בתשובה לארז לנדוור, 03/02/10 14:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש לציין שאין זו הפעם הראשונה בה המקרתיזם מנסה להכות בקרן זו: "ישראל חגגה לפני קצת למעלה מעשור את יובל החמישים שלה. אירועים התקיימו בכל רחבי העולם. גם בארה"ב. מכון סמיזסוניאן בארה"ב תכנן סדרת הרצאות, בשיתוף עם הקרן החדשה לישראל. ואת מי החליטה הקרן לשלוח? את עזמי בשארה, שהיה כבר אז הסמן הרדיקלי ביותר של האוכלוסייה הערבית. יש בקרב ערביי ישראל גם אחרים, שפויים והגונים. אבל הקרן בחרה את הקצה של הקצה. הטענות על כך שזה קצת מטורף להזמין את בשארה נתקלו, כמובן, בטענות על "מקרתיזם"." |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המקארתיזם הוא תופעה ישנה במדינה והדברים ידועים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, בןדרור ימיני, סמל המתינות והאוביקטיביות העיתונאית. מה זה בכלל "מכון סמיזסוניאן"? אני משער שימיני לא זיהה שכשד"ר אוולין סגל כתבה "הייתי מזועזעת לגלות את הבוז הגזעני של ישראל ושל אזרחיה לעבר הפלסטינים, לא רק אלו שבשטחים, אלא גם אלה שגרים בישראל ... (ואיך) מייסדי הציונות זממו מהתחלה להשתלט, בכל אמצעי נחוץ, על פלסטין כולה ולבצע טיהור אתני בפלסטינים" (אליבא דימיני) ימיני עצמו היה בין מה שהוא מכנה בבוז אירוני "בני החושך". לפי המאמר שלו יש לו מקום כבוד בין "שונאי ישראל" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה כמעט אחרונה - האם בפרשת קורב יש מקארתיזם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הוא התבטא בצורה חמורה על מערכת המשפט והושהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את העובדות אנחנו יודעים. השאלה היא מדוע התקפות חסרות השפעה על "ארץ נהדרת", או מחאה רפה של השגריר הישראלי כנגד תערוכה בספרד, נחשבות בעיניך פחות "מקארתיסטיות" מהשעיה בפועל של עובד מדינה בשל משפט וחצי מבודחים שאמר בהרצאה לפני קהל מצומצם, ולא התייחסו לממונים עליו אלא למערכת מקבילה (היית מציע להשעות גם מורה שהיה אומר דברים דומים?). אציין שלדעתי הכינוי "מקארתיזם" לא מתאים לאף אחד מהארועים. מקארתי האשים את נרדפיו באשמה ממשית מאוד, שהיתה נכונה במקרים מסוימים ושגויה באחרים - שיתוף פעולה חשאי עם השלטון הסובייטי. אני מציע לשמור את הכינוי למקרים מעין אלו. בכל זאת אני מעוניין לשמוע את דעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהוא התבטא בצורה מבודחת וההתקפות על מערכת המשפט (שההתבטאויות שלו משתלבות בהן יפה) הן חלק מהמקארתיזם הנוכחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. כשפרקליט המדינה התבטא בצורה חריפה נגד ממוניו, כולל מכתב אישי כביכול לשר המשפטים שהגיע לעיתונות לפני שהגיע לשר, הוא לא הושעה. אפילו קיבל גיבוי די רציני מהמערכת. כנ"ל כשמזוז יצא נגד גורמים פוליטיים אחרים. אבל כשאיזה עו"ד מעיז לפתוח את הפה בתוך כיתה אקדמית - לא לעיתונות, לא לתקשורת - על גורמים במערכת המשפט - זו כבר פרה קדושה שחסינה מכל ביקורת, ובפרט פנימית? או בקיצור, כל מחאה נגד דעה שאתה אוהד או סובלני כלפיה היא מקארתיזם, וכל סתימת פיות לדעה שאתה לא אוהב היא ראויה והגונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרקליט המדינה התבטא כנגד דרך התנהלות משרד המשפטים, דרך שהיא עצמה בעיתית מאוד אם לא מקארתיסטית. קריב השמיץ והסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיסמאות, סיסמאות. מי שנגדך הוא אוטומטית מקארתיסטי, משמיץ ומסית. זה מאוד נחמד, אבל כרגע אתה הרבה יותר קרוב למקארתי מאשר עו''ד קרוב. (למעט, כמובן, הנחת היסוד הסמויה שלך, שמקארתיזם לעולם לא יבוא מן השמאל...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארז אכן לא מנמק בבהירות, אך בנקודה זו אני רוצה להידחף עם הנמקה למה מקרה קורב אינו מקארתיזם. בין רשויות השלטון השונות - מחוקקת, מבצעת, ושופטת - יש לרשות השופטת מעמד מיוחד. לרשות השופטת אין אמצעים להגן על עצמה: השוטרים, הסוהרים, אנשי הבטחון והכפייה בכלל שייכים כולם לרשות המבצעת. נכון שגם לרשות המחוקקת אין שוטרים וחיילים, אבל יש לה אמצעים לכפות את רצונה על הרשות המבצעת דרך שליטה על תקציבים, זימון להעיד בפני ועדות, יכולת להרכיב ועדת חקירה וכולי. הרשות השופטת היא שבירה בהרבה, ולכן גם חרד המחוקק לכבודה הרבה יותר דרך איסורים שונים על "זילות בית הדין", "ביזיון בית המשפט" וכדומה. גם עיתונאי מן השורה מוגבל ביכולתו לבטא ביקורת שיש בה שמץ זלזול כלפי המערכת השופטת הרבה יותר מיכלתו לבקר את הרשויות האחרות או אזרחים מהשורה. עובדה זו נובעת מהכרתו של המחוקק בשבירותה וערכה של הרשות השופטת לקיום דמוקרטיה תקינה. מה עיתונאי כך - עובד מדינה על אחת כמה וכמה. כל מילת ביקורת החשודה בזילות בית הדין שנאמרה על ידי עובד מדינה במהלך עבודתו (ואולי אפילו שלא במהלך עבודתו אם מילים אלו נאמרו באופן שהיה יסוד סביר לחשוב שיגיעו לתקשורת) צריכה להישקל במלוא חומר הדין, עד כדי השעיה או פיטורין. לקרוא לכך מקארתיזם זה ממש "הפוך על הפוך": מקארתיזם זה כשאזרח נרדף על ידי המדינה בגין דעות ומעשים פוליטיים חוקיים שהם לצנינים בעיני הממסד, לא כששמים מחסום לפיו עובד מדינה הפוגע באחת מאשיות הדמוקרטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 255 לחוק העונשין: האומר או כותב דבר על שופט או דיין לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט או דיין כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו – מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט או דיין בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה. אני מעריך שמספר האנשים שניתן להעמיד לדין לפי סעיף זה עומד על מאות ואולי אלפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמונה ש*כל* ביקורת על השופטים היא פגיעה ביסודות הדמוקרטיה אכן איננה 'מקארתיזם': היא ז'דנוביזם. היא מביאה לכך שהרשות השופטת תהיה חסינה מכל ביקורת, וכל עוולה שלה תעבור בשקט. יותר מזה, מאז שבג"ץ הרחיב את זכות העמידה ואת יכולת פסילת החוקים, *אוהו* יש לו אמצעים לכפות את רצונו על הרשות המחוקקת והמבצעת כאחד. יתרה מזו, במקרה של עו"ד קורב יש צביעות עצומה. לא מעט מבקרים את מערכת המשפט על כל מיני דברים, ודיינו לציין את טוריו המשעשעים למדי של אביגדור פלדמן, או כל מיני מאמרים מזלזלים ב'הארץ' כשבית המשפט העליון מעיז ל"ע לתת איזו לגיטימציה למעשה הנכלל בקטגוריה הידועה 'כיבוש'. אבל פה, חוץ מהביטוי 'חמורים', הביקורת של עו"ד קרוב - בפורום לא ציבורי, בניגוד לפרקליט המדינה שמתח לאוזני כל העיתונים ביקורת על הממונה עליו - הייתה עניינית. בזיון בית המשפט לא שייך בכלל לנושא, כי אמירותיו לא התנהלו *בבית המשפט*. ובסופו של דבר, מה שמעניין הוא שגם פה, כמו בסיפור הבידוד של יגאל עמיר וחופש הביקורת על הקרן החדשה לישראל, אתה תומך בהשתקה מוחלטת של הביקורת שאתה לא מסכים איתה - אבל יש לך תירוצים מתירוצים שונים למה זה כשר, נצרך ואפילו הכרחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זילות בית המשפט'' היא עבירה גם אם לא נעשתה בבית המשפט עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא תומך ב"השתקה של ביקורת שאני לא מסכים איתה". במקרה של עמיר אני תומך בהשתקה *של הסתה* לא של ביקורת. עמיר לא "ביקר" את רבין - הוא ירה בו, ויש יסוד סביר לחשוב (ביחוד מחמת שעמיר לא הביע חרטה) שחשש לחשד שמגע עם אוכלוסיה מסוימת יוביל להסתה. אני לא קבעתי את הקביעה הזו, השופט בעניין קבע אותה. כל שאמרתי הוא שקביעת השופט נראית לי יותר מסְבִירה. לגבי קורב - לא שמעתי (ולא ממש מעניין אותי) מה בדיוק אמר. אפילו לא אמרתי שהשעייתו מוצדקת (למרות שאם הייתי צריך לנחש, הייתי מהמר שכן). כל שאמרתי הוא שהשעיית *עובד ציבור* שמועסק ברשות המבצעת והרחיב פיו כנגד הרשות השופטת *במסגרת עבודתו* אינה מקארתיזם. במקרה הזה (כלומר ביקורת על הרשות השופטת) מה שמותר לאזרח מן השורה (כולל פלדמן וטורים ב"הארץ") אסור לעובד ציבור. לגבי "חסינות הרשות השופטת מכל ביקורת": יש וצריכים להיות גופים המבקרים את הרשות השופטת, אבל בגלל מעמדה המיוחד ושבירותה, יש להיזהר מאד בביקורת כזו שבאה מהמגזר הציבורי *מחוץ* לאחד הגופים הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ"ב: (פיספסתי בתגובתך את עניין ה"קרן החדשה לישראל") לא זכור לי שהתבטאתי בנושא זה בכלל (זה הגיל - אני שוכח הרבה דברים), אך גם במידה והתבטאתי, אני משוכנע ש*לא* צידדתי ב"השתקה". את מי קראתי להשתיק? וכדי לשוב ולהבהיר את מה שכבר בהיר: גם במקרה של קורב לא הבעתי דעה בזכות השתקה או השעיה - רק אמרתי שלא מדובר במקארתיזם משום סוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שבאותו דיון של עמיר, הבהרת היטב שגבולות ההסתה מימין *מאוד מאוד* שונים בעיניך מאשר משמאל. בקיצור, דברים שאתה מקבל כחופש ביטוי משמאל, מצאת הסבר למה הם הסתה שצריך להשתיק מימין. באשר לבתי המשפט, קרא נא היטב מה שכתבת. תקרא לזה איך שתקרא, בסופו של דבר הבעת פה תמיכה בכך שיש גופים שכל אמירה בעניינם מצדיקה פיטורים (בניגוד לפתיחת פה בוטה על פקיד על הממונים עליו שבמקרה הם נבחרי ציבור, שבה אסור לגעת כמסתבר) ואת הגדרת 'הסתה' הרחבת דיה כדי להכליל בה בערך כל מה שמתחשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שהקריטריונים להסתה תלויי נסיבות. נכון גם שעד היום כל הכדורים עפו מימין שמאלה. כשיש לך אוכלוסיה ממנה יצאו בעבר מרצחים וטרוריסטים, וכמעשה של יום ביומו יוצאים מתנחבלים קטנים לחבל כרמים, הסף של "מה זה הסתה" יורד בהתאם. זה לא "איפה ואיפה", זה שכל ישר. אני מכיר מישהו ששונא כל מי שמדבר בטלפון נייד במקומות ציבוריים, ומטיף לכך שאנשים אלו צריך "לחסל". זה דיבור חולני, ואם היה סיכוי שדיבור כזה יפול על אוזניים קשובות אדם זה היה נחשב למסית מסוכן. במציאות הוא נחשב לתמהוני וטרדן, אבל לא למסית. הסיבה היא שאף אחד לא חושש ברצינות שמישהו ישמע את ה"הסתה" הזו ויתפוס אם-16 וירוץ לרחוב. ההנחה הזו לא מתקיימת לדיבור של עמיר שמגובה בקליעי 9מ״מ. לגבי "כל אמירה בעניינם": נסחפת. תבדיל בין "יש אמירות" לבין "כל אמירה". אני גם *לא* אמרתי שאמירותיו של קורב מצדיקות פיטורין: איני יודע (ולא ממש מעניין אותי) מה אמר. מה שאמרתי זה שהשעייתו אינה יכולה להחשב מקארתיזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שאתה עושה פה, וחוזר ועושה פה, הוא לבחור את ההכללה הנוחה לך ואז לטעון 'נכון שאני בעד לסתום פיות, אבל יש לי יופי של סיבה'. וזו בדיוק הנקודה שלי: אפשר לטעון בקלות הן שלפי שיטתך צריך להשתיק כל ביקורת בציבור הערבי (הרבה יותר מפגעים מאשר רוצחים מימין), אפשר לטעון בקלות שמספר הרוצחים מימין זניח כשמשווים אותו לרוצחים 'סתם' או לכמות האלימות בישראל, ואפשר גם לטעון להיפך: שהתבטאויות משמאל מעודדות אלימות אצל פלסטינים, דה-לגיטימציה רצחנית של ישראל, וכן הלאה. אפשר לטעון הכל, המסקנות על אחריותך. והמסקנות שלך הן, ש - במקרה לגמרי ומסיבות מוצדקות לחלוטין, כמובן - אזי חופש הביטוי בצד שלא נוח לך צריך להיות מוגבל מאוד. ובאשר ל'כל אמירה בעניינם': אני מצטט: "כל מילת ביקורת החשודה בזילות בית הדין שנאמרה על ידי עובד מדינה במהלך עבודתו (ואולי אפילו שלא במהלך עבודתו אם מילים אלו נאמרו באופן שהיה יסוד סביר לחשוב שיגיעו לתקשורת) צריכה להישקל במלוא חומר הדין, עד כדי השעיה או פיטורין." אני לא בטוח שנסחפתי. אולי אתה נסחפת. כן, השארת מקום למילות ביקורת מנומסות ועדינות על ידי עיתונאים, באמת תודה. ואכן אני מסכים: זה ז'דנוביזם, לא מקארתיזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילים שפיספסת בציטוט בו ציטטת אותי הן "להישקל" ו"עד כדי". אם מוחקים את המילים הללו, באמת יוצא שאמרתי את מה שאתה אומר שאמרתי. לגבי "לסתום פיות": אתה קורא לזה "פיות" אבל בדיון אליו התייחסת לא דובר ב"פיות". דובר רק בפיה אחת: פייתו של רוצח שלא הביע חרטה. אם אתה מציע שטרוריסט ורוצח שלא הביע חרטה זכאי לאותו חופש דיבור שזכאי לו אזרח מן השורה, האם תתמוך באותן הזכויות גם לשאר דיירי האגף הבטחוני בכלא שיטה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין אותו נכון, אז לא רק עיתונאים, אלא כל מי שאינו עובד מדינה, וכל עובד מדינה שמבקר שלא במהלך עבודתו. והאמת, זה נראה לי תנאי די סביר. לא נראה לי הגיוני שפקיד במשרד ממשלתי אחד (שאיננו נבחר ציבור או מבקר המדינה) יבקר במסגרת תפקידו את אחת מזרועות המדינה. די הגיוני שהשר הממנוה יקרא לעובד כזה לבירור ואולי גם לדין משמעתי. למעשה, זה כמעט מופיע בתקשי"ר (http://147.237.72.225/doc/nasham/nashamprod.nsf סעיף 42.537 ו-42.536 מתייחסים לכנסת ולממשלה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאוד, תודה. האם אפשר להסיק מכאן שהביקורת של לדור על תוכנית פיצול היועץ מבית נאמן היתה מנוגדת לתקשי"ר? היא לא נאמרה במקום פומבי או בראיון עיתונאי, אלא הופצה לכל עובדי הפרקליטות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהיא לא מנוגדת לתקשיר. אין ספק שהיא מנוגדת לרוחו, והביקורת שלו היתה לא שגרתית ולא ראויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכצפוי http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3799868,00.h... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כבוד הנשיאה גב' חיות עברה על הוראות התקשי"ר כשהיא נפגשה עם גב' ציפי לבני בביתה הפרטי ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז'דנוביזם היא הגירסה הסובייטית של המקארתיזם - השתקה וסתימת פיות בשם הממלכיות. לקטגוריה זו נופל הנסיון המושחת והמזעזע לפיצול מישרת היועץ המשפטי לממשלה שכנגדו יצא פרקליט המדינה. כמקובל בלוגיקת הפוך על הפוך של פרקליטי השטן הוצגה פעולתו כאילו הוא זה שחרג מתפקידו ועשה מעשה לא ראוי. (זו הטקטיקה המקובלת על מחנה זה - כך מציג בן דרור ימיני את הקרן החדשה לישראל ותומכיה כאילו היא המקארתיסטית. נדמה שאין גבול לחוצפה, לאירוניה ולכושר ההמצאה האנושי.) גם ההשתלחות של עו"ד קורב בשופטי בית המשפט העליון נופלת לקטגוריה זו מכיוון שזהו עוד סימפטום לגל העכור של הנסיון לקעקע את המוסד הליברלי היחיד במדינה. (שממנו נבעה גם תקרית השלכת הנעליים על דורית בייניש.) מה שלא נופל לקטגוריה הזו הוא הנסיון המוצדק למניעת מינוי הפרקליטה הצבאית למרצה למשפטים באוניברסיטת ת"א - לא בגלל דעותיה אלא בגלל מעשיה: הכשרת שרץ הרציחה הגורפת והרוחצת בנקיון כפיה של חפים מפשע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא סותם את פיו של עו"ד קורב בשם הממלכתיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני מגנה את ההשתלחות הפופוליסטית הכרוכה והמתקשרת לתופעה רחבה יותר שמסוכנת לדמוקרטיה הישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אומנם אין לי עמדה בעניין "הנסיון המושחת והמזעזע" הזה, אלא שה"מקארתיזם", שאתה מחלק לאחרונה 1 ביד רחבה, במקרה זה אינו אלא ניסיון לשנות מצב שאין דומה לו במדינות דמוקרטיות, וזה מסיבות ענייניות אותן מביאים פרופ' שלמה אבינרי (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1123362.html) ופרופ' רות גביזון (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1122281.html). 1 אני רואה שגם החבר ז'דאנוב נגרר עתה לעסק. לו היה מקארתי בחיים ואני היועץ המשפטי (המפוצל) שלו, הייתי מייעץ לו לשקול כאן תביעת דיבה 2. 2 אומנם באופן בו התנסחת הוא יפסיד במשפט, אבל לפחות הייתי זוכה בשכר טירחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריכוז הסמכויות בידי היועץ המשפטי לממשלה נוצר כתוצאה מסיבות היסטוריות (עוד תוצאה של חוסר בחוקה שתגדיר תפקידים וסמכויות) אבל פירותיו מבורכים מכיוון שיש גורם משפטי מקצועי הבולם ומאזן את שר המשפטים (שהוא מינוי פוליטי) ולכן נאמן ולפניו פרידמן שאפו לפרק את התפקיד ולנטרל אותו מכל סמכויותיו הממשיות. הסכנה היא לא ביועץ אלא בהם, בתומכיהם ובאנשים שכמותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא פעם כאשר מנסים לשנות את הסדר הקיים מתחלקת המפה הפוליטית לשני אגפיה מתוך תקוות ספקולטיביות, דימיונות שווא ובמיוחד נאמנות מחנאית. בין זה לבין כל מיני תארים אותם אתה מפזר, יש מרחק רב, במיוחד לנוכח הנימוקים הטובים, שחיזוק הדמוקרטיה, המנהל התקין ושילטון החוק יעדם, שיש לשני הצדדים, שלא לדבר על הניסיון הדמוקרטי החוץ ישראלי העשיר שמביא הצד בו אתה מטיח את תאריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאהרון ברק התבטא באופן נכון בערך כך -אא"ט:הוא אמר שיש הגיון בהפרדה בין התפקידים, אבל אין מספיק בלמים ואיזונים למניעת החלשת כל אחד משני התפקידים בנפרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שהפיצול דווקא יחזק את העזר המשפטי שכנגד הממשלה. זאת בהנחה שהליך המינוי של שני בעלי התפקיד יהיה דומה לזה הנוכחי. אחרת, השינוי עשוי להיות לכיוון השני (וגם אז לא נורא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שהפיצול יחזק את התביעה אבל המטרה לא היתה להחליש את התביעה אלא להפוך את היועץ המשפטי לממשלה לעורך הדין של הממשלה -לקונסיליירי. לא לשרטט לממשלה את המסגרת של החוק ולדאוג שהשרים יתנהלו על פי החוק, אלא שהוא יהיה אחראי על מציאת שולי החוק אליו השרים יכולים להגיע. מין ייעוץ מס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפוטר. אני כבר ימצא עורך דין אחר, שלא ירמה אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה איכפת לך? התביעה הזו תגייס את כל המחנה השמרני ועשיריו, ומן התרומות לניהול המשפט נעשה 1 שנינו קופה יפה, לא פחות מן החמודה הזו - http://cuteanimals.todaysbigthing.com/2010/02/09 , אני מבטיח! 1 "נעשה" במשמעות "נרוויח". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"היומון האיראני כיהאן טען כי שחרור עבד אל-רחמן חאג' אחמדי, ראש הארגון הכורדי הבדלני, פז'אק, ע"י ממשלת גרמניה ומעצר כתב הטלוויזיה האיראנית, חמיד מעצומי-נז'אד, ע"י איטליה, בחשד להברחת נשק לאיראן, מעיד על חזרתם של הפאשיזם והנאציזם למדינות אלה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אנחנו יותר טובים מאיראן אבל זה פחות או יותר הדבר הטוב היחיד שניתן לאמר עלינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם המצאת דוד השמש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתלב טוב עם הכותרת של ההודעה. מעבר לכך, שמעתי לי ממקורות יודעי דבר שגם יש לנו אופי חם וידידותי, ואנחנו טובים באילתור. אז זה כבר שלוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו גם המדינה עם הכי אחוז דוברי העברית הגובה בעולם! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי קורא לחוסר כיבוד המרחב הפרטי של הזולת ואי עשיית דברים כמו שצריך (כן, כן, בצורה ''מרובעת'') דברים טובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממליץ על גרמניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת. מה שאתה עושה הוא נסיון לסתימת פיות מוחלטת של כל מי שלא סובר כמוך, תוך הצדקה - כי אתה הליברל, והם לא. אז אתה יכול להצדיק ככה כל סתימת פיות, אבל זה לא מציב אותך בצד הצודק או הנאור - אלא רק בצד שמשוכנע כל כך בצדקתו, עד שכל דעה אחרת הופכת אצלו ללא-לגיטימית וזהו. גם ז'דנוב לא היה מודה שהוא בעד סתימת פיות; הוא רק ידע היטב מה הטוב והלא טוב, הנכון והלא נכון, והיה מוכן לסתום את הפה לכל מי שמקלקל את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הוא לא רק סתם פיות אלא גם אירגן מפגשים עם האל, או מה שזה לא יהיה שמחכה למעלה לקומראדים, למספר אנשים הקרוב לזה של מספר המפוטרים בגל בטיהורים של הסנטור האמריקני שהוזכר לעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגזור ולשמור. אחת התגובות המצחיקות ביותר באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "הכשרת שרץ הרציחה הגורפת והרוחצת בנקיון כפיה" וגו': אם היא רוחצת את כפיה במים רותחים יש בזה משום הגעלה ולכן השרץ באמת מוכשר. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם טובלים את השרץ במים רותחים הוא בעיקר מת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך המאמר: פעמיים ציינתי שהקרן מסייעת לעמותת "זוכרות". לא רק ב"מעריב", אלא גם במאמר ב"ג'רוזלם פוסט". אנשי הקרן קפצו וטענו שהם אינם מעבירים כספים לארגון הזה. התגובה עצמה מעודדת. משום שאפשר ללמוד ממנה, שגם להם, אולי, יש קווים אדומים. הייתי שמח לטעות. הרי אני רק עיתונאי. אלא שיש שתי בעיות. ראשית, לא טענתי שהקרן מעבירה כספים. כתבתי שהקרן מסייעת. הסיוע נעשה באמצעות שתי"ל, גוף שהוקם על ידי הקרן לצורך סיוע לעמותות. כדי להיות מדויק, גם צירפתי לינק לאתר של שתי"ל, שבו מופיע הקשר לארגון "זוכרות". ולמי שיאמר - אבל זה שתי"ל, ולא בדיוק הקרן, יובהר שהכותרת מעל שתי"ל היא של הקרן. כך שההתחמקות הייתה קצת מגוחכת. בינתיים, אגב, הורידה הקרן את העמוד. המומחים ביניכם, מן הסתם, יוכלו לשחזר את המקור. אלא שהמחיקה הזאת לא תעזור. ראשית, משום שיש די והותר הוכחות על שיתוף הפעולה בין הקרן לבין העמותה. ושנית, הסיפור חמור יותר. הקרן הוסיפה וטענה, שהיא אינה מעבירה כספים לעמותה. ובכן, גורם מסוים טרח יותר ממני. הוא רצה לבדוק את הטענה הזאת לגופה. הגיעה אליו תכתובת בין אדם שרצה לסייע לעמותת "זוכרות", ופנה לנציג הקרן בחו"ל. האם אני יכול להעביר את התרומה דרך הקרן? הוא שאל. כן, בוודאי, ענה לו נציג הקרן, הקרן תשמח לקבל את הכסף ולהעביר אותו לעמותה. התכתובת שמורה אצל עבדכם הנאמן. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |