בתשובה להאייל האלמוני, 21/02/10 0:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי. לי קל יותר לזהות כשלים בטקסט כתוב היטב מבטקסט, שגם לאחר כמה כמה ניסיונות קריאה איני מבין את תוכנו עד תום. אבל, האם זו המטרה - שאעמיק? נאמר לי פעם, ואולי הטעו אותי, שהמטרה של כתיבה פוקויאנית היא "לא לסגור את הטקסט לפרשנות אחת". הטיעון הזה נשמע לי סביר יותר לאור האידאולוגיה של הטוענים אותו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את זה הייתי מבינה יותר כקביעה לגבי הכתיבה של לאקאן, או דרידה. פוקו דווקא עושה שימוש חד משמעי יותר ברטוריקה. הוא נעים יותר לקריאה מהרבה מאלה שכתבו עליו, ולכן מומלץ כמקור ראשון. אומרים שלכל סטודנט בתארים מתקדמים יש תקופה פוקויאנית, אולי זה בגלל שיש משהו מלהיב באופן שבו הוא מנסח דברים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת יש אצלו משהו מאוד טרי ומרענן יחסית לשני האחרים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |