בתשובה לחשמנית על מונית, 15/02/10 13:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חבל. זהו שיר בו (בפראפראזה על סוצקבר) כל שורה היא דמעה. הוא מספר על אחותו בת העשר שטיפלה וגידלה אותו ואת כל אחיו הקטנים ודאגה לכל צרכיהם. הדבר היחיד שהיא לא זכרה הוא שילדים צריכים גם לשחק. לכן הלר מקווה שאצל אלוהים היא בת יחידה. שמעתי את אלברשטיין שרה אותו ביו-טיוב אבל מאז הוא באמת הוסר משם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בויקיפדיה יש תרגום חופשי לשיר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |