|
||||
|
||||
אני לא חושב שאתה טועה, אבל בכל זאת אני מרגיש לא נוח עם הטענה ש''סובייקטיביות'' משתמעת מ''השקפתו של פלוני''. יש בעיניי הבדל בין טעמים אישיים והערכות אישיות, ''סובייקטיביות'', לבין פלוני שמבצע ניסוי מדעי ומקבל תוצאות או פלוני שקורא ספר ומבין את ההשקפה שכתובה בו. נכון שגם המקרים האחרונים אינם אובייקטיביים, אבל הם לא סובייקטיביים כמו בדוגמאות הראשונות, שמבטאות יותר עניין של טעם. כשמר אמיר ביצע את הפשע - האם הוא היה סובייקטיבי במובן הראשון, של טעם אישי, או שהוא היה סובייקטיבי במובן השני, של מטרה אובייקטיבית, והסובייקטיביות היא בטעות בהבנת המטרה האובייקטיבית של טובת המדינה. לא משנה. אני לא מספיק ברור אבל במילא מאוחר והתערבתי לכם באמצע. |
|
||||
|
||||
אמיר ==> עמיר. הוא כמובן סובייקטיבי בכל המובנים. מה שאמרתי (או לפחות התכוונתי) שאם "להשקפתו" הוא פעל לטובת המדינה, הוספת המילה "הסובייקטיבית" זו תוספת טפילית שאינה תורמת להבנת המשפט או הרעיון. זו היתה רק הערת שוליים, עיקר דבריי היה שהאופן בו ניסח הימני המתוסכל את דבריו היה מרגיז ומקומם ("אין חולק שהוא פעל לטובת המדינה") כשאת הסיפא - "להשקפתו הסובייקטיבית" תחב המתוסכל לסוגריים עם מבנה משפט פרוורטי, וזה נשמע שהמתוסכל אומר שאכן המדינה יצאה נשכרת (ואפילו "אין חולק"), עם זנב קטן של מס שפתיים סובייקטיבי, משל לחלוק הנחל שהדוסים מניחים בתחתית הדלי כשהם באים לחלוב בשבת. ולא, לא נתקעת ב"אמצע" שום דבר - הפליטה המוזרה הזו הייתה כבר לפני יותר משבועיים... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |