בתשובה להמסביר לצרכן, 16/02/10 12:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הערת אגב: אם "בכוונת ממשלת ארה"ב להקים בהאיטי תשתיות חינוך וממשל" אז היא יכולה לוותר על המאמץ מראש ולחסוך הגדלה נוספת של הגרעון. אם בכוונתה לעזור לממשלת האיטי להקים אותן, זה סיפור אחר. מי שצריך להקים את התשתיות הם אלה שישתמשו בהן. האמריקאים (והאחרים) יכולים לסייע בהכשרה והדרכה, בבקרה של התהליכים, ביעוץ לתכנון וכיו"ב ואולי להשתתף בחלק מהמימון, אבל אם הם ינסו לקחת על עצמם "בניית אומה" הם לא יצליחו שם יותר מאשר באפגניסטן (רק יהיה להם קל יותר להודות בכשלון ולהתקפל). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בשיחה גלויה עם קבוצת תורמים מארה''ב שביקשו לתרום בישראל, הצעתי להם לא להעביר כסף (שרובו ישדד לכיסי מתווכים), אלא לבנות, לנהל (ע''י אנשים מטעמם, עולים חדשים משם), להעסיק ולשרת את בני המקום. ואם אצלנו כך, על אחת כמה וכמה ארץ מושחתת כהאיטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, ההנחה שלי היא שעיקר הסיוע לא צריך להיות בכסף אלא בדברים כמו הדרכה ועזרה בארגון, תכנון, ניהול ובקרה - דברים שקשה מאד למתווכים לשדוד אותם. המימון העיקרי לחינוך ולבריאות של תושבי האיטי צריך לבוא מתושבי האיטי. אפשר לתת סיוע כספי חד פעמי לבניה מחדש של מבנים שנהרסו, אבל לא רצוי לבסס את מה שתושבי האיטי צריכים לקבל מממשלתם על חסדיה של ממשלה אחרת. אם אתה מעונין בסיוע בהקף קטן אתה יכול לבצע זאת בניהול חיצוני. אם אתה מעונין להקים משהו גדול שיפעל לאורך שנים זה לא יעבוד אם המקומיים לא יקחו עליו אחריות. אם מי שמנהל את "הדסה" היה ארגון נשות הדסה ולא הרופאים הישראלים הוא כנראה לא היה מגיע למעמדו הנוכחי. אם האיטי מושחתת מכדי לקבל אחריות על עצמה, שום פרויקט אמריקאי לא יועיל לה; היא צריכה להצמיח לפחות איזה סלאם פיאד אחד שיוכל לבנות אותה במקום את הכיסים של עצמו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |