפיין של פרי התפוז, יכולת לחילופי שלטון ללא הפעלת כח היא מאפיין של דמוקרטיה). יש שני מושגים, דמוקרטיה וליברליזם. הראשון אינו תלוי בערכים, השני תלוי בערכים. בדמוקרטיה אין זכויות אדם, יש זכויות אזרח, בליברליזם יש זכויות אדם. דמוקרטיה היא צורת שילטון שנבדקת לפי מאפיינים (ז''א בהינתן צורת שלטון, אפשר לבדוק אם היא דמוקרטיה, ובהינתן פרי, אפשר לבדוק אם הוא תפוז), ליברליזם היא תפיסת עולם, שנבנית על סמך אקסיומות. דמוקרטיה ליברלית היא דמוקרטיה שמקבלת את תפיסת העולם הליברלית, ולכן יש בה זכויות אדם(ז''א בבניית צורת השלטון הליברלית יוצרים דמוקרטיה). אתה מנסה לכלול את ערכי הליברליזם כחלק מהדמוקרטיה, זה לא נכון. ואני זוכר שהבטחתי פירוט נרחב יותר, זה בטיפול. |
|
||||
|
||||
צבע כתום הוא אחת מן האקסיומות המגדירות תפוז, והזכות לבחור ולהיבחר היא אחת מן האקסיומות המגדירות דמוקרטיה. בלעדיה, זו אינה דמוקרטיה. ברור, שכמו כל אקסיומה (הגדרה), זה גם מאפיין. אבל, כאמור, לא זה הענין. העיקר הוא הסכמתינו שהדמוקרטיה אינה תלויה בערכים, אלא אוביקטיבית. האם, לכן, המגנא כרטא (מגילת זכויות האדם) אינה מסמך דמוקרטי? (שלא לומר ה-מסמך הדמוקרטי?) בכל מקרה, ההגדרות הללו שרירותיות. כפי שאפשר להגדיר זכויות אזרח מבלי להתיחס לשום ענין ערכי (=סוביקטיבי) כך אפשר גם להגדיר זכויות אדם מבלי להתיחס לשום ענין ערכי (=סוביקטיבי). גם בכך וגם בכך לא נאמר שהאזרח/אדם נעלה יותר מ, נניח, פיסת עץ. נאמר רק שלאדם/אזרח, בניגוד לפיסה, יש זכויות משפטיות. ז"א, גם אם ישנה הבחנה בין דמוקרטיה ליברלית לשאינה כזו (ואני עדיין לא מבין מדוע אתה חושב שאבחנה כזו אכן קיימת במציאות), אין היא רלוונטית לענינינו. מעבר לכך, הסיכסוך שלנו עם החרדים מתרכז דווקא בנושאי זכויות האזרח, ולא בנושאי זכויות האדם. הזכות של כל *אזרח* להתחתן לפי אמונתו היא דוגמא אחת מני רבות. (אם החרדים ירצו לרצוע את אוזניהם של העובדים הזרים, אז יכנס הסיכסוך גם לנושאי זכויות האדם). |
|
||||
|
||||
האם אתה טוען שאין הבדל בין מאפיין לאקסיומה, אם כן, אתה משתמש במושג אקסיומה באופן שונה מהמקובל? "... גם אם ישנה הבחנה בין דמוקרטיה ליברלית לשאינה כזו..." ישנה ומספיק להזכיר שיש דמוקרטיות שאינן ליברליות (כמו, למשל, ישראל). המגנא כרטא היא מסמך דמוקרטי משום שיש לו משמעות כמו-חוקתית במדינה דמוקרטית (אם אני זוכר נכון). הדוגמא של זכויות אדם לעומת אזרח באה כדוגמא להבדל בין שני המושגים. אני אנסה שוב, דמוקרטיה - צורת שלטון (כמו דקטטורה, אנרכיה,...). ליברליזם - תפיסת עולם. דמוקרטיה ליברלית - צורת שלטון דמוקרטית שמושתת על עקרונות הליברליזם (אפשר להשוות לתפוז - סוג פרי {כמו תפוח, תאנה,...}. יפה - בעל איכות אסתטית. תפוז יפה - פרי מסוג תפוז בעל איכות אסתטית). מההצגה הזו ברור שדמוקרטיה ליברלית אינה אובייקטיבית (משום שהיא תלויה תפיסת עולם) ושדמוקרטיה לבדה לא עדיפה על מתחרותיה משום בחינה (אלא עם כן אתה מכניס ערכים, על מנת לשפוט את צורות השלטון). הזכות של אזרח (או אדם) להתחתן לפי אמונתו אינה זכות דמוקרטית (ז"א יש לאזרח זכות לחיות עם מי שירצה, אבל אין חובה על המדינה להכיר בזכות הזו). למעשה, לדעתי, זו אפילו לא זכות ליברלית (כזכור, לדעתי, אין סיבה שמדינה *ליברלית* תכיר במושג הנישואין). חשוב להזכיר, לא טענתי שהחרדים מקבלים את עקרונות הדמוקרטיה, טענתי שיש דמוקרטיה לא ליברלית, ושיש אנשים שאינם ליברלים ועדיין מעוניינים בדמוקרטיה. במדינת ישראל מתקיימת דמוקרטיה. הדמוקרטיה כצורת שלטון מקובלת על החרדים (מלבד קיצוניים). ולכן הסכסוך עם החרדים הוא לא על "ערכים דמוקרטים", אלא על "ערכים ליברלים". דווקא מול הימין יש עימות על קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית, כאשר הימין מנסה למנוע מאזרחים (אמנם ערבים, אבל עדיין אזרחים) זכויות אדם דמוקרטיות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |