בתשובה לנועה ו, 26/02/10 20:45
11+15 , נו באמת. 536875
לא חרדי ולא עורך-דין • בתשובה לנועה ו יום ו', 26/2/2010, 20:50
אני חושב שאפשר להניח שאם ישראל לא הייתה מעורבת בשום צורה בחיסול הזה, אז כבר הייתה הצהרה רשמית על כך. השתיקה המוחלטת של ישראל יכולה רק להתפרש כחשש מפני הכחשה גורפת מצד גורמים רשמיים שעלולה מאוחר יותר להתברר כשקרית...
11+15 , נו באמת. 536892
ידידיה • בתשובה ללא חרדי ולא עורך-דין יום ו', 26/2/2010, 23:56
אולי דווקא נוח לישראל לשמור על עמימות, למרות שאין זה מעשי ידיה? למשל, יתרון אפשרי הוא חיזוק יכולת ההרתעה הישראלית, חינם אין כסף. מצד שני, הנזקים אינם גדולים כל כך. המדינות המעורבות אינן מאשימות את ישראל בגלוי, רק "מבקשות הבהרות".
אשר לריבוי השמות הישראלים בדרכונים - לא נראה לי מופרך להניח שמבצעי הפעולה ביקשו להפליל את ישראל.
11+15 , נו באמת. 536893
דורון הגלילי • בתשובה לידידיה שבת, 27/2/2010, 0:01
לישראל סיבה נוספת שלא להכחיש, גם אם היא לא היתה מעורבת בהתנקשות: אם ישראל תעשה לעצמה מנהג להכחיש את חלקה בהתנקשויות כאלו ואחרות, הרי כל התנקשות שישראל *לא* תכחיש את חלקה בה, תשויך לה באופן אוטומטי (ובצדק).
11+15 , נו באמת. 536896
האייל האלמוני • בתשובה לדורון הגלילי שבת, 27/2/2010, 0:32
אם כך, הטקטיקה היעילה ביותר היא להכחיש באופן אקראי התנקשויות ברחבי הגלובוס (קראתי ששגרירת ישראל באו"ם אמרה שישראל תרדוף "כל טרוריסט באשר הוא", והבנתי שגם הנתיב הזוהר, הנמרים הטמילים והמוג'הידין חאלק על הכוונת של המוסד). השאלה היא מהי ההתפלגות האופטימלית של ההכחשות?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות